שינויים

ההנחה ש'''תהליך הייצור מתבצע במקביל''' הינה הנחה משתמעת בתאוריה הנאו קלאסית.  

ההנחה ש'''תהליך הייצור מתבצע במקביל''' הינה [[הנחה משתמעת]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].  

תאור נפוץ להמחשת הרעיון של [[תפוקה שולית פוחתת]] לדוגמה, הוא זו של פועלים העובדים בקטיף בפרדס. במצב זה, אם פועל מספר 5 לא מגיע לעבודה, הדבר אינו מפריע (ואפילו יכול לעזור) לכך ששאר הפועלים ישלימו את עבודתם. וזאת בגלל ההנחה שתהליך העבודה מתבצע במקביל, כך שעבודתו של פועל אחד אינה משפיעה (לטוב או לרע) על עבודתו של פועל אחר. כך אפשר לדוגמה להגיד שפועל אחד יכול להספיק לקטוף 5 תפוזים, ושניים יכולים לקטוף 12 תפוזים.  

תאור נפוץ להמחשת הרעיון של [[תפוקה שולית פוחתת]] לדוגמה, הוא זו של פועלים העובדים בקטיף בפרדס. במצב זה, אם פועל מספר 5 לא מגיע לעבודה, הדבר אינו מפריע (ואפילו יכול לעזור) לתפוקה של שאר העובדים. דבר זה נובע זאת בגלל ההנחה שתהליך העבודה מתבצע במקביל, כך שעבודתו של פועל אחד אינה משפיעה (לטוב או לרע) על עבודתו של פועל אחר. כך אפשר לדוגמה להגיד שפועל אחד יכול להספיק לקטוף 5 תפוזים, ושניים יכולים לקטוף 12 תפוזים, כך ש"תפוקתו השולית" של הפועל השני היא 7 תפוזים.  

==ביקורת==

==ביקורת==

בניגוד לכך, הדוגמה המפורסמת של [[אדם סמית]] היא של מפעל קטן לייצור סיכות, שבו יש פס ייצור סדרתי והתמחות (שונה) של כל עובד במיקום מסויים בפס הייצור (ועל ידי כך גידול בכמות הסיכות שמיוצרות "פר אדם" ביום).דוגמה זו היא בהתאם להנחה שונה שלפיה הייצור במפעל או בפירמה מתבצע בטור (קו ייצור) או ברשת: לכל פועל או קבוצת פועלים יש תרומה ייחודית, שללא התוצר שלה שאר הפועלים במפעל הינם משותקים במקרה הרע, או מייצרים\ צורכים מלאים של תוצרי ביניים במקרה הטוב. לדוגמה, אם נניח שיש 10 פועלים בדיוק בקו ייצור, ואין בו מלאים של תוצרי ביניים, אזי אם פועל מספר 5 אינו מגיע לעבודה, קו הייצור משותק היות ויש סדר בפעולות של הפועלים, ולאחר 4 שלבים הם אינם יכולים לעשות דבר מלבד לאגור את תוצר הביניים, כאשר פועלים 6-10 הינם מחוסרי עבודה.  

בניגוד לכך, הדוגמה המפורסמת של [[אדם סמית]] היא של מפעל קטן לייצור סיכות, שבו יש פס ייצור סדרתי והתמחות (שונה) של כל עובד במיקום מסויים בפס הייצור (ועל ידי כך גידול בכמות הסיכות שמיוצרות "פר אדם" ביום).

 

דוגמה זו היא בהתאם להנחה שונה שלפיה '''הייצור במפעל או בפירמה מתבצע בטור''' ('''[[קו ייצור]]''') או ברשת: לכל פועל או קבוצת פועלים יש תרומה ייחודית, שללא התוצר שלה שאר הפועלים במפעל הינם משותקים במקרה הרע, או מייצרים\ צורכים מלאים של תוצרי ביניים במקרה הטוב. לדוגמה, אם נניח שיש 10 פועלים בדיוק בקו ייצור, ואין בו מלאים של תוצרי ביניים, אזי אם פועל מספר 5 אינו מגיע לעבודה, קו הייצור משותק היות ויש סדר בפעולות של הפועלים, ולאחר 4 שלבים הם אינם יכולים לעשות דבר מלבד לאגור את תוצר הביניים, כאשר פועלים 6-10 הינם מחוסרי עבודה.  

