שינויים

כלכלת ישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־12:45, 28 במרץ 2019

הוסרו 5 בתים , 12:45, 28 במרץ 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

'''כלכלת ישראל''' היא [[כלכלה]] מודרנית בעלת דגש על מסחר ושירותים. הכלכלה הישראלית עברה ממשק בעל דגש [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]], לכלכלה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] יותר ובה קיים [[אי שוויון כלכלי]] חזק. חלק גדול מן ה[[הון]] מצוי ונשלט בידי מספר קטן של [[משפחות ההון בישראל|משפחות]] שמחזיקות במספר [[חברות ענק]].

−

בישראל קיימת [[כלכלה מוטת ייצוא]], שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל הייתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין{{הבהרה}} תורם לייצוא של המדינה.

+

בישראל קיימת [[כלכלה מוטת ייצוא]], שעיקרה מסחר ושירותים. התוצר העסקי בענפי המסחר והשירותים מהווה כ-65% מסך ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] במשק.{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס.}} סך המועסקים בענפי השירותים העסקיים והציבוריים מוערך בכ-76% מכלל העובדים במשק (42% ו-34% בהתאמה).{{הערה|[http://economy.gov.il/InternationalAffairs/TradePolicyAndAgreements/traderelationstradeservices/Pages/TradeAndService.aspx משרד הכלכלה והתעשייה, הסכמי סחר] נכון לשנת 2009, נתוני הלמ"ס. כולל גם שירותי ממשלה, כלומר שירותים לא סחירים.}} ענפים מובילים בייצוא כוללים את תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, [[מזון מעובד]], כימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל הייתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין{{הבהרה}} תורם לייצוא של המדינה.

−

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוהה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'. [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע המתכלים העיקריים]] שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.

+

לישראל אין הרבה [[משאבים טבעיים]] ויש לה תלות גבוהה ביבוא של [[נפט]] ו[[פחם]], [[חומרי גלם]], וכן בייבוא יהלומים ומוצרי ביניים. ישראל תלויה במידה רבה גם ביבוא מזון (ודרכו מים - ראו [[טביעת רגל מימית]]). רוב [[חקלאות בישראל|החקלאות בישראל]] מגדלת מזון ופרחים לייצוא או ירקות ופירות - רוב [[מזון בישראל|המזון בישראל]] מקורו במזון שמוגדל מחוץ לישראל ורוב הקלוריות הנצרכות בישראל מקורן במדינות אחרות. כמו כן ישראל מייבאת את רוב [[מוצרי תעשייה|מוצרי התעשייה]] הנצרכים בישראל - [[מכוניות]], מחשבים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, רהיטים, בגדים וכו'. [[משאבי טבע בישראל|משאבי הטבע המתכלים העיקריים]] שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.

נוכח מיעוט משאבי טבע, ותעשייה מוטת שירותים, המשאב העיקרי לעתידה של כלכלת ישראל הוא השכלה, התלויה באיכות [[מערכת החינוך בישראל|מערכת החינוך]]. מבחינת [[קיימות]] [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של ישראל גבוהה יחסית ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] גבוה, יחד עם תלות גבוהה בייבוא וביצוא. לישראל יש רגישות גבוהה יחסית למשברים אקולוגיים כמו גם ל[[משבר המזון|משבר מזון]] או [[משבר אנרגיה]].

−

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012.

+

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012.

−

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.

+

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.

−

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות ~~חוקית~~]] רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.

+

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות]] (חוקית ולא חוקית) רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.

==נתונים==

הנתונים הבאים פורסמו בשנת 2008 על פי אתר הסטטיסטיקה של ה-[[OECD]], והם נכונים לשנת 2006.

