47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''הטיה קוגניטיבית''' (Cognitive bias) היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות ב..."
'''הטיה קוגניטיבית''' (Cognitive bias) היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של [[בני אדם]] לטעויות ב[[תפיסה]], ב[[זיכרון]], ב[[חשיבה]] או בשיפוט.{{הערה|1=Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454}}{{הערה|1=Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.}}{{הערה|1=Ariely, D. (2008). [[Predictably irrational]]: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.}} הטיות קוגניטיביות הושפעו מ[[התפתחות אבולוציונית]] ולחץ [[הברירה הטבעית]].
להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] ו[[הפרעות נפשיות]] נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]]. המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיבות.
כנהמן מציין כי במקרים של הטיות קוגיניטביות רבות, גם לאחר שאדם מודע לקיומה של הטיה קוגניבטית ולדרך שבה היא עובדת, קשה להמנע מהשפעה שלהן על החלטות.
דוגמאות להטיות קוגניבטיות כוללות -
* [[אפקט העיגון|הטיית עיגון]] - נטייה להפריז בערכו של מקור האינפורמציה הראשון שמוצאים לגבי נושא מסוים בעת שיפוטו
* [[יורסיטיקת הזמינות]] - קיצור דרך" נפשי שבו אנחנו מעריכים גודל, חשיבות, הסתברות של משהו על סמך כמה קל לנו להזכר בדוגמה שלו. לכן דברים שקל לנו להזכר בהם נתפסים כדברים חשובים יותר או שכיחים יותר מאשר דברים שיותר קשה לנו להזכר בהם
* [[אפקט הבעלות]] אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ובכך בעצם יש הבדל בין המחיר שהם מוכנים לתת לבין המחיר שהם מוכנים לקבל על אותו מוצר.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_bias הטיה קוגניטיבית] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי [[דיכאון]], [[הפרעות חרדה]] ו[[הפרעות נפשיות]] נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית ה[[נורמליות|נורמלית]]. המונח נטבע על ידי [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]] בשנת 1972. מאז נעשו מאות או אלפי ניסויים בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]], [[פסיכולוגיה]] ותחומים נוספים כדי להבין כיצד עובדות הטיות קוגניטביות. סקירה רחבה של המחקרים בעשרות השנים האחרונות על הטיות קוגניטביות נמצאת בספרו של כהנמן [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]]. כהנמן ואחרים מראים כיצד מספר רב של הטיות קיימות בתחומים של קבלת החלטות ובתחומים אחרים ומשפיעים על כל תחומי החיים - החל מהחלטות כלכליות הנוגעות לקניית ביטוח , מניות, יינות ועוד, עבור בהחלטות פוליטיות כמו מהם הדברים שבהם צריך להתמקד וכן החלטות הנוגעות לבריאות, ותחומים רבים אחרים. גם אנשי מקצוע כמו פוליטיקאים, פקידים בכירים, פרופסורים, פסיכולוגים, שופטים, מנהלים, משקיעים, רופאים ועוד עלולים לעשות טעויות רציניות בגלל הטיות קוגניטיבות.
כנהמן מציין כי במקרים של הטיות קוגיניטביות רבות, גם לאחר שאדם מודע לקיומה של הטיה קוגניבטית ולדרך שבה היא עובדת, קשה להמנע מהשפעה שלהן על החלטות.
דוגמאות להטיות קוגניבטיות כוללות -
* [[אפקט העיגון|הטיית עיגון]] - נטייה להפריז בערכו של מקור האינפורמציה הראשון שמוצאים לגבי נושא מסוים בעת שיפוטו
* [[יורסיטיקת הזמינות]] - קיצור דרך" נפשי שבו אנחנו מעריכים גודל, חשיבות, הסתברות של משהו על סמך כמה קל לנו להזכר בדוגמה שלו. לכן דברים שקל לנו להזכר בהם נתפסים כדברים חשובים יותר או שכיחים יותר מאשר דברים שיותר קשה לנו להזכר בהם
* [[אפקט הבעלות]] אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. ובכך בעצם יש הבדל בין המחיר שהם מוכנים לתת לבין המחיר שהם מוכנים לקבל על אותו מוצר.
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_bias הטיה קוגניטיבית] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]