שינויים

'''הונאות מזון''' כוללים הטעיות של צרכנים, יצירת רושם לא נכון, הפצה של [[דיסאינפורמציה]], ביצוע [[יחסי ציבור]] לשם בלבול הציבור והטעיית הציבור על ידי קידום [[מחקרים מוטים]] על ידי גורמים ב[[תעשיית התזונה]]. בנוסף קיימת בתחום התזונה כמות גדולה של דעות קדומות ומיס-אינפרומציה מסוגים שונים.   

'''הונאות מזון''' כוללים הטעיות של צרכנים, יצירת רושם לא נכון, הפצה של [[דיסאינפורמציה]], ביצוע [[יחסי ציבור]] לשם בלבול הציבור והטעיית הציבור על ידי קידום [[מחקרים מוטים]] על ידי גורמים ב[[תעשיית המזון]]. בנוסף קיימת בתחום התזונה כמות גדולה של דעות קדומות ומיס-אינפורמציה מסוגים שונים.   

==הסתרת זיהום במזון==

==הסתרת זיהום במזון==

טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day ,  1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum  שבשנת 1820 פרסם את  a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref>  

טאג' טוען שעם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] באנגליה, החלו גם מזימות שונות להוזלת המזון, תוך כדי הכנסת חומרים שונים לתוך מזונות שונים. נהגים אלה הפכו לנפוצים למדי במהלך המאה ה-19, בעיקר בתעשיות כמו תה, קפה, בירה, לחם, וריבות.<ref> John Burnett, Plenty and Want: A Social History of Food in England from 1815 to the Present Day ,  1989 טא'ג נעזר בין היתר בספר </ref> אחד הראשונים שהתריעו על מצב זה היה fredric Accum  שבשנת 1820 פרסם את  a treatise on adulterations of food and culinary poisons. "מסה על דילול מזונות והרעלות קולינריות"<ref>Fredrick Accum, [http://www.gutenberg.org/files/19031/19031-h/19031-h.htm A Treatise on Adulterations of Food, and Culinary Poisons], 1820</ref>  

לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות 1870.

לפחות שמונה מפעלים בלונדון יוחדו ל"מחזור תה" -עובדים עניים אספו עלים משומשים של תה ממטבחים והחזירו אותם לשוק. עלים של עצי מילה וסמבוק שחור סולסלו ונצבעו בצלחות נחושת כדי להראות כמו תה. דו"ח רשמי מתחילת המאה ה-19, מצא כי ל-300 טונות של תה שיובאו בכל שנה על ידי חברת הודו המזרחית לאנגליה, נוספו כ-200 טונות של צמחים וחומרים שונים כדי לזייף את התה. זייפן מזון אחד נתפס כאשר הוא צובע תה ירוק על ידי Verdigris, סוג של חומצת נחושת. הצבע של תה שחור מזוייף הוכהה על ידי תוספת של [[עופרת]]. תקנות אפקטיביות נגד סוגי זיופים כאלה של מזון הוכנסו רק בשנות ה-70 של המאה ה-19.

===פרשיות מודרניות===

===פרשיות מודרניות===

בשנת 1981 מתו בספרד 600 אנשים לאחר שצרכו שמן זית מזויף. מדובר היה ב- colza oil - המופק מצמח הלפתית - אבל יועד לשימוש תעשייתי ולא למאכל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Toxic_oil_syndrome]

בשנת 1981 מתו בספרד 600 אנשים לאחר שצרכו שמן זית מזויף. מדובר היה ב-Colza oil - המופק מצמח הלפתית - אבל יועד לשימוש תעשייתי ולא למאכל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Toxic_oil_syndrome]

בשנת 2018 נתפסו בהודו 5000 ק"ג דג משומר בפורמלין. [https://indianexpress.com/article/india/formalin-laced-fish-goa-ban-timeline-5265634/]

בשנת 2018 נתפסו בהודו 5000 ק"ג דג משומר בפורמלין. [https://indianexpress.com/article/india/formalin-laced-fish-goa-ban-timeline-5265634/]

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]

לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] [https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/1819573]

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.  

