אקו-ויקי

שינויים

תחבורה בת קיימא (הצגת מקור)

גרסה מ־12:25, 6 במרץ 2019

הוסרו 11 בתים ,  12:25, 6 במרץ 2019
מ
←‏איך לעבור לתחבורה בת קיימא
שורה 108: שורה 108:  
בשנת 1939, היריד העולמי בעיר ניו יורק כלל מודל של עיר דמיונית שמכילה מערכת תחבורה המתבססת על [[מכונית פרטית]]. בחזון זה של "עולם טוב וגדול יותר של המחר", הופרדו האיזורים של מסחר, תעשייה ומגורים וגורדי שחקים התנשאו מעל רשת של כבישים עירוניים. רעיונות אלה, שקודמו על ידי [[תעשיית הרכב]] וממשלות, כבשו את לב הציבור והיו בלב הרעיונות של מתכננים עירוניים מרכזיים משנות ה-40 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.  
 
בשנת 1939, היריד העולמי בעיר ניו יורק כלל מודל של עיר דמיונית שמכילה מערכת תחבורה המתבססת על [[מכונית פרטית]]. בחזון זה של "עולם טוב וגדול יותר של המחר", הופרדו האיזורים של מסחר, תעשייה ומגורים וגורדי שחקים התנשאו מעל רשת של כבישים עירוניים. רעיונות אלה, שקודמו על ידי [[תעשיית הרכב]] וממשלות, כבשו את לב הציבור והיו בלב הרעיונות של מתכננים עירוניים מרכזיים משנות ה-40 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20.  
   −
הפופולריות של הרכב הפרטי בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, הובילה לשינויים משמעותיים בתפקוד ובמבנה של ערים, ראשית בארצות הברית, ובהמשך במדינות אחרות אחרות העולם. הייתה קיימת אופוזיציה לשינויים אלה בזמנו. העיתונאית האמריקאית [[ג'יין ג'ייקובס]] בספרה המפורסם [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] ספקה תזכורת לדברים שאבדו בשינויים אלה, וכן תיעוד של מאמצי קהילות להתנגד להן. לואיס ממפורד שאל "האם העיר מיועדת למכוניות או לבני האדם" דונלד אפליארד תיעד את ההשלכות לקהילות שעברו גידול בתחבורת הרכב הפרטי בספרו "The View from the Road" משנת 1964. ובבריטניה, Mayer Hillman פרסם ספר על השלכות התנועה המוטורית על העצמאות התחבורתית של ילדים בשנת 1971. למרות כל זאת, מגמות של בעלות על רכב פרטי וצריכת דלק המשיכו לעלות מאז שנות ה-50.  
+
הפופולריות של הרכב הפרטי בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה, הובילה לשינויים משמעותיים בתפקוד ובמבנה של ערים, ראשית בארצות הברית, ובהמשך במדינות אחרות אחרות העולם. הייתה קיימת אופוזיציה לשינויים אלה בזמנו. העיתונאית האמריקאית [[ג'יין ג'ייקובס]] בספרה המפורסם [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] ספקה תזכורת לדברים שאבדו בשינויים אלה, וכן תיעוד של מאמצי קהילות להתנגד להן. לואיס ממפורד שאל "האם העיר מיועדת למכוניות או לבני האדם" דונלד אפליארד תיעד את ההשלכות לקהילות שעברו גידול בתחבורת הרכב הפרטי בספרו "The View from the Road" משנת 1964. ובבריטניה, Mayer Hillman פרסם ספר על השלכות התנועה המוטורית על העצמאות התחבורתית של ילדים בשנת 1971. למרות כל זאת, מגמות של בעלות על רכב פרטי וצריכת דלק המשיכו לעלות מאז שנות ה-50.
    
