6,898
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "{{מאמר דעה|אזרח שהסתבך עם הביטוח הלאומי בכך שנכפה עליו ביטול תושבות ואובדן כל זכויותיו לא..."
{{מאמר דעה|אזרח שהסתבך עם הביטוח הלאומי בכך שנכפה עליו ביטול תושבות ואובדן כל זכויותיו לאחר שפקיד החליט לבטלה על דעת עצמו והמוסד סירב להחזיר אותה; מעולם לא תבעתי נכות או הבטחת הכנסה אך כשהיה זה נוח למוסד (גירעון חריף?) הפכתי בין לילה ל"אזרח שאיננו תושב" בשל הטעיה; כבר חודשיים אני ללא תושבות וללא זכויות למרות שמעולם לא ביקשתי מהמוסד לבטל לי תושבות
}}
[[המוסד לביטוח לאומי]] הוא חברת ביטוח ממשלתית אשר [[כפייה|כופה]] שירותי ביטוח על כל תושבי המדינה מעל גיל 18 ללא יוצא מן הכלל, גם אם אלו אינם מעוניינים בשרותיה מסיבות שונות כגון הטענה לשירות גרוע ולא אמפתי ועודף ביורוקרטיה או אם אלו מעדיפים ביטוח פרטי בלבד, ללא כפל ביטוחים בעודם תושבי המדינה. כל הכתוב במאמר זה משקף את דעת כותבו נכון לתאריך פרסומו (ה-14 למרץ 2019).
==בעיות כלליות==
בעיות מרכזיות המשפיעות על כלל הציבור:
===שירות גרוע===
אני ואחרים נתקלנו פעם אחר פעם בתלונות אזרחים על סחבת בטיפול בתביעות, קצבאות נמוכות שאינן מוצדקות ביחס לעלויות הדיור והמזון בישראל, תשאולים וחקירות על מדוע אדם מעוניין לתבוע הבטחת הכנסה, מעקבים סמויים על תובעים, ועדות רפואיות משפילות ועוד.
===עודף ביורוקרטיה===
1. '''טפסים ארוכים מדי:''' לדוגמה, נכון למרץ 2019 הטופס הנוגע לתביעת הבטחת הכנסה עולה בגודלו על 14 דפים; לא סביר שאזרח שנקלע לקושי כלכלי יצטרך למלא טופס כה ארוך בשביל תשלום כה זעום שלא מתקרב להוצאות הבסיסיות לנפש במדינה. הדבר לא סביר שבעתיים אם מדובר באזרח מבוגר ושחוק או אזרח עם מגבלה נפשית שלא מוכרת לפי שעה על ידי המוסד.
2. '''טפסים מסורבלים מדי:''' אם כבר ניתן לשלוח טופס מסוים לביטוח הלאומי באופן מקוון, סביר להניח כי מבנהו יהיה ארוך ומסורבל; אפילו בשביל יצירת קשר פשוטה עם הסניף ישנו ריבוי עצום של טפסים שונים שמיועדים למחלקות שונות או מחולקים לעניינים שונים גם אם מטופלים על ידי אותו צוות.
3. '''חלק מהטפסים לא מקוונים:''' הביטוח הלאומי מרבה לדרוש הגשה פיזית של טפסים בסניפים השונים או שליחתם מודפסים וסרוקים בדואר על אף המגרעות האקולוגיות ופרגמטיות בשיטות אלה (מדפסת, סורק ופקס עולים כסף ותופסים מרחב בבית ודורשים יכולת לתפעל אותם בנחת מה שקשה לבעלי לקויות מוטוריות או נפשיות - זאת למרות ששימוש באימייל מייתר אמצעים אלה עבור האזרח הממוצע).