איגוד רופאי הלב בארצות הברית ממליץ לגברים בוגרים לצרוך לכל היותר 9 כפיות סוכר ביום (38 גרם). ההמלצה לנשים בוגרות היא לצרוך עד 6 כפיות סוכר ביום (25 גרם).[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs]{{הערה|1=[http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=34 כמה קילו סוכר בשנה תצרכו מפחית אחת ביום?], ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור}} להשוואה בפחית אחת של קולה יש כ-9 כפיות סוכר. גם אנשים שלא מוספים סוכר למזון שלהם עלולים להיות בסכנה היות ואנשים רבים במערב צורכים בממוצע כ-20 כפיות סוכר ביום על ידי [[סוכר|סוכר סמוי]] שנמצא בתוך מזונות ומשקאות שונים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/] הצריכה הממוצעת בישראל היא 30 כפיות סוכר מוסף ליום, לא כולל סוכר שנמצא בפירות שלמים או לקטוז בחלב.  

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ , 13.09.2016 }} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]

בשנת 2016 נחשפה פרשה של [[הטיית מחקרים]] על ידי [[חברות סוכר]] מארצות הברית בשנות ה-60. גורמים בתעשיית הסוכר בארצות הברית שילמו לחוקרים מאוניברסיטת הרווארד כדי שיתייחסו בביטול לקשר האפשרית בין צריכת סוכר למחלות לב, ותחת זאת יטילו את האשמה על השומן הרווי. דבר זה התגלה על ידי מסמכים פנימיים שגילה סטנטון גלנץ, חוקר מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ופורסמו בכתב העת המדעי JAMA Internal Medicine בספטמבר 2016. לפי המסמכים 50 שנה של מחקרים על תזונה ומחלות לב, כולל המלצות דיאטה שקיימות כיום, הושפעו בצורה ניכרת על ידי תעשיית הסוכר. {{הערה|שם=2016efrati|הניו-יורק טיימס, עידו אפרתי, [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.3066820 מסמכים בארה"ב: כך מימנה תעשיית הסוכר מחקרים לטיוח הקשר למחלות לב], הארץ, 13.09.2016}} [https://media.jamanetwork.com/news-item/historical-analysis-examines-sugar-industry-role-in-heart-disease-research/]

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}

מהמסמכים מראים שקבוצת הסחר "הקרן לחקר הסוכר" (Sugar Research Foundation), המכונה היום "איגוד הסוכר" (Sugar Association), שילמה למדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום המקביל היום לכ–50 אלף דולר, כדי שיפרסמו ב־1967 מאמר מחקרי על קשר בין צריכת סוכר, שומן ומחלות לב. אנשי תעשיית הסוכר בחרו את המחקרים שעליהם התבסס המאמר המחקרי של המדענים. המאמר המוזמן, שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, המעיט בחשיבות הקשר האפשרי בין סוכר לבריאות הלב ותלה את האשם בצריכת שומנים רוויים.{{הערה|שם=2016efrati}}

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת.[https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8] [https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798]

על פי מסמכים שנחשפו בשנת 2015, "הקרן לחקר הסוכר", השתלטה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על המכון הלאומי לחקר שיניים של ארצות הברית, שהחל לתכנן באותה תקופה את התוכנית הלאומית למיגור עששת. תעשיית הסוכר, שידעה כבר משנות ה-50 כי סוכר מזיק לשיניים וגורם לעששת, חששה כי התוכנית תכלול המלצה להפחית בצריכת סוכר ולכן השקיעה מאמצים רבים למנוע זאת.[https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8] [https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1001798]

ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award" , על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}

ב 1976 קיבלו מנהלים מאיגוד הסוכר האמריקאי פרס הצטיינות בתחום יחסי הציבור "Silver Anvil award", על "עיצוב דעת הקהל". זאת תודות לקמפיין שעלה 800 אלף דולר (3.5 מיליון דולר במונחים של היום). החברות הצליחו להשיג אנשי מקצוע, תזונאים ואפילו עמדה תומכת מצד מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במטרה למסמס מחקרים שמצאו קשרים בין סוכר לבין בעיות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב. בסופו של הקרב הזה, רשמה תעשיית הסוכר ניצחון, שכן הסוכר החליף את השומן במוצרים רבים של [[מזון מתועש]]. לפי פרופסור איתמר רז, כ-70% מהקוריות במזון מתועש מקורה בסוכר. {{הערה|שם=2016efrati}}

===הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה===

===הטיות מחקרים על ידי חברת קוקה קולה===

ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy  of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}