באירופה לעומת זאת התרחש [[תהליך]] מעט שונה. הערים היו עתיקות וצפופות יותר ועד תחילת המאה ה-20 ובמידה מסויימת עד אמצע מאה היה שימוש ניכר בהליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופניים. מסוף המלחמה החל ביקוש ער למכוניות וניסיון להתאים את הערים לדרישות של מכוניות. בשנות ה-70 החל שינוי - שחל בצורה משמעותית יותר בהולנד, דנמרק ושוודיה. לדוגמה מערכת התחבורה [[הולנד|ההולנדית]] דרשה החל משנות ה-70 כי ביקוש לעוד קיבולת לרכב פרטי תענה רק עם "התרומה לרווחה החברתית תהיה חיובית". ומאז שנות ה-90 הציבה מטרה מפורשת של הקטנת קצב הגידול בתחבורת רכבים לחצי. מספר ערים מחוץ לאירופה קישרו בין תחבורה, תכנון עירוני של שימושי קרקע וקיימות, בעיקר [[קוריטיבה]] בברזיל, [[פורטלנד]] באורגון ו[[ונקובר]] בקנדה. מאז תחילת שנות ה-2000 יותר ויותר ערים [[תחבורת אופניים באירופה|באירופה מעודדות שימוש באופניים]], וכ-60 ערים חתמו על "אמנת בריסל לאופניים" שקובעת יעד לפיו 20% מהעובדים יגיעו לעבודה באופניים עד שנת 2020.  
 
באירופה לעומת זאת התרחש [[תהליך]] מעט שונה. הערים היו עתיקות וצפופות יותר ועד תחילת המאה ה-20 ובמידה מסויימת עד אמצע מאה היה שימוש ניכר בהליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופניים. מסוף המלחמה החל ביקוש ער למכוניות וניסיון להתאים את הערים לדרישות של מכוניות. בשנות ה-70 החל שינוי - שחל בצורה משמעותית יותר בהולנד, דנמרק ושוודיה. לדוגמה מערכת התחבורה [[הולנד|ההולנדית]] דרשה החל משנות ה-70 כי ביקוש לעוד קיבולת לרכב פרטי תענה רק עם "התרומה לרווחה החברתית תהיה חיובית". ומאז שנות ה-90 הציבה מטרה מפורשת של הקטנת קצב הגידול בתחבורת רכבים לחצי. מספר ערים מחוץ לאירופה קישרו בין תחבורה, תכנון עירוני של שימושי קרקע וקיימות, בעיקר [[קוריטיבה]] בברזיל, [[פורטלנד]] באורגון ו[[ונקובר]] בקנדה. מאז תחילת שנות ה-2000 יותר ויותר ערים [[תחבורת אופניים באירופה|באירופה מעודדות שימוש באופניים]], וכ-60 ערים חתמו על "אמנת בריסל לאופניים" שקובעת יעד לפיו 20% מהעובדים יגיעו לעבודה באופניים עד שנת 2020.  
שורה 120: שורה 120:  
* סלילת [[מדרחובים]] ו[[רחוב ידידותי להולכי רגל|הפיכת רחובות לידידותיים להולכי רגל]], על ידי אמצעים כמו הרחבת המדרכות, נטיעת עצים להצללה, סילוק מטרדים כמו מכוניות שחונות על המדרכה. מדרכות נעימות ובטוחות להולכי רגל הן תנאי חשוב להליכה אבל הן לא תנאי מספיק. ערים שבהן מקומות העבודה ו/או חנויות נמצאים במרחק רב, עקב [[הפרדת שימושי קרקע]] וצעדים אחרים של פרבור יתקשו להשיג אחוזי הליכה גבוהים שכן כל השימושים נמצאים במרחק רחוק. לעומת זאת בערים גדולות וצפופות יחסית כמו ברצלונה או פריס כל השירותים קרובים, כולל לעיתים קרובות גם מקום העבודה. דבר זה נכון גם לגבי טוקיו לפחות ביחס לשירותים עירוניים שונים - קניית מזון, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, חנויות בגדים ועוד נמצאים במרחק הליכה.  
 