−

* גודל [[אוכלוסיית ישראל]] - 7.11 מיליון בני אדם <ref name ="OECD_stat">[http://stats.oecd.org/wbos/viewhtml.aspx?queryname=491&querytype=view&lang=en פרופיל סטטיסטי של מדינות] OECD -2008</ref>

+

* גודל [[אוכלוסיית ישראל]] - 7.11 מיליון בני אדם <ref name ="OECD_stat">[http://stats.oecd.org/wbos/viewhtml.aspx?queryname=491&querytype=view&lang=en פרופיל סטטיסטי של מדינות] OECD -2008</ref>

* [[גידול אוכלוסיית ישראל|קצב צמיחה שנתי של האוכלוסייה]] 1.8%<ref name ="OECD_stat"/>

* [[תוצר מקומי גולמי]] במונחי כוח קניה ([[PPP]]), במיליארדי דולרים <ref name ="OECD_stat"/>171.202

שורה 71: שורה 71:

|}

−

סה"כ עבדו במשק 3.024 מיליון עובדים נכון לשנת 2011. אחוז אחד מהעובדים במשק הוא כ- 30 אלף עובדים.

+

סה"כ עבדו במשק 3.024 מיליון עובדים נכון לשנת 2011. אחוז אחד מהעובדים במשק הוא כ-30 אלף עובדים.

−

חמשת הסקטורים הגדולים ביותר מבחינת עובדים הם שירותים עסקיים עם 430 אלף עובדים (14% מהעובדים במשק), תעשייה עם 417 אלף מועסקים (13%) ומסחר קמעונאי וסיטונאי עם 402 אלף מועסקים (13%), [[מערכת החינוך בישראל|חינוך]] עם 385 אלף עובדים (12%) ושירותי הבריאות והרווחה עם 306 אלף עובדים (10%). חמשת הענפים האלה מעסיקים יחד חצי מהעובדים במשק.

+

חמשת הסקטורים הגדולים ביותר מבחינת עובדים הם שירותים עסקיים עם 430 אלף עובדים (14% מהעובדים במשק), תעשייה עם 417 אלף מועסקים (13%) ומסחר קמעונאי וסיטונאי עם 402 אלף מועסקים (13%), [[מערכת החינוך בישראל|חינוך]] עם 385 אלף עובדים (12%) ושירותי הבריאות והרווחה עם 306 אלף עובדים (10%). חמשת הענפים האלה מעסיקים יחד חצי מהעובדים במשק.

===שירותים עסקיים, מחקר והיי-טק ===

נכון לשנת 2011 היו 429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים שהם 14% מהעובדים. הדבר כולל עובדים בהיי-טק המספקים "שירותי מחשוב" - כ-90 אלף איש, 32 אלף עובדים במחקר ופיתוח, 44 אלף עורכי דין, 51 אלף אדריכלים ומקצועות דומים, 32 אלף רואי חשבון, 10 אלפים עובדים בהשמת כוח אדם, 30 אלף שעובדים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות, 70 אלף עובדים בניקיון, ושמירה. 190 אלף עובדים ב"פעילויות עסקיות אחרות".<ref name="lamas12.11"/>

;הסקטור הטכנולוגי:

−

סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].

+

סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].

המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההיי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסיליקון בקליפורניה.

שורה 90: שורה 90:

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>

−

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.

+

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.

===תעשייה===

שורה 97: שורה 97:

מתוך 3 מיליון מועסקים במשק בשנת 2011, 417 אלף, או 14%, עבדו בתעשייה. 60 אלף עבדו בתעשיות מזון שתייה וטבק, 56 אלף במתכת ומוצרי מתכת, 36 אלף בזיקוק נפט ותעשיות כימיקלים, 19 אלף בתעשיות פלסטיק וגומי, 25 אלף בציוד אלקטרוני, ו-34 אלף לציוד רפואי ומדעי וציוד ולבקרה. 25 אלף עובדים בדפוס ו-25 אלף עובדים בתעשיות עץ. <ref name="lamas12.11"/>

−

עסקי תעשייה בולטים בישראל כוללים את [[כימיקלים לישראל]] כולל [[מפעלי ים המלח]], [[מכתשים אגן]], [[נייר חדרה]], [[חיפה כימיקלים]], נשר מלט, [[בתי הזיקוק לנפט]] מפעלי המזון הגדולים כוללים את מפעלי הפירמות אוסם-נסטלה, תנובה-אייפקס, ושטראוס-עלית. מפעל ישקר בגליל עוסק בייצור סכינים ומחרטות למתכת ומייצא לכל העולם.

