47,332
עריכות
שינויים
←פרוט לפי חומרים שונים
==פרוט לפי חומרים שונים==
==פרוט לפי חומרים שונים==
===ברזל===
[[ברזל]] הוא המתכת השימוית ביותר לאדם -95% מכלל המתכת שמופקת בעולם היא ברזל. המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית מכוניות, אנייות, בניינים וכדומה. [[פלדה]] היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של ברזל.
בשנת 2000 נכרו 1100 מילוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיאלרד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב 48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב 5 המפיקות הגדולות - סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של ברזל גולמי.
===פלדה===
===פלדה===
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב-137 ק"ג של [[פלדה]] בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים. כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה. פרוש הדבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. <ref>Steel and iron ore production from USGS, op. cit. note 4; United Nations,
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה. פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. <ref>Steel and iron ore production from USGS, op. cit. note 4; United Nations,
World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).</ref>
World Population Prospects: The 2000 Revision (New York: February 2001).</ref>
הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. <ref> International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”
הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי לאדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. <ref> International Iron and Steel Institute (IISI), “The Major Steel Producing Countries,”
<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.
<www.worldsteel.org>, viewed 21 May 2001; United Nations, op.
cit. note 5.</ref>
cit. note 5.</ref>
===אלומיניום===
===אלומיניום===
אף על-פי שאלומיניום הוא מתכת מאוד נפוצה בקרום כדור הארץ (בין 7.5% ל-8.1%), היא מאוד נדירה בצורתה החופשית ובעבר נחשבה יותר יקרה מזהב. אלומיניום נחשב מתכת מסחרית חדשה והיא מיוצרת בכמויות מסחריות מ-1900. מיחזור אלומיניום הפך למרכיב חשוב מתעשיית האלומיניום. זיקוק אלומיניום דורש כמויות עצומות של חשמל, בעוד שמחזור דורש רק 5% מהאנרגיה הזאת. המנהג למחזר אלומיניום אינו חדש והתחיל בתחילת המאה ה-20.
אף על-פי ש[[אלומיניום]] הוא מתכת מאוד נפוצה בקרום כדור הארץ (בין 7.5% ל-8.1%), היא מאוד נדירה בצורתה החופשית ובעבר נחשבה יותר יקרה מזהב. אלומיניום נחשב מתכת מסחרית חדשה והיא מיוצרת בכמויות מסחריות מ-1900. מיחזור אלומיניום הפך למרכיב חשוב מתעשיית האלומיניום. זיקוק אלומיניום דורש כמויות עצומות של חשמל, בעוד שמחזור דורש רק 5% מהאנרגיה הזאת. המנהג למחזר אלומיניום אינו חדש והתחיל בתחילת המאה ה-20.
===זהב===
===זהב===
ריכוז הזהב המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 [[גרם]] ל-1000 [[קילוגרם]]. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1000 קילוגרם של מחצב.
ריכוז ה[[זהב]] המינימלי במחצב הדרוש להפקה מסחרית שלו יכול להיות זעיר כמו 0.5 [[גרם]] ל-1000 [[קילוגרם]]. קיימים גם מחצבי זהב עם ריכוזים גבוהים יותר, לעתים עד 1-5 גרם ל-1000 קילוגרם של מחצב.
ניתן למצות זהב מ[[אלוביום]] (משקע [[חול]] ו[[טיט]] בערוצי [[מים]]) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת [[ציאניד]] ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת [[כלור]]. בשנת [[2000]] נשפך ציאניד בסביבת אגם ב[[רומניה]] וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).
ניתן למצות זהב מ[[אלוביום]] (משקע [[חול]] ו[[טיט]] בערוצי [[מים]]) בעזרת טכניקות כימיות, כמו מיצוי בעזרת [[ציאניד]] ("הטכניקה הישנה", הזולה והמזהמת יותר) או בעזרת [[כלור]]. בשנת [[2000]] נשפך ציאניד בסביבת אגם ב[[רומניה]] וגרם לנזק סביבתי רב (מוות עופות, דגים ועוד).
מאז [[1880]], [[דרום אפריקה]] הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר [[יוהנסבורג]] לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה.
מאז 1880, דרום אפריקה הייתה המקור העיקרי (כשני שלישים) לזהב בעולם, העיר יוהנסבורג לדוגמה, הוקמה ממש לצורך זה.
החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה. <ref> John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.
החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה. <ref> John E. Young, “For the Love of Gold,” World Watch, May/June 1993, pp.