* סלילת [[מדרחובים]] ו[[רחוב ידידותי להולכי רגל|הפיכת רחובות לידידותיים להולכי רגל]], על ידי אמצעים כמו הרחבת המדרכות, נטיעת עצים להצללה, סילוק מטרדים כמו מכוניות שחונות על המדרכה. מדרכות נעימות ובטוחות להולכי רגל הן תנאי חשוב להליכה אבל הן לא תנאי מספיק. ערים שבהן מקומות העבודה ו/או חנויות נמצאים במרחק רב, עקב [[הפרדת שימושי קרקע]] וצעדים אחרים של פרבור יתקשו להשיג אחוזי הליכה גבוהים שכן כל השימושים נמצאים במרחק רחוק. לעומת זאת בערים גדולות וצפופות יחסית כמו ברצלונה או פריס כל השירותים קרובים, כולל לעיתים קרובות גם מקום העבודה. דבר זה נכון גם לגבי טוקיו לפחות ביחס לשירותים עירוניים שונים - קניית מזון, בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, חנויות בגדים ועוד נמצאים במרחק הליכה.  
   −
*סלילת רשת [[שבילי אופניים]] ו[[תשתיות אופניים]] נוספות כמו [[שדרות אופניים]]. דבר זה חיוני כדי לעודד רכיבה. יחד עם זאת היבט זה אינו מספיק. בשנים האחרונות בארצות הברית נסללים שבילי אופניים ובעיקר [[נתיבי אופניים]] אבל השימוש באופניים נותר נמוך למדי עקב מרחקי רכיבה ארוכים מאד. לעומת זאת בערים כמו תל אביב שבה יש רשת אופניים בינונית יש שימוש גבוה באופניים. כמו כן גן בערים שכנות צפופות שבהן אין שבילי אופניים כמו גבעתיים, השימוש באופניים גבוה למדי.  
+
* סלילת רשת [[שבילי אופניים]] ו[[תשתיות אופניים]] נוספות כמו [[שדרות אופניים]]. דבר זה חיוני כדי לעודד רכיבה. יחד עם זאת היבט זה אינו מספיק. בשנים האחרונות בארצות הברית נסללים שבילי אופניים ובעיקר [[נתיבי אופניים]] אבל השימוש באופניים נותר נמוך למדי עקב מרחקי רכיבה ארוכים מאד. לעומת זאת בערים כמו תל אביב שבה יש רשת אופניים בינונית יש שימוש גבוה באופניים. כמו כן גן בערים שכנות צפופות שבהן אין שבילי אופניים כמו גבעתיים, השימוש באופניים גבוה למדי.  
 
===תכנון מוטה תחבורה ציבורית===
 
===תכנון מוטה תחבורה ציבורית===
−
צעדים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית כוללית:
+
צעדים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית כוללת:
 
* [[עירוב שימושי קרקע|קרוב מקומות עבודה, לימודים, בילוי, למקומות המגורים]].
 
* [[עירוב שימושי קרקע|קרוב מקומות עבודה, לימודים, בילוי, למקומות המגורים]].
 
*  סלילת רשת [[נתיב תחבורה ציבורית|נתיבי תחבורה ציבורית]]. שילוב תחבורה ציבורית עם הליכה ואופניים: אפשרות העלאת אופניים לאוטובוסים, קירוב מדרחובים ושבילים להולכי רגל לתחנות.
 
*  סלילת רשת [[נתיב תחבורה ציבורית|נתיבי תחבורה ציבורית]]. שילוב תחבורה ציבורית עם הליכה ואופניים: אפשרות העלאת אופניים לאוטובוסים, קירוב מדרחובים ושבילים להולכי רגל לתחנות.
   −
באופן מפתיע למדי יש ערים גדולות מאד שבהן אחוז השימוש ב[[תחבורה פעילה]] גבוה מאד ודומה או גבוה לשימוש בתחבורה ציבורית. בעיקר הדבר נכון לגבי ערים כמו ברצלונה, פאריס, וכן לערים במזרח הרחוק כמו ערי סין, וטוקיו. לדוגמה בייג'ין היא אחת הערים הגדולות בעולם עם 21 מיליון תושבים ו-24 מיליון תושבים במטרופולין. סקר פיצול נסיעות משנת 2005 מצא כי 24% מהנסיעות לעבודה בוצעו במכונית, 53% השתמשו בתחבורה פעילה (אופניים ורגל) ו-23% השתמשו בתחבורה ציבורית. [https://brtdata.org/location/asia/china/beijing]  
+
באופן מפתיע למדי יש ערים גדולות מאד שבהן אחוז השימוש ב[[תחבורה פעילה]] גבוה מאד ודומה או גבוה לשימוש בתחבורה ציבורית. בעיקר הדבר נכון לגבי ערים כמו ברצלונה, פאריס, וכן לערים במזרח הרחוק כמו ערי סין, וטוקיו. לדוגמה בייג'ין היא אחת הערים הגדולות בעולם עם 21 מיליון תושבים ו-24 מיליון תושבים במטרופולין. סקר פיצול נסיעות משנת 2005 מצא כי 24% מהנסיעות לעבודה בוצעו במכונית, 53% השתמשו בתחבורה פעילה (אופניים ורגל) ו-23% השתמשו בתחבורה ציבורית. [https://brtdata.org/location/asia/china/beijing]  
 
בעיר טוקיו גרים 12 מיליון בני אדם, ובמטרופולין שלה 35 מיליון תושבים - זהו המטרופולין הגדול בעולם. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, 12% מהתושבים בעיר השתמשו במכונית, 23% הלכו ברגל, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. סך התחבורה הפעילה בעיר הוא 35% -גבוה יותר מאשר תל אביב (שקטנה מטוקיו פי 26) [https://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share]
 
בעיר טוקיו גרים 12 מיליון בני אדם, ובמטרופולין שלה 35 מיליון תושבים - זהו המטרופולין הגדול בעולם. לפי סקר פיצול נסיעות משנת 2008, 12% מהתושבים בעיר השתמשו במכונית, 23% הלכו ברגל, 12% באופניים ו-51% השתמשו בתחבורה הציבורית. סך התחבורה הפעילה בעיר הוא 35% -גבוה יותר מאשר תל אביב (שקטנה מטוקיו פי 26) [https://en.wikipedia.org/wiki/Modal_share]
   שורה 134: שורה 134:     
==== למה תכנון מוטה תחבורה ציבורית מחייב תכנון מעודד הליכה ורכיבה על אופניים ====
 
==== למה תכנון מוטה תחבורה ציבורית מחייב תכנון מעודד הליכה ורכיבה על אופניים ====
−
כאשר מדברים על מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, משתדלים לדמות את התחבורה הציבורית לרכב הפרטי: לקרב כמה שיותר את התחנה לבית כדי שלאנשים יהיה כמה שפחות ללכת, לתכנן את התדירות כך, שאנשים לא יחכו לאוטובוס בכלל. אבל ייתכן שכדי להגיע מהר ולהיטיב עם הסביבה, צריך לשלב את התחבורה הציבורית עם [[הליכה]] ו[[אופניים|רכיבה על אופניים]] לפחות במידה המומלצת על ידי הרופאים - הליכה של 2 קילומטר ביום, לדוגמה, ולארגן את התדירות כך שהאנשים יחכו זמן סביר - לא יותר מ 5 דקות. הסבר:
+
כאשר מדברים על מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, משתדלים לדמות את התחבורה הציבורית לרכב הפרטי: לקרב כמה שיותר את התחנה לבית כדי שלאנשים יהיה כמה שפחות ללכת, לתכנן את התדירות כך, שאנשים לא יחכו לאוטובוס בכלל. אבל ייתכן שכדי להגיע מהר ולהיטיב עם הסביבה, צריך לשלב את התחבורה הציבורית עם [[הליכה]] ו[[אופניים|רכיבה על אופניים]] לפחות במידה המומלצת על ידי הרופאים - הליכה של 2 קילומטר ביום, לדוגמה, ולארגן את התדירות כך שהאנשים יחכו זמן סביר - לא יותר מ-5 דקות. הסבר:
    
'''1.''' לכלי תחבורה ציבורי, כמו אוטובוס, יש השפעה חיובית גדולה יותר ככל שהוא מעביר יותר בני אדם פר רכב. (ראה פסקה "מה היא תחבורה בת קיימא" בדף זה). ככל שכלי התחבורה מכיל יותר נוסעים כך הוא צריך לעצור רחוק יותר מהבתים של האנשים האלה, כי אם הוא יעצור ליד הבית לכל נוסע, יעבור זמן רב מאוד עד שיגיע האוטובוס לכל היעדים. זאת, לא רק בגלל העצירות, והפיתולים, אלה גם בגלל שלרכב שמעביר הרבה אנשים, לוקח הרבה זמן לצבור מהירות ולעצור בגלל שהוא כבד. נסיעה כזאת עם עצירות, צבירת מהירות, האטה, עצירה וחוזר חלילה גורמת גם ליותר פליטות. כך, לדוגמה, לפי מה שכתב [[יותם אביזוהר]] בפרק על האופניים בחוברת [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]], נסיעות פנים עירוניות גורמות לפליטת גזי חממה גבוהה ב-25% מנסיעות חוץ עירוניות בגלל ריבוי עצירות ושוב צבירת מהירות. נסיעה כזאת גורמת גם לטלטולים ובחילות. לעומת זאת, אם לתכנן את התחבורה כך שהאנשים יעברו את המרחק המומלץ על ידי הרופאים, זה יאפשר לעשות פחות תחנות ובכך לקצר את זמן הנסיעה, להפחית פליטות ולהפחית בחילות.  
 
'''1.''' לכלי תחבורה ציבורי, כמו אוטובוס, יש השפעה חיובית גדולה יותר ככל שהוא מעביר יותר בני אדם פר רכב. (ראה פסקה "מה היא תחבורה בת קיימא" בדף זה). ככל שכלי התחבורה מכיל יותר נוסעים כך הוא צריך לעצור רחוק יותר מהבתים של האנשים האלה, כי אם הוא יעצור ליד הבית לכל נוסע, יעבור זמן רב מאוד עד שיגיע האוטובוס לכל היעדים. זאת, לא רק בגלל העצירות, והפיתולים, אלה גם בגלל שלרכב שמעביר הרבה אנשים, לוקח הרבה זמן לצבור מהירות ולעצור בגלל שהוא כבד. נסיעה כזאת עם עצירות, צבירת מהירות, האטה, עצירה וחוזר חלילה גורמת גם ליותר פליטות. כך, לדוגמה, לפי מה שכתב [[יותם אביזוהר]] בפרק על האופניים בחוברת [[ישראל ושינויי האקלים - הצעת מדיניות לממשלת ישראל]], נסיעות פנים עירוניות גורמות לפליטת גזי חממה גבוהה ב-25% מנסיעות חוץ עירוניות בגלל ריבוי עצירות ושוב צבירת מהירות. נסיעה כזאת גורמת גם לטלטולים ובחילות. לעומת זאת, אם לתכנן את התחבורה כך שהאנשים יעברו את המרחק המומלץ על ידי הרופאים, זה יאפשר לעשות פחות תחנות ובכך לקצר את זמן הנסיעה, להפחית פליטות ולהפחית בחילות.  
   −
כבר עכשיו (2018) המרחק בין התחנות "הרצוג\מינץ" ו "הרצוג\יצחק שדה" בקו 22, בקרית אתא, לדוגמה, הוא 50 מטר. ריבוי כזה של תחנות כמובן מאריך את זמן הנסיעה ומגביר פליטות.  
+
כבר עכשיו (2018) המרחק בין התחנות "הרצוג\מינץ" ו"הרצוג/יצחק שדה" בקו 22, בקרית אתא, לדוגמה, הוא 50 מטר. ריבוי כזה של תחנות כמובן מאריך את זמן הנסיעה ומגביר פליטות.  
   −
'''2.''' כדי להתקרב לכמה שיותר בתים, הקו צריך להיות מפותל וזה שוב מאריך את זמן הנסיעה כלומר מגביר פליטות. אפשרות אחרת היא לעשות יותר קווים. אבל המשמעות היא יותר אוטובוסים ושבכל אוטובוס ישבו פחות אנשים, וזה אומר הגדלת ההשפעות הסביבתיות והגדלת האפשרות לפקקים. אבל אם לארגן את התחבורה הציבורית כך שהאדם ילך לפחות את המרחק הנחוץ כדי לא להיכלל בקטגוריה של [[אורח חיים יושבני]], אפשר יהיה לעשות את הקווים פחות מפותלים ובכך לקצר את זמן הנסיעה ולהפחית פליטות. אפשר יהיה גם להפחית את כמות האוטובוסים ולהגדיל את כמת הנוסעים בכל אוטובוס מה ששוב יפחית את ההשפעות הסביבתיות יפחית את האפשרות לפקקים ובכך יקצר את זמן הנסיעה.
+
'''2.''' כדי להתקרב לכמה שיותר בתים, הקו צריך להיות מפותל וזה שוב מאריך את זמן הנסיעה כלומר מגביר פליטות. אפשרות אחרת היא לעשות יותר קווים. אבל המשמעות היא יותר אוטובוסים ושבכל אוטובוס ישבו פחות אנשים, וזה אומר הגדלת ההשפעות הסביבתיות והגדלת האפשרות לפקקים. אבל אם לארגן את התחבורה הציבורית כך שהאדם ילך לפחות את המרחק הנחוץ כדי לא להיכלל בקטגוריה של [[אורח חיים יושבני]], אפשר יהיה לעשות את הקווים פחות מפותלים ובכך לקצר את זמן הנסיעה ולהפחית פליטות. אפשר יהיה גם להפחית את כמות האוטובוסים ולהגדיל את כמת הנוסעים בכל אוטובוס מה ששוב יפחית את ההשפעות הסביבתיות יפחית את האפשרות לפקקים ובכך יקצר את זמן הנסיעה.
    
'''3.''' כדי שאורח החיים לא יהיה יושבני, מספיק לעבור כל יום 2 קילומטר בהליכה מהירה. בדרך כלל האנשים עושים את זה בסוף היום, על חשבון זמנם הפנוי שהם יכלו לבלות עם המשפחה, תוך השפעות לא נעימות כמו הזעה חזקה. אבל אם הם יעברו את המרחק הזה בדרך לעבודה וחזרה זה לא יהיה על חשבון זמנם הפנוי כי זמן ההגעה לא יתארך ואולי אפילו יתקצר: האוטובוסים יעצרו במשמעותית פחות תחנות, מהירות הנסיעה תגדל, הקווים יהיו פחות מפותלים ותהיה פחות אפשרות לפקקים כי יהיו פחות אוטובוסים. סביר שהם גם יזיעו פחות, כי הם לא יעברו אותו בבת אחת אלה ב 4 מקטעים: 500 מטר מהבית לתחנה, 500 מטר מהתחנה לעבודה, 500 מטר מהעבודה לתחנה ו-500 מטר מהתחנה לבית.  
 
'''3.''' כדי שאורח החיים לא יהיה יושבני, מספיק לעבור כל יום 2 קילומטר בהליכה מהירה. בדרך כלל האנשים עושים את זה בסוף היום, על חשבון זמנם הפנוי שהם יכלו לבלות עם המשפחה, תוך השפעות לא נעימות כמו הזעה חזקה. אבל אם הם יעברו את המרחק הזה בדרך לעבודה וחזרה זה לא יהיה על חשבון זמנם הפנוי כי זמן ההגעה לא יתארך ואולי אפילו יתקצר: האוטובוסים יעצרו במשמעותית פחות תחנות, מהירות הנסיעה תגדל, הקווים יהיו פחות מפותלים ותהיה פחות אפשרות לפקקים כי יהיו פחות אוטובוסים. סביר שהם גם יזיעו פחות, כי הם לא יעברו אותו בבת אחת אלה ב 4 מקטעים: 500 מטר מהבית לתחנה, 500 מטר מהתחנה לעבודה, 500 מטר מהעבודה לתחנה ו-500 מטר מהתחנה לבית.  
שורה 148: שורה 148:  
'''5.''' השהיה בתחנה במשך 5 דקות אשר לפני הופעת [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי|הטלפון הסלולריים]] שמשה כאחד הכלים לתקשורת בן אנשים, יכולה להיות מועילה לבריאות עם בסביבה יש הרבה עצים והתחנה מוגנת היטב מהשמש. הרופאים ממליצים על שהיה באוויר הפתוח מחוץ לחללים סגורים.
 
'''5.''' השהיה בתחנה במשך 5 דקות אשר לפני הופעת [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי|הטלפון הסלולריים]] שמשה כאחד הכלים לתקשורת בן אנשים, יכולה להיות מועילה לבריאות עם בסביבה יש הרבה עצים והתחנה מוגנת היטב מהשמש. הרופאים ממליצים על שהיה באוויר הפתוח מחוץ לחללים סגורים.
   −
'''6.''' אם האדם ילך בהליכה רגילה, לא מהירה ולא איטית, כל האמצעים המתוארים יכולים להאריך את זמן ההגעה ליעד ב-14.5 דקות: 6 דקות הליכה לתחנה, 2.5 דקות צפייה לאוטובוס ו-6 דקות הגעה מהאוטובוס ליעד. לעומת זאת, הם יכולים לקצר את זמן הנסיעה בהרבה יותר מ 14.5 דקות עקב מספר תחנות קטן יותר, מהירות נסיעה ממוצעת גדולה יותר, קווי אוטובוסים פחות מפותלים ולכן יותר קצרים ופחות פקקים ועמידה ברמזורים. אם זאת, זה משמעותי רק עם היעד עצמו נמצא במרחק יחסית גדול. אם לעומת זאת היעד נמצא במרחק הליכה, כלומר אפשר להגיע אליו ברגל בפחות מ-14.5 דקות, יעדיפו האנשים ללכת ברגל או לנסוע באופניים מה ששוב ישפר את בריאותם ויעזור לסביבה.
+
'''6.''' אם האדם ילך בהליכה רגילה, לא מהירה ולא איטית, כל האמצעים המתוארים יכולים להאריך את זמן ההגעה ליעד ב-14.5 דקות: 6 דקות הליכה לתחנה, 2.5 דקות צפייה לאוטובוס ו-6 דקות הגעה מהאוטובוס ליעד. לעומת זאת, הם יכולים לקצר את זמן הנסיעה בהרבה יותר מ-14.5 דקות עקב מספר תחנות קטן יותר, מהירות נסיעה ממוצעת גדולה יותר, קווי אוטובוסים פחות מפותלים ולכן יותר קצרים ופחות פקקים ועמידה ברמזורים. אם זאת, זה משמעותי רק עם היעד עצמו נמצא במרחק יחסית גדול. אם לעומת זאת היעד נמצא במרחק הליכה, כלומר אפשר להגיע אליו ברגל בפחות מ-14.5 דקות, יעדיפו האנשים ללכת ברגל או לנסוע באופניים מה ששוב ישפר את בריאותם ויעזור לסביבה.
   −
אפשר להדגים זאת באמצעות [[מטרונית|המטרונית]] אשר נוסעת מהר יותר [[https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.9E.D7.94.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A0.D7.A1.D7.99.D7.A2.D7.94_.D7.91.D7.AA.D7.97.D7.91.D7.95.D7.A8.D7.94_.D7.94.D7.A6.D7.99.D7.91.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.AA|מאוטובוס]] גם בגלל שהיא נוסעת על מסלול נפרד והעדפה ברמזורים אבל כנראה שגם בגלל מרחק גדול יחסית בין תחנות ומסלול לא מפותל כי היא לא נכנסת לכל השכונות בדרך אלה עוברת רק בצירים מרכזיים. קו 2 של המטרונית, נוסע במהירות של 24 קמ"ש והמהירות הממוצעת של אטובוס היא 16 קמ"ש. כלומר אם ירצה אדם שגר ליד תחנת האוטובוס והאוטובוס מגיע מיד כאשר הוא יוצא מהבית לנסוע ליעד הנמצא במרחק 16 קילומטר ממנו, הוא יצטרך לבזבז על כך שעה. לעומת זאת אם הוא יעשה זאת במטרונית כאשר התחנה נמנצאת ממנו במרחק 500 מטר, היעד במרחק 500 מטר מהתחנה הקרובה ויחכה בתחנה 2.5 דקות הוא יגיע תוך 54.5 דקות וירווויח 5.5 דקות בסך הכל.  
+
אפשר להדגים זאת באמצעות [[מטרונית|המטרונית]] אשר נוסעת מהר יותר [[https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.9E.D7.94.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.A0.D7.A1.D7.99.D7.A2.D7.94_.D7.91.D7.AA.D7.97.D7.91.D7.95.D7.A8.D7.94_.D7.94.D7.A6.D7.99.D7.91.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.AA|מאוטובוס]] גם בגלל שהיא נוסעת על מסלול נפרד והעדפה ברמזורים אבל כנראה שגם בגלל מרחק גדול יחסית בין תחנות ומסלול לא מפותל כי היא לא נכנסת לכל השכונות בדרך אלה עוברת רק בצירים מרכזיים. קו 2 של המטרונית, נוסע במהירות של 24 קמ"ש והמהירות הממוצעת של אוטובוס היא 16 קמ"ש. כלומר אם ירצה אדם שגר ליד תחנת האוטובוס והאוטובוס מגיע מיד כאשר הוא יוצא מהבית לנסוע ליעד הנמצא במרחק 16 קילומטר ממנו, הוא יצטרך לבזבז על כך שעה. לעומת זאת אם הוא יעשה זאת במטרונית כאשר התחנה נמצאת ממנו במרחק 500 מטר, היעד במרחק 500 מטר מהתחנה הקרובה ויחכה בתחנה 2.5 דקות הוא יגיע תוך 54.5 דקות וירוויח 5.5 דקות בסך הכל.  
    
המשמעות היא שכדי שהמעבר לתחבורה הציבורית יעזור צריך שימוש מסוים בהליכה ובתחבורה רכה '''מה שאומר שהרשויות חייבות לעודד אמצעים אלה עם הן רוצות שתהיה איזו שהיא תועלת מהמעבר לתחבורה ציבורית.''' אפשר לעשות חניוני אופניים ליד התחנות. בנוסף, צריך לארגן את התחנות כך שלאנשים יהיה נוח לשהות בהן לדוגמה, לעשות את הקיר האחורי אטום כדי להגן מקרינת השמש ובכך להפחית את החום. כמו כן יש לדאוג לתחבורה אישית מתאימה לאלה שקשה להם לעבור את המרחק הדרוש: מוגבלי יכולת וקשישים.
 
המשמעות היא שכדי שהמעבר לתחבורה הציבורית יעזור צריך שימוש מסוים בהליכה ובתחבורה רכה '''מה שאומר שהרשויות חייבות לעודד אמצעים אלה עם הן רוצות שתהיה איזו שהיא תועלת מהמעבר לתחבורה ציבורית.''' אפשר לעשות חניוני אופניים ליד התחנות. בנוסף, צריך לארגן את התחנות כך שלאנשים יהיה נוח לשהות בהן לדוגמה, לעשות את הקיר האחורי אטום כדי להגן מקרינת השמש ובכך להפחית את החום. כמו כן יש לדאוג לתחבורה אישית מתאימה לאלה שקשה להם לעבור את המרחק הדרוש: מוגבלי יכולת וקשישים.
שורה 158: שורה 158:  
* קמפיינים הסברתיים לעידוד תחבורה בת קיימא.
 
* קמפיינים הסברתיים לעידוד תחבורה בת קיימא.
 
* עידוד של תוכניות [[קאר-פול]] לשיתוף נסיעות.  
 
* עידוד של תוכניות [[קאר-פול]] לשיתוף נסיעות.  
−
* עידוד של דגמי מכוניות עם פחות זיהום ופליטות של גזי חממה, לדוגמה [[מכונית חשמלית]] שיכולה בתאוריה לנסוע על חשמל שהופק מ[[אנרגיה מתחדשת]].  
+
* עידוד של דגמי מכוניות עם פחות זיהום ופליטות של גזי חממה, לדוגמה [[מכונית חשמלית]] שיכולה בתאוריה לנסוע על חשמל שהופק מ[[אנרגיה מתחדשת]].  
 
* אימוץ של [[חזון אפס]] להקטנת תאונות דרכים.  
 
* אימוץ של [[חזון אפס]] להקטנת תאונות דרכים.  
−
* עיצוב עירוני יכול לעודד אנשים שכן נוסעים במכוניות פרטיות לבצע נסיעות קצרות יותר - לדוגמה [[עירוב שימושי קרקע]] יכול להקטין מרחקי נסיעה ותחנת רכבת נגישה יכולה לחסוך נסיעה בין עירונית.  
+
* עיצוב עירוני יכול לעודד אנשים שכן נוסעים במכוניות פרטיות לבצע נסיעות קצרות יותר - לדוגמה [[עירוב שימושי קרקע]] יכול להקטין מרחקי נסיעה ותחנת רכבת נגישה יכולה לחסוך נסיעה בין עירונית.
 +
 
 
==תחבורה בת קיימא ברחבי העולם==
 
==תחבורה בת קיימא ברחבי העולם==
 
===תחבורה בת קיימא באירופה===
 
===תחבורה בת קיימא באירופה===
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/90629"