ב-22 בספטמבר 2015 הודתה הנהלת חברת קוקה קולה העולמית כי היא הוציאה כמעט 120 מיליון כדי לממן מחקרים מדעיים וכן תוכניות בריאות וכושר בארצות הברית החל משנת 2010. הודעה זו פורסמה כדי להבטיח כי החברה תהיה שקופה יותר מעתה והלאה. החברה העניקה מאות מלגות מחקר בשווי של יותר ממיליון דולר לאוניברסיטת לואיזינה (Louisiana State University), אוניברסיטת דרום-קרולינה (University of South Carolina ) ולאוניברסיטת אמורי (Emory University). כמו כן החברה תרמה לאקדמיה האמריקאית לרפואת משפחה (American Academy  of Family Physicians) לאגודת הסרטן בארצות הברית (American Cancer Society) וכן למועדוני ילדים בארצות הברית (Boys & Girls Clubs of America. ) תרומות נוספות הועברו לאקדמיה לתזונה ודיאטה (the Academy of Nutrition & Dietetics) לארגון האמריקאי לסוכרת (the Academy of Nutrition & Dietetics), רשות הפארקים הלאומית, פדרציית הכדורגל בארצות הברית, וימק"א. {{הערה|[http://www.wsj.com/articles/coca-cola-spent-nearly-120-million-on-research-health-programs-since-2010-1442919600 Coca-Cola Has Spent Millions on Health Research, Fitness Programs], The Wall Street Journal, 22 בספטמבר 2015}}

באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}  

באוקטובר 2015 חשף הטיימס כי קוקה קולה שילמה לגורמי מחקר ובריאות באירופה ובבריטניה כולל UKActive, המועצה לתזונה בבריטניה (the British Nutrition Foundation) אוניברסיטת הול, בית החולים של אוניברסיטת הומרטון, פורום ההשמנה הלאומי, ארגון הדיאטה בבריטניה, שבוע ההשמנה ב-2013, והתאגדות בבריטניה לחקר ההשמנה. {{הערה| Victoria Ward, [http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/retailandconsumer/11920984/Coca-Cola-spends-millions-on-research-to-prove-that-fizzy-drinks-dont-make-you-fat.html Coca-Cola 'spends millions on research to prove that fizzy drinks don't make you fat'], telegraph ,09 Oct 2015}}

בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}

בנובמבר 2015, התפטרה רונה אפלבאום, סמנכ"לית הבריאות והמדע של קוקה קולה, וזאת על רקע הביקורת נגדה על שמימנה את עמותת Global Energy Balance Network. על על פי סוכנות "אסוסייטד פרס", התכתובת בין החברה לעמותה מעידה עד כמה תפקידה של קוקה קולה היה גדול בעיצוב המסר של העמותה, ועד כמה אפלבאום סייעה בניהול הקשר בין השתיים, שעורר חששות שקוקה קולה משתמשת בעמותה כדי לנטרל את הביקורת נגד תרומת החברה להשמנה. {{הערה|שירות כלכליסט, [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3674496,00.html המדענית הראשית של קוקה קולה התפטרה בעקבות פרשיית ההשמנה], כלכליסט, 26.11.2015}}

==פתרונות==

==פתרונות==

קיימים מספר פתרונות לצמצום משמעותי בהונאות המזון. בכל הפתרונות ככל ששרשרת המזון בין היצרן לצרכן קצרה, שיתופית או שקופה ומוכרת יותר, כך קטן הסיכוי להונאה. באופן כללי בעיות של הונאות במזון קשורות ל[[משבר המוצרים הציבוריים]] ולקושי לשמור על [[מוצר ציבורי|טובין ציבוריים]] כמו אמת ו[[אמון]] בחברה שהיא יותר ויותר צינית ושבה מתרחשים מצבים בהם ליצרן יש תמריץ כלכלי ליצור הונאות ולפעמים גם עלול להגיע למצב של ברירה בין הונאה לבין פשיטת רגל.  

קיימים מספר פתרונות לצמצום משמעותי בהונאות המזון. בכל הפתרונות ככל ששרשרת המזון בין היצרן לצרכן קצרה, שיתופית או שקופה ומוכרת יותר, כך קטן הסיכוי להונאה. באופן כללי בעיות של הונאות במזון קשורות ל[[משבר המוצרים הציבוריים]] ולקושי לשמור על [[מוצר ציבורי|טובין ציבוריים]] כמו אמת ו[[אמון]] בחברה שהיא יותר ויותר צינית ושבה מתרחשים מצבים בהם ליצרן יש תמריץ כלכלי ליצור הונאות ולפעמים גם עלול להגיע למצב של ברירה בין הונאה לבין פשיטת רגל.