4. '''לא ניתן להשיב לפניות המוסד באימייל:''' שמעתם נכון, אם המוסד פנה אליך באימייל, באופן כללי לא תוכל להשיב לו באימייל; תצטרך להיות מטורטר לטופס יצירת הקשר של המוסד פעם אחר פעם ואולי גם למלא את כל הפרטים שלך שוב בכל פעם שתשיב לתגובה: שם פרטי, שם מלא, תעודת זהות, "סניף מטפל", טלפון נייד, אימייל פעמיים, ונושא הפנייה (אלא אם אתה מתכנת שכתב סקריפט שיימלא את הפרטים האלה בשבילך); יתרה מכך, פנייה דרך טופס יצירת הקשר כוללת הגבלות רבות כמו היעדר היכולת לפסק הכתוב לפסקאות או להשתמש בתווים מסוימים (כמו קו נטוי שמאלה).
5. '''חיוב השימוש בקו טלפון:''' אדם שמסיבה כל שהיא אינו משתמש בטלפון נייד בישראל או נמצא מחוץ לישראל חייב להכניס לכל טופס מספר טלפון נייד לפחות - אך אם המספר אינו זמין, המוסד לא ינסה ליצור קשר באפליקציות טלפוניה נפוצות (כגון WhatsApp) וישאיר אדם זה לפנות רק עם אימייל ורק בתנאים, צעד בלתי סביר בהינתן ושנכון למרץ 2019, המוסד אינו מאפשר להשיב לו באימייל.
==כפייה על האזרח לעבוד רק עם סניף אחד==
אדם שהסתכסך עם עובדי הסניף שאליו הוא משוייך מבחינת המוסד לביטוח לאומי עצמו, חייב לבוא באינטראקציה רק עם עובדים אלה; לא מותר לו לקבל שירות בסניף אחר גם אם ממש ירצה; עובדה זו הופכת את האינטראקציה עם המוסד לבלתי נסבלת עבור אנשים רבים.
==אי מתן האפשרות לתבוע הבטחת הכנסה רטרואקטיבית==
לרשויות המדינה ובראשם לביטוח הלאומי יש אינטרס להחביא את עצם קיום הזכות לתבוע הבטחת הכנסה מכלל הציבור בכדי כביכול למנוע ניצול של מנגונן זה; הביטוח הלאומי מונע מאנשים שלא הכירו זכות זו מכל סיבה אפשרית עד אחרי גיל 21 (בעיקר הכוונה לאנשים בין גיל 25 ל-45) לקבל את הקצבה בעת צורך; אלו ייאלצו להיעזר בבני משפחתו או בארגוני חסד ולא יכולו לקבל כסף שהגיע להם בצדק, רטרואקטיבית על תקופות הכנסה מועטות.
==כפיית השימוש בחשבון בנק==
המוסד לביטוח לאומי מעביר תשלומים, ככלל, רק לבעלי חשבון בנק בישראל, כלומר נוצר מצב בו הוא יד אחת עם אינטרס איגוד הבנקים שכלל אזרחי המדינה יחזיקו חשבון בנק בישראל, זאת למרות שחלק מן האזרחים מעדיפים להתנהל עם מזומן בלבד (ראו ערך [[פשטות מרצון]]).
==ניתוק תושבות כפוי==
הביטוח הלאומי מבצע ניתוק תושבות כפוי לאנשים שבהתאם לדרישת החוק סגרו תיק עצמאי ברשות המסים או תיק שכיר במוסד והצהירו על עצמם כ"לא עובד" לצד הצהרה על עזיבת ישראל לזמן לזמן לא ידוע; גם אם מדובר בעזיבה לצורכי חופשה ארוכה או להתנסות במגורים במדינה אחרת בלבד וגם אם לא ביקשו באופן מפורש לבצע ביטול תושבות והם מעוניינים להמשיך לשלם למוסד ולשמור על זכויותיהם.
===האיסור על אזרח שאיננו תושב לתבוע זכויות אלא לאחר שנתיים מיום שהוחזרה תושבותו===
אדם שביטוח לאומי כפה עליו ביטול תושבות ולא הצליח להחזיר תושבותו מחו"ל או שפנה באימייל בבקשה להחזיר תושבותו ונדחה ולא יכל לערער ל[[בית הדין האזורי לעבודה]] בעצמו נתקל למעשה בחסם כמעט טוטאלי שכן רק פנייה לעו"ד בישראל תחת ייפוי כוח תוכל אולי לסייע לו להחזיר תושבותו (אם עורך דין זה יילקח באופן פרטי הדבר יגרור עלויות משמעותיות, במיוחד בשל דמי עמלה גבוהים מהעברה בנקאית מחו"ל לישראל, שיחות יקרות וכדומה).