מצב קיצוני פחות קיים כמובן במציאות, אפילו בקו ייצור סדרתי קלאסי. אם פועל בקו ייצור סדרתי אינו מגיע לעבודה, יימצא לו מחליף זמני (או קבוע), אלא שמציאת מחליף לוקחת זמן (דבר שלא מהווה בעיה במודל הנאו קלאסי היות ואין בו זמן). או ש-9 פועלים ינסו להפעיל קו ייצור של 10 פועלים - דבר זה יגרום ליעילות קטנה בהרבה של קו הייצור, או שהוא אינו אפשרי כלל (תלוי באיזו עמדה העובד המושבת). לדוגמה אם יש שונות בין כישורי העובדים, ויש צורך ב-4 מהם כדי להרים חפץ כבד, או לעשות דבר מה הדורש מהם לפעול בו זמנית (שאר העובדים אינם יכולים להרים חפצים כבדים בגלל בעיות גב), או שהעובד שחלה הוא בעל כישורים שונים מאשר שאר העובדים [מתמטיקאי לדוגמא). או שהפעלת קו הייצור דורשת תזמון מדויק בין פעולות העובדים (לדוגמה קו ייצור של גלידות, או של מוצר תעשייתי אחר שמשנה את הטמפרטורה שלו תוך כדי הייצור - כמו יציקות פלסטיק או מתכת).

מצב קיצוני פחות קיים כמובן במציאות, אפילו בקו ייצור סדרתי קלאסי. אם פועל בקו ייצור סדרתי אינו מגיע לעבודה, יימצא לו מחליף זמני (או קבוע), אלא שמציאת מחליף לוקחת זמן (דבר שלא מהווה בעיה במודל הנאו קלאסי היות ואין בו זמן). או ש-9 פועלים ינסו להפעיל קו ייצור של 10 פועלים - דבר זה יגרום ליעילות קטנה בהרבה של קו הייצור, או שהוא אינו אפשרי כלל (תלוי באיזו עמדה העובד המושבת). לדוגמה אם יש שונות בין כישורי העובדים, ויש צורך ב-4 מהם כדי להרים חפץ כבד, או לעשות דבר מה הדורש מהם לפעול בו זמנית (שאר העובדים אינם יכולים להרים חפצים כבדים בגלל בעיות גב), או שהעובד שחלה הוא בעל כישורים שונים מאשר שאר העובדים [מתמטיקאי לדוגמא). או שהפעלת קו הייצור דורשת תזמון מדויק בין פעולות העובדים (לדוגמה קו ייצור של גלידות, או של מוצר תעשייתי אחר שמשנה את הטמפרטורה שלו תוך כדי הייצור - כמו יציקות פלסטיק או מתכת).

אולם מעבר לתאור סדרתי או רשתי של תהליך הייצור מקשה מאוד על תאור של תפוקה שולית - היינו תיאור של התוספת לתפוקה שמביא הפועל האחרון. אם קו הייצור דורש 10 עובדים, ובמפעל 10 עובדים אז התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט כל התפוקה (שכן ההנחה היא שבקו ייצור בן 9 עובדים יהיה הרבה פחות יעיל). אם המפעל "מתחכם" ומחזיק בנוסף עוד עובד כרזרבה (היינו סך הכל 11 עובדים), אזי התפוקה השולית של עובד זה היא 0 או קרובה לאפס, אם מחשבים תוחלת של ימי מחלה.  

אולם מעבר לתאור סדרתי או רשתי של תהליך הייצור מקשה מאוד על תאור של [[תפוקה שולית]] - היינו תיאור של התוספת לתפוקה שמביא הפועל האחרון. אם קו הייצור דורש 10 עובדים, ובמפעל 10 עובדים אז התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט כל התפוקה (שכן ההנחה היא שבקו ייצור בן 9 עובדים יהיה הרבה פחות יעיל). אם המפעל "מתחכם" ומחזיק בנוסף עוד עובד כרזרבה (היינו סך הכל 11 עובדים), אזי התפוקה השולית של עובד זה היא 0 או קרובה לאפס, אם מחשבים תוחלת של ימי מחלה.  

במודל הנאו קלאסי השכר נקבע לפי התפוקה השולית של העובד האחרון. לפי זה השכר של 10 עובדים בקו ייצור הוא עצום (ולמעשה לא כלכלי, היות וצריך לשלם לכל אחד מהם את המקביל הכספי לתפוקה השולית, שהיא כמעט ההכנסה הכוללת המפעל), ואילו שכר של 11 עובדים הוא אפסי. אם נניח שבמציאות השכר נקבע אי שם באמצע, אז נגלה שהתאוריה הכלכלית השולית לא גילתה לנו למעשה דבר על גובה השכר הצפוי - שכרו של כל עובד יהיה אי שם באמצע בין ההכנסה הכוללת של המפעל לבין 0, דבר שהינו ברור מאליו עבור מפעל שאינו מפסיד.  

במודל הנאו קלאסי השכר נקבע לפי התפוקה השולית של העובד האחרון. לפי זה השכר של 10 עובדים בקו ייצור הוא עצום (ולמעשה לא כלכלי, היות וצריך לשלם לכל אחד מהם את המקביל הכספי לתפוקה השולית, שהיא כמעט ההכנסה הכוללת המפעל), ואילו שכר של 11 עובדים הוא אפסי. אם נניח שבמציאות השכר נקבע אי שם באמצע, אז נגלה שהתאוריה הכלכלית השולית לא גילתה לנו למעשה דבר על גובה השכר הצפוי - שכרו של כל עובד יהיה אי שם באמצע בין ההכנסה הכוללת של המפעל לבין 0, דבר שהינו ברור מאליו עבור מפעל שאינו מפסיד.  

==יצור לא סדרתי והחוק השני של התרמודינמיקה==

==ייצור סדרתי והחוק השני של התרמודינמיקה==

בכל מקרה, המקור לתסכולים שעובדים ומעבידים נתקלים בהם לא אחת, הוא שבכדי להצליח לייצר דבר מה, יש צורך בשורה של תנאים שיש ביניהם תנאי לוגי של "וגם" (הסיבה היסודית לדבר זה היא החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]]).לדוגמה בייצור חולצות, יש צורך שהמשאית עם הבדים תגיע בזמן, וגם שהבד לא יהיה רטוב, וגם שיהיו חוטים, וגם שמכונות התפירה לא יהיו מקולקלות, וגם שיהיה חשמל לתאורה ולהפעלת המכונות וכו'. כדי שדבר מה בתהליך הייצור יתקלקל, או אפילו כדי שהייצור יפסק לחלוטין, יש תנאי "או". אם אחד התנאים שצוינו לא יתקיים, לדוגמה אם אין חשמל, או שנגמרו החוטים, או שמזיק כלשהו חדר לבדים ועשה בהם חורים אזי לא ניתן לייצר, או שניתן לייצר אבל בקצב שהוא קטן (בהרבה) מאשר קצב הייצור ה"נורמלי".  

בכל מקרה, המקור לתסכולים שעובדים ומעבידים נתקלים בהם לא אחת, הוא שבכדי להצליח לייצר דבר מה, יש צורך בשורה של תנאים שיש ביניהם תנאי לוגי של "וגם" (הסיבה היסודית לדבר זה היא החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]]).לדוגמה בייצור חולצות, יש צורך שהמשאית עם הבדים תגיע בזמן, וגם שהבד לא יהיה רטוב, וגם שיהיו חוטים, וגם שמכונות התפירה לא יהיו מקולקלות, וגם שיהיה חשמל לתאורה ולהפעלת המכונות וכו'. כדי שדבר מה בתהליך הייצור יתקלקל, או אפילו כדי שהייצור יפסק לחלוטין, יש תנאי "או". אם אחד התנאים שצוינו לא יתקיים, לדוגמה אם אין חשמל, או שנגמרו החוטים, או שמזיק כלשהו חדר לבדים ועשה בהם חורים אזי לא ניתן לייצר, או שניתן לייצר אבל בקצב שהוא קטן (בהרבה) מאשר קצב הייצור ה"נורמלי".