+

עסקי תעשייה בולטים בישראל כוללים את [[כימיקלים לישראל]] כולל [[מפעלי ים המלח]], [[מכתשים אגן]], [[נייר חדרה]], [[חיפה כימיקלים]], נשר מלט, [[בתי הזיקוק לנפט]] מפעלי המזון הגדולים כוללים את מפעלי הפירמות אוסם-נסטלה, תנובה-אייפקס, ושטראוס-עלית. מפעל ישקר בגליל עוסק בייצור סכינים ומחרטות למתכת ומייצא לכל העולם.

;עסקי היהלומים:

שורה 104: שורה 104:

===חינוך===

−

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב-62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

+

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב-62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

−

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו-28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

+

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו-28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

===בריאות רווחה וסעד===

שורה 134: שורה 134:

===תחבורה אחסנה ותקשורת===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]] }}

−

בשנת 2011 עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו-52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

+

בשנת 2011 עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו-52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

−

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).

+

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות, כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).

−

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70, בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

+

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70, בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

===אנרגיה===

נכון לשנת 2012 ישראל מסתמכת על ייבוא [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] להפקת רוב ה[[אנרגיה]] במדינה, כשהיא מוציאה כ-5% מהתמ"ג שלה על ייבוא של מוצרי אנרגיה. [[תחבורה בישראל|סקטור התחבורה]] נשען בעיקר על דלקי [[בנזין]] ו[[דיזל]] בעוד שרוב ה[[חשמל בישראל]] תלוי בייבוא של [[פחם]]. בעקבות טכנולוגיות חדישות של סקרים ססמיים, נתגלו כמויות ניכרות של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בים מול ישראל ב-2009, לאחר שנים של ניסיונות לא מוצלחים למציאת גז ונפט ביבשה. גז זה אמור לשמש כמקור חלקי לשם ייצור חשמל ולמפעלי תעשייה שונים.

−

+

23 אלף איש עבדו בשנת 2011 בתחום האנרגיה והמים בישראל. חלקם הגדול ב[[חברת החשמל לישראל]] ובתחומי אנרגיה וחלקם הקטן בתחום המים <ref name="lamas12.11"/>

שורה 149: שורה 149:

===יבוא===

[[קובץ:Tree map net import isr all show 2009.png|ממוזער|350px|מפת יבוא הנטו של ישראל, 2009]]

−

יבוא הסחורות (לא כולל שירותים) נטו לישראל עמד בשנת 2009 על 15 מיליארד דולר. יבוא נטו הוא היבוא ללא היבוא שמיועד לשלבי ביניים לייצוא. מבחינת עלות כלכלית, ייבוא הנטו של הגדול ביותר של ישראל הוא בייבוא מכונות וציוד אלקטרוני, ולאחר מכן מכוניות וציוד תחבורה, [[נפט]] וסוגי דלקים שונים (לדוגמה [[פחם]]), מוצרי טקסטיל, מזון וחומרי גלם לחקלאות, כימיקלים, חומרי פלסטיק, מתכות ועץ ומוצרי עץ לבסוף זכוכית ואבן ושונות. מבחינת סוג המוצרים היחידים שתופסים נפח כספי רב, נפט היווה 8% מהייבוא, ומכוניות היו 6.8% מהייבוא בשנת 2009.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_import/isr/all/show/2009/]