[[רגולציה]] על יצרני מזון ומשווקי מזון. דוגמה בולטת לכך היא ציון רכיבי תזונה שונים על אריזות מזון. דוגמה אחרת היא פיקוח של משרד החקלאות או משרד הבריאות על שאריות [[חומרי הדברה]]. עם השנים יצרנים שונים למדו להתמודד עם חלק מהרגולציה על ידי הסוואת רכיבים - לדוגמה שימוש בסירופ תירס מתוק במקום סוכר. פעילי תזונה בריאה טוענים שהרגולציה צריכה להיות עקבית ושקופה. בשנים האחרונות נכנסים לתוקף חוקי שקיפות שונים במקומות שונים בעולם בהקשרים שונים - דגים (כל דג צריך תעודה המעידה על מקורו), דרך [[סוכר|סוכר מעובד]] וכלה בפירות וירקות. על עקיבות ניתן לפקח בדרכים שונות, ובשנים האחרונות יש יותר כלים מדעיים המאפשרים לפקח על יצרנים ועל הרגולטורים, החל בבדיקות מעבדה של רעלים ועד בדיקות גנטיות של הצמח או בעל החיים.

[[רגולציה]] על יצרני מזון ומשווקי מזון. דוגמה בולטת לכך היא ציון רכיבי תזונה שונים על אריזות מזון. דוגמה אחרת היא פיקוח של משרד החקלאות או משרד הבריאות על שאריות [[חומרי הדברה]]. עם השנים יצרנים שונים למדו להתמודד עם חלק מהרגולציה על ידי הסוואת רכיבים - לדוגמה שימוש בסירופ תירס מתוק במקום סוכר. פעילי תזונה בריאה טוענים שהרגולציה צריכה להיות עקבית ושקופה. בשנים האחרונות נכנסים לתוקף חוקי שקיפות שונים במקומות שונים בעולם בהקשרים שונים - דגים (כל דג צריך תעודה המעידה על מקורו), דרך [[סוכר|סוכר מעובד]] וכלה בפירות וירקות. על עקיבות ניתן לפקח בדרכים שונות, ובשנים האחרונות יש יותר כלים מדעיים המאפשרים לפקח על יצרנים ועל הרגולטורים, החל בבדיקות מעבדה של רעלים ועד בדיקות גנטיות של הצמח או בעל החיים.

הצרכנים יכולים לצמצם תופעות של הונאות מזון, ידי קיצור השרשרת וקנייה מיצרנים מקומיים. הטענה היא שאם צרכן קונה את שמן הזית ישירות מבית הבד של השכן, ואת [[מזון אורגני|הירקות מהחווה האורגנית]], יש לו יכולת טובה יותר לפקח על כיצד מגדלים אותם, ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסיכוי להונאה. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/] חלק מהבעיה עם פתרון זה הוא שהוא מתאים יותר לקהילות בקרבת חקלאים ופחות קל ליישם אותו למי שגר בערים גדולות.  

הצרכנים יכולים לצמצם תופעות של הונאות מזון, ידי קיצור השרשרת וקנייה מיצרנים מקומיים. הטענה היא שאם צרכן קונה את שמן הזית ישירות מבית הבד של השכן, ואת [[מזון אורגני|הירקות מהחווה האורגנית]], יש לו יכולת טובה יותר לפקח על כיצד מגדלים אותם, ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסיכוי להונאה. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/] חלק מהבעיה עם פתרון זה הוא שהוא מתאים יותר לקהילות בקרבת חקלאים ופחות קל ליישם אותו למי שגר בערים גדולות.

באופן כללי סוגים רבים של בעיות במזון קשורות ב[[מזון מעובד]] - שכן במזון זה יש שרשרת ארוכה יותר של יצרנים ותהליכי עיבוד שבהם יש הזדמנות להכניס למזון משהו מזיק. בנוסף במזון מעובד יש חשיבות גדולה להיבטים כמו חיי מדף ומכירה באמצעות ריבוי סוכר, מלח ושומן - גם אם זה על חשבון בריאות הצרכן. צריכה של ירקות ופירות בכמות גבוה יותר היא דבר שממולץ כ[[תזונה בריאה]] על ידי גופים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל מקרה. יש טענה גם שצריכה של מזון פחות מעובד משפרת את חוש הטעם וכך בדיקות אורגנולפטיות (מבחני טעימה) יכולות להיות כלי בדיקה שנועד להבדיל בין מזון טוב למזון מסוכן ומזיק. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/]

באופן כללי סוגים רבים של בעיות במזון קשורות ב[[מזון מעובד]] - שכן במזון זה יש שרשרת ארוכה יותר של יצרנים ותהליכי עיבוד שבהם יש הזדמנות להכניס למזון משהו מזיק. בנוסף במזון מעובד יש חשיבות גדולה להיבטים כמו חיי מדף ומכירה באמצעות ריבוי סוכר, מלח ושומן - גם אם זה על חשבון בריאות הצרכן. צריכה של ירקות ופירות בכמות גבוה יותר היא דבר שמומלץ כ[[תזונה בריאה]] על ידי גופים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל מקרה. יש טענה גם שצריכה של מזון פחות מעובד משפרת את חוש הטעם וכך בדיקות אורגנולפטיות (מבחני טעימה) יכולות להיות כלי בדיקה שנועד להבדיל בין מזון טוב למזון מסוכן ומזיק. [http://slow.org.il/2019/03/07/%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F/]

עידוד של כלכלה מקומית וקהילתית מקטין את הסיכוי להונאה, בין היתר בגלל שיצרים מכירים את הלקוחות שלהם. וקשה יותר לבצע [[הדחקת אלימות]].

עידוד של כלכלה מקומית וקהילתית מקטין את הסיכוי להונאה, בין היתר בגלל שיצרים מכירים את הלקוחות שלהם. וקשה יותר לבצע [[הדחקת אלימות]].  

דרך נוספת להפחית הונאות מזון היא [[כלכלה דמוקרטית]] כמו [[קואופרטיבים]] או [[חקלאות נתמכת קהילה]] שבה הציבור הוא לא רק צרכן שקונה מיצרנים שונים אלא יש לו גם יכולת לבדוק ולהיות שותף (לפחות חלק מהזמן) בתהליכי גידול ושיווק של המזון.

דרך נוספת להפחית הונאות מזון היא [[כלכלה דמוקרטית]] כמו [[קואופרטיבים]] או [[חקלאות נתמכת קהילה]] שבה הציבור הוא לא רק צרכן שקונה מיצרנים שונים אלא יש לו גם יכולת לבדוק ולהיות שותף (לפחות חלק מהזמן) בתהליכי גידול ושיווק של המזון.

בתחום המחקר פתרונות הן הגדלת שקיפות - כך שיהיה קל יותר לזהות מצבים בהם לחוקר יש אינטרס לדווח על ממצאים נוחים לחברות. פתרון נוסף הוא מימון מחקרים מקרנות ציבוריות ולא מכספי חברות מסחריות. כמו כן יש חשיבות בהקשר זה לעיתונאות חוקרת ואצמעית. היבט נוסף של שקיפות יכול להיות דרישות לשקיפות גדולה יותר מחברות המזון עצמן - הפחתת זכויות-יתר שיש כיום ל[[תאגיד|תאגידים]] - ראו [[ההיסטוריה של התאגיד]].

בתחום המחקר פתרונות הן הגדלת שקיפות - כך שיהיה קל יותר לזהות מצבים בהם לחוקר יש אינטרס לדווח על ממצאים נוחים לחברות. פתרון נוסף הוא מימון מחקרים מקרנות ציבוריות ולא מכספי חברות מסחריות. כמו כן יש חשיבות בהקשר זה לעיתונאות חוקרת ועצמאית. היבט נוסף של שקיפות יכול להיות דרישות לשקיפות גדולה יותר מחברות המזון עצמן - הפחתת זכויות-יתר שיש כיום ל[[תאגיד|תאגידים]] - ראו [[ההיסטוריה של התאגיד]].

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[הדחקת אלימות]], [[אמפתיה]], [[אמון]]

* [[הדחקת אלימות]], [[אמפתיה]], [[אמון]]

* [[אמת כמוצר ציבורי]]

* [[אמת כמוצר ציבורי]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:תקשורת]]

[[קטגוריה:תקשורת]]