אם אדם שבוטלה תושבותו באופן כפוי יחזור לישראל מוקדם מהמצופה (אפילו אחרי חודש) יהיה הוא ללא זכויות מול הביטוח הלאומי למשך לכל הפחות שנתיים וחודש; בהתחשב באורך תהליך החזרת התושבות וקשיים אפשריים במהלכו סביר להניח שייקח זה לכל הפחות שנתיים וחודשיים.
==כפיית ריבית==
הביטוח הלאומי בישראל מיישם [[ריבית]] על חובות כך שאדם העובד כעצמאי למשל ונקלע לקשיים כלכליים ויתקשה לשלם ביטוח לאומי עד הצורך להימנע מכך, ייכנס לחוב שיתפח בשל ריבית (אותה המוסד מכנה "קנס והצמדה" כאשר הכוונה להצמדת הקנס למדד ריבית שבשימוש המוסד), זאת למרות שיש [[אנטי-ריבית|המתנגדים לשימוש בריבית]] מסיבות דתיות ואידאולוגיות בקרב אזרחי ישראל.
אדם שמצד אחד חובו תופח מריבית אך מצד שני נמצא בקשיים כלכליים מהם הוא מנסה לצאת וחש מושפל לתבוע [[הבטחת הכנסה]] או נראה לו שתהליך זה יהיה משפיל, עלול למצוא עצמו במבוי סתום.
==מה ניתן לעשות אל מול חוסרי צדק?==
הביטוח הלאומי נמצא בגירעון ומנסה לחסוך בעלויות על סמך בריאותנו הפיזית והנפשית; לפי החוק הישראלי, בית הדין היחיד בו מותר לתבוע את הביטוח הלאומי על כל חוסר צדק הינו [[בית הדין האזורי לעבודה]]; בדרך כלל יוכל אזרח להגיש את התביעה רק בבית דין אזורי לעבודה המסונף לכתובת מגוריו כפי שהוגדרה במשרד הפנים הישראלי (למשל, תושב ראשון לציון יותר לתבוע בתל אביב; אם כי אולי ייתכנו סייגים לכלל זה).
==ראו גם==
* [[קשיים על עובדים עצמאיים בישראל]]
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
}}
[[המוסד לביטוח לאומי]] הוא חברת ביטוח ממשלתית אשר [[כפייה|כופה]] שירותי ביטוח על כל תושבי המדינה מעל גיל 18 ללא יוצא מן הכלל, גם אם אלו אינם מעוניינים בשרותיה מסיבות שונות כגון הטענה לשירות גרוע ולא אמפתי ועודף ביורוקרטיה או אם אלו מעדיפים ביטוח פרטי בלבד, ללא כפל ביטוחים בעודם תושבי המדינה. כל הכתוב במאמר זה משקף את דעת כותבו נכון לתאריך פרסומו (ה-14 למרץ 2019).
==בעיות כלליות==
בעיות מרכזיות המשפיעות על כלל הציבור:
===שירות גרוע===
אני ואחרים נתקלנו פעם אחר פעם בתלונות אזרחים על סחבת בטיפול בתביעות, קצבאות נמוכות שאינן מוצדקות ביחס לעלויות הדיור והמזון בישראל, תשאולים וחקירות על מדוע אדם מעוניין לתבוע הבטחת הכנסה, מעקבים סמויים על תובעים, ועדות רפואיות משפילות ועוד.
===עודף ביורוקרטיה===
1. '''טפסים ארוכים מדי:''' לדוגמה, נכון למרץ 2019 הטופס הנוגע לתביעת הבטחת הכנסה עולה בגודלו על 14 דפים; לא סביר שאזרח שנקלע לקושי כלכלי יצטרך למלא טופס כה ארוך בשביל תשלום כה זעום שלא מתקרב להוצאות הבסיסיות לנפש במדינה. הדבר לא סביר שבעתיים אם מדובר באזרח מבוגר ושחוק או אזרח עם מגבלה נפשית שלא מוכרת לפי שעה על ידי המוסד.