+

יבוא הסחורות (לא כולל שירותים) נטו לישראל עמד בשנת 2009 על 15 מיליארד דולר. יבוא נטו הוא היבוא ללא היבוא שמיועד לשלבי ביניים לייצוא. מבחינת עלות כלכלית, ייבוא הנטו של הגדול ביותר של ישראל הוא בייבוא מכונות וציוד אלקטרוני, ולאחר מכן מכוניות וציוד תחבורה, [[נפט]] וסוגי דלקים שונים (לדוגמה [[פחם]]), מוצרי טקסטיל, מזון וחומרי גלם לחקלאות, כימיקלים, חומרי פלסטיק, מתכות ועץ ומוצרי עץ לבסוף זכוכית ואבן ושונות. מבחינת סוג המוצרים היחידים שתופסים נפח כספי רב, נפט היווה 8% מהייבוא, ומכוניות היו 6.8% מהייבוא בשנת 2009.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_import/isr/all/show/2009/]

−

סך יבוא הסחורות עומד על 38 מיליארד דולר. מתוך הייבוא הכולל, שמיועד גם לתעשייה לייצוא, יהלומים הם 14% ומהווים המוצר הבודד המיובא ביותר. עיקר הייבוא הכולל מגיע מאירופה (10% מגרמניה, וכ-5% מכל אחת מהבאות: שווייץ, הולנד, בריטניה ואיטליה), ולאחר מכן מסין. 10% מהיבוא מגיע מסין. 19% מהייבוא מגיע מארצות הברית, שהיא המדינה הבודדת שחלקה בייבוא הוא הגדול ביותר. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/all/2009/]

+

סך יבוא הסחורות עומד על 38 מיליארד דולר. מתוך הייבוא הכולל, שמיועד גם לתעשייה לייצוא, יהלומים הם 14% ומהווים המוצר הבודד המיובא ביותר. עיקר הייבוא הכולל מגיע מאירופה (10% מגרמניה, וכ-5% מכל אחת מהבאות: שווייץ, הולנד, בריטניה ואיטליה), ולאחר מכן מסין. 10% מהיבוא מגיע מסין. 19% מהייבוא מגיע מארצות הברית, שהיא המדינה הבודדת שחלקה בייבוא הוא הגדול ביותר. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/all/2009/]

−

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

+

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל ייבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

שורה 227: שורה 227:

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100415_1163036 מערכת החינוך בישראל באנרכיה]

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769 מדד מחירי המזון זינק ב-38% בעשור - השכר הממוצע ירד] דה מארקר, עדי דברת-מזריץ, 12.07.2011

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333252,00.html הישראלים חוסכים על אוכל וחינוך כדי לממן דלק] אביטל להב, 17.01.2013, ynet

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333252,00.html הישראלים חוסכים על אוכל וחינוך כדי לממן דלק] אביטל להב, 17.01.2013, ynet

−

* [http://technation.themarker.com/1.1917024 מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית?] אור הירשאוגה, דה מארקר, 28.01.2013

+

* [http://technation.themarker.com/1.1917024 מדוע ירדה ישראל בדירוג החדשנות העולמית?] אור הירשאוגה, דה מארקר, 28.01.2013

* עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015

−

* אדריאן פילוט, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712372,00.html שבע שנים להצטרפות ל-OECD: הכלכלה הישראלית מתחזקת, האזרחים הישראלים נחלשים], כלכליסט, 3.5.2017

+

* אדריאן פילוט, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3712372,00.html שבע שנים להצטרפות ל-OECD: הכלכלה הישראלית מתחזקת, האזרחים הישראלים נחלשים], כלכליסט, 3.5.2017

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4968998,00.html כלכלת ישראל ירדה למקום ה-22 במדד התחרותיות], ynet, 01.06.2017

* עמר כהן, [http://www.davar1.co.il/73895/ חוב הכלים השלובים; כל הסיפור של הכלכלה הישראלית בגרף אחד], דבר ראשון, 28.6.2017

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות