שינויים

'''אסתר בוסרופ''' (Ester Boserup; ‏18 במאי 1910 - 24 בספטמבר 1999), הייתה כלכלנית דנית, בהשכלתה למדה [[חקר הכלכלה|כלכלה]] ופיתוח חקלאי, עבדה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים וכתבה מאמרים ומספר ספרים. בוסרופ התמקדה בקשרים בין [[חקלאות]], [[גידול אוכלוסין]], [[טכנולוגיה]] וחקלאות. התאוריה המוכרת ביותר שלה היא "התאוריה הבוסרופית" - Boserupian Theory שקוראת תגר על התאוריה של הכלכלן בן המאה ה-18 [[תומאס מלתוס]] לפיה שיטות חקלאיות יקבעו את גודל האוכלוסייה דרך אספקת המזון, בניגוד לכך טענה בוסרופ כי גודל האוכלוסייה הוא זה שיקבע את השיטות החקלאיות וגודל ייצור המזון.

'''אסתר בוסרופ''' ('''Ester Boserup'''; ‏18 במאי 1910 - 24 בספטמבר 1999), הייתה כלכלנית דנית, בהשכלתה למדה [[חקר הכלכלה|כלכלה]] ופיתוח חקלאי, עבדה באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים וכתבה מאמרים ומספר ספרים. בוסרופ התמקדה בקשרים בין [[חקלאות]], [[גידול אוכלוסין]], [[טכנולוגיה]] וחקלאות. התאוריה המוכרת ביותר שלה היא "התאוריה הבוסרופית" - Boserupian Theory שקוראת תגר על התאוריה של הכלכלן בן המאה ה-18 [[תומאס מלתוס]] לפיה שיטות חקלאיות יקבעו את גודל האוכלוסייה דרך אספקת המזון, בניגוד לכך טענה בוסרופ כי גודל האוכלוסייה הוא זה שיקבע את השיטות החקלאיות וגודל ייצור המזון.

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

בעשור שלאחר לימודיה הפכה אסתר בוסרופ לאם. בתה בריט נולדה בשנת 1937, בנה אנדרס נולד בשנת 1940 ובנה הצעיר איואן נולד בשנת 1944.

בעשור שלאחר לימודיה הפכה אסתר בוסרופ לאם. בתה בריט נולדה בשנת 1937, בנה אנדרס נולד בשנת 1940 ובנה הצעיר איואן נולד בשנת 1944.

בשנת 1957 החלו אסתר ומוגנס בוסרופ לעבוד בהודו בפרויקט מחקר בראשותו של הכלכלן [[גונאר מירדאל]] (Gunnar Myrdal). בתקופה זו היתה המודלים המערביים לפיתוח היו פופולריים, והודו נבחרה לביצוע הניסוי הגדול. אסתר הייתה ביקורתית מאד והחליטה כי מה שלמדה במערב לא התאים למצב בהודו, היו לה ספקות רבים ולאחר שהיא ובעלה השלימו את חובתם החוזית לפרויקט, עזבו את הודו.

בשנת 1957 החלו אסתר ומוגנס בוסרופ לעבוד בהודו בפרויקט מחקר בראשותו של הכלכלן [[גונאר מירדאל]] (Gunnar Myrdal). בתקופה זו הייתה המודלים המערביים לפיתוח היו פופולריים, והודו נבחרה לביצוע הניסוי הגדול. אסתר הייתה ביקורתית מאד והחליטה כי מה שלמדה במערב לא התאים למצב בהודו, היו לה ספקות רבים ולאחר שהיא ובעלה השלימו את חובתם החוזית לפרויקט, עזבו את הודו.