2. '''טפסים מסורבלים מדי:''' אם כבר ניתן לשלוח טופס מסוים לביטוח הלאומי באופן מקוון, סביר להניח כי מבנהו יהיה ארוך ומסורבל; אפילו בשביל יצירת קשר פשוטה עם הסניף ישנו ריבוי עצום של טפסים שונים שמיועדים למחלקות שונות או מחולקים לעניינים שונים גם אם מטופלים על ידי אותו צוות.
3. '''חלק מהטפסים לא מקוונים:''' הביטוח הלאומי מרבה לדרוש הגשה פיזית של טפסים בסניפים השונים או שליחתם מודפסים וסרוקים בדואר על אף המגרעות האקולוגיות ופרגמטיות בשיטות אלה (מדפסת, סורק ופקס עולים כסף ותופסים מרחב בבית ודורשים יכולת לתפעל אותם בנחת מה שקשה לבעלי לקויות מוטוריות או נפשיות - זאת למרות ששימוש באימייל מייתר אמצעים אלה עבור האזרח הממוצע).
4. '''לא ניתן להשיב לפניות המוסד באימייל:''' שמעתם נכון, אם המוסד פנה אליך באימייל, באופן כללי לא תוכל להשיב לו באימייל; תצטרך להיות מטורטר לטופס יצירת הקשר של המוסד פעם אחר פעם ואולי גם למלא את כל הפרטים שלך שוב בכל פעם שתשיב לתגובה: שם פרטי, שם מלא, תעודת זהות, "סניף מטפל", טלפון נייד, אימייל פעמיים, ונושא הפנייה (אלא אם אתה מתכנת שכתב סקריפט שיימלא את הפרטים האלה בשבילך); יתרה מכך, פנייה דרך טופס יצירת הקשר כוללת הגבלות רבות כמו היעדר היכולת לפסק הכתוב לפסקאות או להשתמש בתווים מסוימים (כמו קו נטוי שמאלה).
5. '''חיוב השימוש בקו טלפון:''' אדם שמסיבה כל שהיא אינו משתמש בטלפון נייד בישראל או נמצא מחוץ לישראל חייב להכניס לכל טופס מספר טלפון נייד לפחות - אך אם המספר אינו זמין, המוסד לא ינסה ליצור קשר באפליקציות טלפוניה נפוצות (כגון WhatsApp) וישאיר אדם זה לפנות רק עם אימייל ורק בתנאים, צעד בלתי סביר בהינתן ושנכון למרץ 2019, המוסד אינו מאפשר להשיב לו באימייל.
==כפייה על האזרח לעבוד רק עם סניף אחד==
אדם שהסתכסך עם עובדי הסניף שאליו הוא משוייך מבחינת המוסד לביטוח לאומי עצמו, חייב לבוא באינטראקציה רק עם עובדים אלה; לא מותר לו לקבל שירות בסניף אחר גם אם ממש ירצה; עובדה זו הופכת את האינטראקציה עם המוסד לבלתי נסבלת עבור אנשים רבים.
==אי מתן האפשרות לתבוע הבטחת הכנסה רטרואקטיבית==
לרשויות המדינה ובראשם לביטוח הלאומי יש אינטרס להחביא את עצם קיום הזכות לתבוע הבטחת הכנסה מכלל הציבור בכדי כביכול למנוע ניצול של מנגונן זה; הביטוח הלאומי מונע מאנשים שלא הכירו זכות זו מכל סיבה אפשרית עד אחרי גיל 21 (בעיקר הכוונה לאנשים בין גיל 25 ל-45) לקבל את הקצבה בעת צורך; אלו ייאלצו להיעזר בבני משפחתו או בארגוני חסד ולא יכולו לקבל כסף שהגיע להם בצדק, רטרואקטיבית על תקופות הכנסה מועטות.
==כפיית השימוש בחשבון בנק==
המוסד לביטוח לאומי מעביר תשלומים, ככלל, רק לבעלי חשבון בנק בישראל, כלומר נוצר מצב בו הוא יד אחת עם אינטרס איגוד הבנקים שכלל אזרחי המדינה יחזיקו חשבון בנק בישראל, זאת למרות שחלק מן האזרחים מעדיפים להתנהל עם מזומן בלבד (ראו ערך [[פשטות מרצון]]).
==ניתוק תושבות כפוי==
הביטוח הלאומי מבצע ניתוק תושבות כפוי לאנשים שבהתאם לדרישת החוק סגרו תיק עצמאי ברשות המסים או תיק שכיר במוסד והצהירו על עצמם כ"לא עובד" לצד הצהרה על עזיבת ישראל לזמן לזמן לא ידוע; גם אם מדובר בעזיבה לצורכי חופשה ארוכה או להתנסות במגורים במדינה אחרת בלבד וגם אם לא ביקשו באופן מפורש לבצע ביטול תושבות והם מעוניינים להמשיך לשלם למוסד ולשמור על זכויותיהם.
===האיסור על אזרח שאיננו תושב לתבוע זכויות אלא לאחר שנתיים מיום שהוחזרה תושבותו===
אדם שביטוח לאומי כפה עליו ביטול תושבות ולא הצליח להחזיר תושבותו מחו"ל או שפנה באימייל בבקשה להחזיר תושבותו ונדחה ולא יכל לערער ל[[בית הדין האזורי לעבודה]] בעצמו נתקל למעשה בחסם כמעט טוטאלי שכן רק פנייה לעו"ד בישראל תחת ייפוי כוח תוכל אולי לסייע לו להחזיר תושבותו (אם עורך דין זה יילקח באופן פרטי הדבר יגרור עלויות משמעותיות, במיוחד בשל דמי עמלה גבוהים מהעברה בנקאית מחו"ל לישראל, שיחות יקרות וכדומה).
אם אדם שבוטלה תושבותו באופן כפוי יחזור לישראל מוקדם מהמצופה (אפילו אחרי חודש) יהיה הוא ללא זכויות מול הביטוח הלאומי למשך לכל הפחות שנתיים וחודש; בהתחשב באורך תהליך החזרת התושבות וקשיים אפשריים במהלכו סביר להניח שייקח זה לכל הפחות שנתיים וחודשיים.
==כפיית ריבית==
הביטוח הלאומי בישראל מיישם [[ריבית]] על חובות כך שאדם העובד כעצמאי למשל ונקלע לקשיים כלכליים ויתקשה לשלם ביטוח לאומי עד הצורך להימנע מכך, ייכנס לחוב שיתפח בשל ריבית (אותה המוסד מכנה "קנס והצמדה" כאשר הכוונה להצמדת הקנס למדד ריבית שבשימוש המוסד), זאת למרות שיש [[אנטי-ריבית|המתנגדים לשימוש בריבית]] מסיבות דתיות ואידאולוגיות בקרב אזרחי ישראל.
אדם שמצד אחד חובו תופח מריבית אך מצד שני נמצא בקשיים כלכליים מהם הוא מנסה לצאת וחש מושפל לתבוע [[הבטחת הכנסה]] או נראה לו שתהליך זה יהיה משפיל, עלול למצוא עצמו במבוי סתום.
==מה ניתן לעשות אל מול חוסרי צדק?==
הביטוח הלאומי נמצא בגירעון ומנסה לחסוך בעלויות על סמך בריאותנו הפיזית והנפשית; לפי החוק הישראלי, בית הדין היחיד בו מותר לתבוע את הביטוח הלאומי על כל חוסר צדק הינו [[בית הדין האזורי לעבודה]]; בדרך כלל יוכל אזרח להגיש את התביעה רק בבית דין אזורי לעבודה המסונף לכתובת מגוריו כפי שהוגדרה במשרד הפנים הישראלי (למשל, תושב ראשון לציון יותר לתבוע בתל אביב; אם כי אולי ייתכנו סייגים לכלל זה).
==ראו גם==
* [[קשיים על עובדים עצמאיים בישראל]]
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]