47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
נדרש מחקר אמפירי נוסף כדי להבין את הרמה האופטימלית של רגולציה על עסקים, לדוגמה מה הזמן שבו אמורים להתמשך פרוצדרות של בתי משפט ומה הרמה האופטימלית של הגנה חברתית. המדדים שמרכיבים את המדד מאפשרים מחקרים בנושא זה. מאז הושק המדד בשנת 2001 פורסמו מעל 3000 מחקרים אקדמים שהשתמשו במדד אחד או יותר מבין אלו שמרכיבים יחד את המדד ובניירות הרקע לקיום המדד.
נדרש מחקר אמפירי נוסף כדי להבין את הרמה האופטימלית של רגולציה על עסקים, לדוגמה מה הזמן שבו אמורים להתמשך פרוצדרות של בתי משפט ומה הרמה האופטימלית של הגנה חברתית. המדדים שמרכיבים את המדד מאפשרים מחקרים בנושא זה. מאז הושק המדד בשנת 2001 פורסמו מעל 3000 מחקרים אקדמים שהשתמשו במדד אחד או יותר מבין אלו שמרכיבים יחד את המדד ובניירות הרקע לקיום המדד.
עד מקום 53 בדרוג, המדינות מדורגות כ"קלות מאד" לעשיית עסקים, מקומות 54-97 מוגדרים כ"קלות" לעשיית עסקים, מקומות 98-144 מוגדרים כ"בינוניים" ומקומות 145 עד 190 נחשבים "מתחת לממוצע". רוב המדינות המערביות נמצאות במקומות הראשונים, מדינות עניות ומושחתות נמצאות בקטגוריות הנמוכות (בינוניים ומתחת לממוצע). [https://en.wikipedia.org/wiki/Ease_of_doing_business_index]
עד מקום 53 בדרוג, המדינות מדורגות כ"קלות מאד" לעשיית עסקים, מקומות 54-97 מוגדרים כ"קלות" לעשיית עסקים, מקומות 98-144 מוגדרים כ"בינוניים" ומקומות 145 עד 190 נחשבים "מתחת לממוצע". רוב המדינות המערביות נמצאות במקומות הראשונים, מדינות עניות ומושחתות נמצאות בקטגוריות הנמוכות (בינוניים ומתחת לממוצע). [https://en.wikipedia.org/wiki/Ease_of_doing_business_index] בחמשת המקומות הראשונים נמצאות ניו-זילנד, סינגפור, [[דנמרק]], הונג-קונג, ודרום-קוריאה נכון לשנת 2019. [[ארצות הברית]] ירדה במדד ממקום 3 למקום 8 במשך השנים. גרמניה נמצאת במקום 19-24, צרפת עלתה במדד ממקום 44 למקום 34, ויפן ירדה ממקום 10 למקום 39. [https://en.wikipedia.org/wiki/Ease_of_doing_business_index]
בשנת 2006 היתה ישראל מדורגת במקום ה-29 במדד העסקים העולמי, ונשארה ברמה זו עד שנת 2011. מאז שנה זו חלה ירידה משמעותית של ישראל בדרוג ועד 215 היא הגיע למקום ה-40 בדרוג, לאחר מכן חלה התדרדרות נוספת של ישראל בדרוג והיא הגיע למקומות 52-54. נכון לשנת 2019 מקומה בדרוג הוא 49, מבין המדינות הנמוכות ביותר בדרוג מבין המדינות המערביות וכמעט בקצה המדינות שהן "קלות מאד". [https://en.wikipedia.org/wiki/Ease_of_doing_business_index] התחומים בהם ישראל בולטת לרעה לעומת מדינות אחרות כוללים רישום נכסים, מיסוי ואכיפת חוזים[https://www.themarker.com/wallstreet/1.4563776]
בשנת 2006 היתה ישראל מדורגת במקום ה-29 במדד העסקים העולמי, ונשארה ברמה זו עד שנת 2011. מאז שנה זו חלה ירידה משמעותית של ישראל בדרוג ועד 215 היא הגיע למקום ה-40 בדרוג, לאחר מכן חלה התדרדרות נוספת של ישראל בדרוג והיא הגיע למקומות 52-54. נכון לשנת 2019 מקומה בדרוג הוא 49, מבין המדינות הנמוכות ביותר בדרוג מבין המדינות המערביות וכמעט בקצה המדינות שהן "קלות מאד". יש מספר מדינות עניות יותר מישראל שנמצאות במקום גבוה יותר כמו קזחסטן, בלארוס, פולין, ארמניה רואנדה ועוד. [https://en.wikipedia.org/wiki/Ease_of_doing_business_index]
התחומים בהם ישראל בולטת לרעה לעומת מדינות אחרות כוללים רישום נכסים, מיסוי ואכיפת חוזים[https://www.themarker.com/wallstreet/1.4563776]
השפעות ה[[בירוקרטיה]] היא פגיעה ב[[עסקים קטנים]] וב[[עצמאיים]] - שכן חלק ניכר מנטל הבירוקרטיה מוטל על עסקים אלה. כמו כן פרוש הדבר פגיעה ביכולת של עסקים קטנים להתחרות בעסקים גדולים יותר ולכן בירוקרטיה רבה כזו עלולה ליצור [[חסרון לגודל]] וחסם בפני תחרות. מצד שני רגולציה עשויה לנבוע משיקולים חשובים כמו [[הגנת הסביבה]] הגנה על זכויות עובדים, מניעת [[הלבנת הון]] ועוד שיקולים נוספים - לדוגמה אישורים ממכבי אש למניעת שריפה, רגולציה לשם הבטחת הבטיחות של מוצרים או למנוע [[זיהום במזון]]. עם זאת יש תחומים בהם הרגולציה והבירוקרטיה הן תוצר של חוסר יעילות של משרדי ממשלה ועיריות ואפילו פתח ל[[שחיתות]] שכן בהנתן שיש עיכובים רבים כל כך, משתלם לשלם ל"מעאכר" שיעקוף את התור הארוך של הבירוקרטיה - דבר זה מעודד פרנסה של "מעכרים" כאלה שעלולים לשלם גם לפקידים שונים כדי לקדם את התור, מלבד אי הצדק שבדבר ומתן אישורים לאנשים גם במצב שהם לא ראויים לדבר זה, הדבר גם עלול לייצר תמריץ לעבודה עוד פחות יעילה של הפקידים כדי להמשיך לקבל טובות הנאה או תשלום מהמעכר.