עם חזרתה מהודו בשנת 1960, בוסרופ לא עסקה שוב במשרה קבועה, אלא העדיפה לשלב ייעוץ וכתיבה יחד עם ביצוע של המחקר שלה. הנבירה בספרות בדנמרק ו[[בארגון המזון והחקלאות]] (FAQ) איששו את התצפיות שערכה בהודו וחיזקו את מסקנותיה לגבי קשרי הגומלין בין הכלכלה, החקלאות, האוכלוסין, ההגירה, הטכנולוגיה, שימושי הקרקע וחלוקת התפקידים בין גברים ונשים. ההסבר למערכות היחסים הללו והשלכותיהם עבור הנשים והגברים הפכו להיות לעבודת חייה. העבודות שכתבה בתקופה זו הובילו אותה לזכות בשלושה פרסי דוקטור לשם כבוד ב: חקלאות מטעם אוניברסיטת ווגניגן, כלכלה מטעם אוניברסיטת קופנהגן ובמדעי הרוח מטעם אוניברסיטת בראון.

עם חזרתה מהודו בשנת 1960, בוסרופ לא עסקה שוב במשרה קבועה, אלא העדיפה לשלב ייעוץ וכתיבה יחד עם ביצוע של המחקר שלה. הנבירה בספרות בדנמרק ו[[בארגון המזון והחקלאות]] (FAQ) איששו את התצפיות שערכה בהודו וחיזקו את מסקנותיה לגבי קשרי הגומלין בין הכלכלה, החקלאות, האוכלוסין, ההגירה, הטכנולוגיה, שימושי הקרקע וחלוקת התפקידים בין גברים ונשים. ההסבר למערכות היחסים הללו והשלכותיהם עבור הנשים והגברים הפכו להיות לעבודת חייה. העבודות שכתבה בתקופה זו הובילו אותה לזכות בשלושה פרסי דוקטור לשם כבוד ב: חקלאות מטעם אוניברסיטת ווגניגן, כלכלה מטעם אוניברסיטת קופנהגן ובמדעי הרוח מטעם אוניברסיטת בראון.

בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין. [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסייה]] יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. היא טענה ש[[הצורך הוא אבי ההמצאה]] - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.

בוסרופ טענה כי אוכלוסיות אנושיות תוכלנה להמשיך לגדול למרות המגבלות הסביבתיות הנראות לעין. [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסייה]] יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה. היא טענה ש[[הצורך הוא אבי ההמצאה]] - כאשר אנשים צריכים לקיים את עצמם, הם יעשו כל מה שצריך גם אם זה אומר יותר עבודה או שימוש במשאבים אחרים.

מחקרים עדכניים מצאו עדויות היסטוריות לכך שאסון מלתוסינאי הוא לא בהכרח רק סכנה עתידית, אלא גם סיכון שהתממש בעבר. בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות מהעבר שהתמוטטו בעקבות גידול אוכלוסין וקושי לקיים אוכלוסייה גדולה מידי ביחס לשטח נתון. למרות שחברות עבר הצליחו להגדיל את השטח החקלאי או להגדיל את התנובה החקלאית בשיטות שונות, פעמים רבות נתגלה כי השיטות או השטחים לא הניבו [[חקלאות בת קיימא]] - כעבור זמן מה הפריון באיזורים אלה ירד והאוכלוסייה הגדולה מידי עברה קריסה.  

מחקרים עדכניים מצאו עדויות היסטוריות לכך שאסון מלתוסיאני הוא לא בהכרח רק סכנה עתידית, אלא גם סיכון שהתממש בעבר. בספר [[התמוטטות]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות מהעבר שהתמוטטו בעקבות גידול אוכלוסין וקושי לקיים אוכלוסייה גדולה מידי ביחס לשטח נתון. למרות שחברות עבר הצליחו להגדיל את השטח החקלאי או להגדיל את התנובה החקלאית בשיטות שונות, פעמים רבות נתגלה כי השיטות או השטחים לא הניבו [[חקלאות בת קיימא]] - כעבור זמן מה הפריון באיזורים אלה ירד והאוכלוסייה הגדולה מידי עברה קריסה.  

דיימונד וחוקרים אחרים מצביעים על כך ש[[חקלאות]] אינה המגבלה היחידה על גודל האוכלוסייה. אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים, מלחמות וכו' אבל פעמים רבות גידול האוכלוסייה תורם לכך. לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין]] מקלה על מעבר של מחלות ועל הקיום ארוך הטווח של מגיפות (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]]). כאשר אוכלוסיה היא גדולה יותר ביחס למערכת האקולוגית היא רגישה יותר לשינויים (דבר המכונה טרייד-אוף בין [[יעילות]] לבין [[חוסן]], או הקטנה של מאגר ביחס לזרם המובילה לרגישות גבוה יותר להפרעות) - אוניה עמוסה יותר במסע יכולה לצוף בים שקט אבל היא עלולה לטבוע ביתר קלות בים גועש. אוכלוסייה קטנה בעלת עודף בשטחי חקלאות ומים יכולה להגדיל את שטחי החקלאות שלה, לאגור מים לשנת בצורת וכו'. אוכלוסייה גדולה יותר רגישה יותר לכל סוג של בעיה או תקלה.  

דיימונד וחוקרים אחרים מצביעים על כך ש[[חקלאות]] אינה המגבלה היחידה על גודל האוכלוסייה. אוכלוסייה אנושית קורסת בגלל: מחלות, שינוי אקלים, מלחמות וכו' אבל פעמים רבות גידול האוכלוסייה תורם לכך. לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין]] מקלה על מעבר של מחלות ועל הקיום ארוך הטווח של מגיפות (ראו [[רובים חיידקים ופלדה]]). כאשר אוכלוסיה היא גדולה יותר ביחס למערכת האקולוגית היא רגישה יותר לשינויים (דבר המכונה טרייד-אוף בין [[יעילות]] לבין [[חוסן]], או הקטנה של מאגר ביחס לזרם המובילה לרגישות גבוהה יותר להפרעות) - אוניה עמוסה יותר במסע יכולה לצוף בים שקט אבל היא עלולה לטבוע ביתר קלות בים גועש. אוכלוסייה קטנה בעלת עודף בשטחי חקלאות ומים יכולה להגדיל את שטחי החקלאות שלה, לאגור מים לשנת בצורת וכו'. אוכלוסייה גדולה יותר רגישה יותר לכל סוג של בעיה או תקלה.  

בספר אחר שלו, [[רובים, חיידקים ופלדה]] מבקר דיימונד את התאוריה הנפוצה של [[שינוי טכנולוגי]] לפיה הצורך הוא אבי ההמצאה ומתאר מקרים שבהם ההמצאה קודמת לצורך ומתפתחת עקב רצון של אנשים לחדש בלי שבהכרח ידוע מה יעשה בהמצאה. במקרים אחרים יש המצאות שנוצרו בעבר אבל מחסור בצורך גרם להעלמות שלהן. כך או כך צורך לא תמיד מוליד פתרון טכנולוגי, במיוחד כאשר יש חוקי מדע שעומדים נגדו. אנשים רבים רוצים לחיות לנצח, לנצח את היריב במלחמה או ליישב כוכבים אחרים, בעוד שיש התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע יש גם מגבלות ביחס למה שניתן לעשות - לדוגמה אי אפשר לעבור את מהירות האור, אי אפשר להגדיל תפוקה של מערכת אנרגטית עוד ועוד בלי להגדיל בסופו של דבר את התשומות אליה ([[החוק השני של התרמודינמיקה]]).

בספר אחר שלו, [[רובים, חיידקים ופלדה]] מבקר דיימונד את התאוריה הנפוצה של [[שינוי טכנולוגי]] לפיה הצורך הוא אבי ההמצאה ומתאר מקרים שבהם ההמצאה קודמת לצורך ומתפתחת עקב רצון של אנשים לחדש בלי שבהכרח ידוע מה יעשה בהמצאה. במקרים אחרים יש המצאות שנוצרו בעבר אבל מחסור בצורך גרם להעלמות שלהן. כך או כך צורך לא תמיד מוליד פתרון טכנולוגי, במיוחד כאשר יש חוקי מדע שעומדים נגדו. אנשים רבים רוצים לחיות לנצח, לנצח את היריב במלחמה או ליישב כוכבים אחרים, בעוד שיש התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע יש גם מגבלות ביחס למה שניתן לעשות - לדוגמה אי אפשר לעבור את מהירות האור, אי אפשר להגדיל תפוקה של מערכת אנרגטית עוד ועוד בלי להגדיל בסופו של דבר את התשומות אליה ([[החוק השני של התרמודינמיקה]]).