שינויים

'''כשל שוק''' (באנגלית: '''Market failure''') הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצבים שבהם [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים, שבה המשתתפים בשוק יכולים להעמצא  במצב טוב יותר, בלי שמצבו של אף אחד מהם הוא גרוע יותר.  

'''כשל שוק''' (באנגלית: '''Market failure''') הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצבים שבהם [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים, שבה המשתתפים בשוק יכולים להמצא במצב טוב יותר, בלי שמצבו של אף אחד מהם הוא גרוע יותר.  

במצבים של כשל שוק, למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו-קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

במצבים של כשל שוק, למרות שכל פרט פועל כדי למקסם את תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו-קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את [[הממשלה]] לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם - לדוגמה הפעלת [[רגולציה]]. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק, משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק. לימודי כלכלה נאו-קלאסית מצביעים על פתרונות שונים לכשלי שוק כמו [[הגבלים עסקיים|ממונה על הגבלים עסקיים]] כדי להקטין פגיעה מצד [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטלים]] או [[המשרד להגנת הסביבה|פיקוח על זיהום]] כדי להקטין [[השפעה חיצונית]]. חברי [[אסכולת שיקאגו]] ו[[ליברטנים]] נוטים להמעיט בחשיבותם של כשלי שוק, להגיד שהתערבות ממשלתית תגדיל עוד יותר כשלי שוק אם אלה קיימים, וכי עם הזמן [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[רגולציה עצמית]], [[חרם צרכנים]], תביעות בבתי משפט, יוזמה פרטית של מתחרים חדשים, או [[קדמה טכנולוגית]] יגרמו לכשל השוק לקטון או להיעלם כליל. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהראיות להצלחת גישה זו קלושות וכי תחומים שלמים בכלכלה כיום נתונים תחת רגולציה עקב חוסר הצלחה בהפעלת האפיקים האחרים.  

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק, משום שלפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. יש ויכוחים בין [[חקר הכלכלה|אסכולות שונות בכלכלה]] לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק. לימודי כלכלה נאו-קלאסית מצביעים על פתרונות שונים לכשלי שוק כמו [[הגבלים עסקיים|ממונה על הגבלים עסקיים]] כדי להקטין פגיעה מצד [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטלים]] או [[המשרד להגנת הסביבה|פיקוח על זיהום]] כדי להקטין [[השפעה חיצונית]]. חברי [[אסכולת שיקאגו]] ו[[ליברטנים]] נוטים להמעיט בחשיבותם של כשלי שוק, להגיד שהתערבות ממשלתית תגדיל עוד יותר כשלי שוק אם אלה קיימים, וכי עם הזמן [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[רגולציה עצמית]], [[חרם צרכנים]], תביעות בבתי משפט, יוזמה פרטית של מתחרים חדשים, או [[קדמה טכנולוגית]] יגרמו לכשל השוק לקטון או להיעלם כליל. כלכלנים אחרים מצביעים על כך שהראיות להצלחת גישה זו קלושות, וכי תחומים שלמים בכלכלה כיום נתונים תחת רגולציה עקב חוסר הצלחה בהפעלת האפיקים האחרים.  

הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי [[כלכלה מוסדית]]. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק.  

הגישה לפיה כשל שוק זהה לפגיעה ברווחה מותקפת גם על ידי אנשי [[כלכלה מוסדית]]. לדוגמה יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן, ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיעה על הרעיון של כשל שוק. לדוגמה אנשי [[קיימות]] מצביעים על כך שבבעיות בין-דורית ([[צדק בין-דורי]]) כמו [[התחממות עולמית]] השחקנים שנפגעים מהפעילות כיום נמצאים בעתיד ולכן אינם יכולים לפעול דרך השוק או דרך מוסדות אחרים כדי לתבוע התחשבות בזכויותיהם.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

כשל שוק הוא מושג מודרני יחסית. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה קלאסית|קלאסיים]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] ב[[המאה התשע עשרה|מאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה ה-20]] התווכחו על נושאים רבים אבל היות והמושג של "יעילות פארטו" הומצא רק מאוחר יותר הטנות כלפי השוק היו לדוגמה שהוא גורם ל[[ניצול]] ול[[עוני]] של העניים ולאו דווקא להקצאה בלתי יעילה.  

כשל שוק הוא מושג מודרני יחסית. [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה קלאסית|קלאסיים]], ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] ב[[המאה התשע עשרה|מאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה ה-20]] התווכחו על נושאים רבים אבל היות והמושג של "יעילות פארטו" הומצא רק מאוחר יותר. הטענות כלפי השוק היו לדוגמה שהוא גורם ל[[ניצול]] ולהעמקת [[עוני]] של העניים ולאו דווקא להקצאה בלתי יעילה.  

עם זאת הרעיון לפיו השוק לא תמיד מצליח לספק את הרווחה החברתית בצורה הטובה ביותר מופיעה אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו [[אדם סמית]]. למרות התמיכה שלו ב[[שוק חופשי]] באופן כללי (או במונחים של היום - [[שוק משוכלל]]), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב - הוא מתייחס בעיקר לכשלי שוק של [[מוצר ציבורי]] (אם כי המונח פותח רק מאוחר יותר במהלך המאה ה-20) וטוען כי המדינה צריכה להתמקד ב-3 תפקידים עיקריים: הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח - "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). {{הערה|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods andgovernment action], Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}}

עם זאת הרעיון לפיו השוק לא תמיד מצליח לספק את [[הרווחה החברתית]] בצורה הטובה ביותר מופיעה אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו [[אדם סמית]]. למרות התמיכה שלו ב[[שוק חופשי]] באופן כללי (או במונחים של היום - [[שוק משוכלל]]), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב - הוא מתייחס בעיקר לכשלי שוק של [[מוצר ציבורי]] (אם כי המונח פותח רק מאוחר יותר במהלך המאה ה-20) וטוען כי המדינה צריכה להתמקד ב-3 תפקידים עיקריים: הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח - "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). {{הערה|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods andgovernment action], Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}}

מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ואילך פיתחו כלכלנים במסורת הנאו-מרקסיסטית והקיינסיאנית (לדוגמה, [[ג'ואן רובינסון]] ו[[אבא לרנר]]) את הטענה כי במנגנון המחירים של השוק יש פגמים, המביאים לסטייה ממחירי שוק אופטימליים ומהקצאה של משאבים לשימושים המוערכים ביותר, כפי שטען [[אדם סמית']]. תפישות אלו והרחבתן, הובילו כלכלנים נאו-קלאסיים כמו [[קנת' ארו]] או [[ג'וזף שטיגליץ]] לטעון כי השוק אינו מקצה משאבים בצורה מיטבית ואינו מאפשר זרימת מידע מיטבית. אצל כלכלנים דוגמתם, ובמיוחד בכלכלה ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנית]], שתפשה מקום מרכזי בחשיבה הכלכלית משנות ה-30 של המאה ה-20, היו בעיות אלו בלתי פתירות בתוך מנגנון השוק והצדיקו, לפיכך, [[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]] חיצונית לתיקונם.

מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ואילך פיתחו כלכלנים במסורת הנאו-מרקסיסטית והקיינסיאנית (לדוגמה, [[ג'ואן רובינסון]] ו[[אבא לרנר]]) את הטענה כי במנגנון המחירים של השוק יש פגמים, המביאים לסטייה ממחירי שוק אופטימליים ומהקצאה של משאבים לשימושים המוערכים ביותר, כפי שטען [[אדם סמית']]. תפישות אלו והרחבתן, הובילו כלכלנים נאו-קלאסיים כמו [[קנת' ארו]] או [[ג'וזף שטיגליץ]] לטעון כי השוק אינו מקצה משאבים בצורה מיטבית ואינו מאפשר זרימת מידע מיטבית. אצל כלכלנים דוגמתם, ובמיוחד בכלכלה ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנית]], שתפשה מקום מרכזי בחשיבה הכלכלית משנות ה-30 של המאה ה-20, היו בעיות אלו בלתי פתירות בתוך מנגנון השוק והצדיקו, לפיכך, [[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]] חיצונית לתיקונם.

ישנם מספר כשלי שוק שאינם מופיעים בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית הללו נוגעים להגדרות אחרות של החברה אליה מתייחסים ולאפשרויות שאינן מופיעות בתאוריה.  

ישנם מספר כשלי שוק שאינם מופיעים בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית הללו נוגעים להגדרות אחרות של החברה אליה מתייחסים ולאפשרויות שאינן מופיעות בתאוריה.  

* פגיעה באנשים בדור אחר - התייחסות ארוכת טווח מצביעה על כך שייתכנו כשלי שוק שבהם דור אחד פוגע בדור אחר, אבל הדור השני לא יכול לסחור עם הדור הראשון כדי למנוע את הפגיעה. לדוגמה [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] או [[משבש אנדוקריני]] הם מקרים בהם עלול לעבור זמן רב בין הפעולה שמייצרת את הנזק לבין הופעת הנזק עצמו.  

* פגיעה באנשים בדור אחר - התייחסות ארוכת טווח מצביעה על כך שייתכנו כשלי שוק שבהם דור אחד פוגע בדור אחר, אבל הדור השני לא יכול לסחור עם הדור הראשון כדי למנוע את הפגיעה. לדוגמה [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] או [[משבש אנדוקריני]] הם מקרים בהם עלול לעבור זמן רב בין הפעולה שמייצרת את הנזק לבין הופעת הנזק עצמו.  

* פגיעה בקיימות - פגיעה כזו יכולה להיות דוגמה קיצונית לכשל שוק מסוג פגיעה באנשים בדור הבא, אבל להתייחס גם לפגיעה באנשים באותו דור. הדבר נובע מבעיות [[קיימות]] - הוא קיום של [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ו/או [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור הכחדה של תרבות או פגיעה ברוב תושביה על ידי פגיעה ב[[סביבה הטבעית]] או בגלל בעיות אחרות. ניתן לתאר בעיות אלה כשילוב של מספר רב של כשלי שוק ביחד כולל [[השפעה חיצונית]], [[מוצר ציבורי]], [[מידע א-סימטרי]] ו[[סיכון מוסרי]]. התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית אינה מכילה מסגרת התייחסות שבה פעולות כלכליות עלולות לגזור כלייה על חלק גדול מהסוכנים.

* פגיעה בקיימות - פגיעה כזו יכולה להיות דוגמה קיצונית לכשל שוק מסוג פגיעה באנשים בדור הבא, אבל להתייחס גם לפגיעה באנשים באותו דור. הדבר נובע מבעיות [[קיימות]] - הוא קיום של [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ו/או [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור הכחדה של תרבות או פגיעה ברוב תושביה על ידי פגיעה ב[[סביבה הטבעית]] או בגלל בעיות אחרות. ניתן לתאר בעיות אלה כשילוב של מספר רב של כשלי שוק ביחד כולל [[השפעה חיצונית]], [[מוצר ציבורי]], [[מידע א-סימטרי]] ו[[סיכון מוסרי]]. התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית אינה מכילה מסגרת התייחסות שבה פעולות כלכליות עלולות לגזור כלייה על חלק גדול מהסוכנים. דוגמה לכך הן [[התחממות עולמית]], בעיות של [[מחזור הזרחן]], [[אירוע ההכחדה בהולוקן]]

* פגיעה בבעלי חיים ובמינים אחרים - הגדרת הרווחה בתאוריה הכלכלית מגדירה את הסוכנים הכלכליים כבני אדם ומנסה להשיא את הרווחה שלהם. התאוריה אינה מתייחסת ל[[רווחת בעלי חיים]] או [[זכויות בעלי חיים]] ורואה בהם מוצר או רכוש בלבד שאין כל משמעות לרווחה שלו. גם [[הכחדה המונית בהולקון|הכחדת מינים]] של צמחים, בעלי חיים ועוד אינה מתחשבת ברווחה של מינים אחרים אלה רק ברווחה אנושית. דבר זה דורש ביצוע של הבחנה סובייקטיבית.  

* פגיעה בבעלי חיים ובמינים אחרים - הגדרת הרווחה בתאוריה הכלכלית מגדירה את הסוכנים הכלכליים כבני אדם ומנסה להשיא את הרווחה שלהם. התאוריה אינה מתייחסת ל[[רווחת בעלי חיים]] או [[זכויות בעלי חיים]] ורואה בהם מוצר או רכוש בלבד שאין כל משמעות לרווחה שלו. גם [[הכחדה המונית בהולקון|הכחדת מינים]] של צמחים, בעלי חיים ועוד אינה מתחשבת ברווחה של מינים אחרים אלה רק ברווחה אנושית. דבר זה דורש ביצוע של הבחנה סובייקטיבית.