שינויים

==היסטוריה==

==היסטוריה==

המחקר המדעי בתחום ה[[אקולוגיה]] כמו גם הגידול של [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של [[חומרי גלם]] וביצירת [[זיהום סביבתי]], הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת [[המהפכה התעשייתית]] ועד לתחילת המאה ה-20. משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות [[בריאות]] מקומיות שנגרמו עקב ה[[תיעוש]] הכבד - לעובדים ב[[תעשייה]] ולתושבי ה[[עיר|ערים]], כמו גם הקמתן של [[שמורת טבע|שמורות טבע]]. החל משנות ה-60, וצאת ספרה של [[רייצ'ל קרסון]], [[אביב דומם]], החלה לתפוס תאוצה תפיסה הוליסטית ועמוקה יותר, שהתמקדה בבעיות בעלות מישור ארצי ולאחר מכן עולמי - הרס נהרות, [[כריתת יערות הגשם]], [[הכחדת מינים]], [[התחממות עולמית]], [[הידלדלות שכבת האוזון]], השפעת רעלים על מארג המזון ועוד.  

המחקר המדעי בתחום ה[[אקולוגיה]] כמו גם הגידול של [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] האנושית בעקבות הגידול באוכלוסין, בצריכה של [[חומרי גלם]] וביצירת [[זיהום סביבתי]], הובילו לכניסה הדרגתית של נושאי סביבה לתוך הספירה החברתית, החל מתחילת [[המהפכה התעשייתית]] ועד לתחילת המאה ה-20.

למרות שתפיסה זו לא הייתה חדשה באופן כללי, היא הייתה חדשה ב[[תרבות המערב|תרבות המערבית]]. ובנוסף למתחים בין מעמדות כלכליים ובין תרבויות שונות, התחזקו והתחדדו שני קונפליקטים חדשים - הקונפליקט בין הדור הנוכחי לדורות העתיד, וזה בין המין האנושי לשאר מיני היצורים החיים. בניסיון לענות על דאגות אלו הוקמו מוסדות פוליטיים וחברתיים רבים: מוסדות אקדמיים לחקר קשרי הגומלין בין האדם לסביבה, התפתחות ה[[כלכלה סביבתית|כלכלה הסביבתית]], מפלגות וארגונים "ירוקים", תקנות ו[[חוק]]ים במדינות, [[אמנה (הסכם)|אמנות]] ומוסדות בינלאומיים להגנה על הסביבה וכן התקדמות בטכנלוגיות "ירוקות".  

בתחילה משמעות הדבר הייתה בעיקר התמודדות עם בעיות [[בריאות]] מקומיות שנגרמו עקב ה[[תיעוש]] הכבד - לעובדים ב[[תעשייה]] ולתושבי ה[[עיר|ערים]], כמו גם הקמתן של [[שמורת טבע|שמורות טבע]].  

ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה, אולם כמעט לפי כל הפרמטרים השפעה זו לא פחתה, ובקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]]  הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".  

 

 

ניסיונות אלו הביאו להצלחות רבות, גרמו לשינוי תודעתי נרחב, והאטו במקרים רבים את הגידול הפוטנציאלי של השפעת האדם על הסביבה. אולם כמעט לפי כל הפרמטרים (לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] או השפעות על ה[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]]), השפעה זו לא פחתה. בקרב מדענים רבים, כמו גם הוגים ואנשי ציבור מכרסמת דאגה עמוקה מפני התדרדרות סביבתית-חברתית מהירה. עוד ב[[שנות ה-60]]  הצהיר הכלכלן [[קנת בולדינג]] כי "כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן".  

עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]", שנחתמה גם על ידי למעלה  מ-50% מזוכי פרס הנובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."

עם העשורים התחזקה אמונה זו וב-1992, לדוגמה, כ-1,700 מדענים פרסמו הצהרה משותפת הנקראת: "[[אזהרת מדעני העולם לאנושות]]", שנחתמה גם על ידי למעלה  מ-50% מזוכי פרס הנובל במדעים שחיו באותה תקופה. ההצהרה טענה שמגמות נוכחיות של פיתוח "עלולות לשנות את עולם החי עד כדי כך שהוא לא יהיה מסוגל לקיים את החיים בדרך שאנו מכירים. שינויים יסודיים הם הכרחיים אם אנו רוצים להימנע מן ההתנגשות שאליהן מובילה דרכנו הנוכחית."

אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]" משנת 1972, ובהקמת זרם המחשבה של  ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] כמעוגנת בתוך העולם ה[[טבע|טבעי]], ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים. דבר זה עומד פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות נגדיות. הן אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות, והן עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית-מודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה,  עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו.

אידיאולוגיה זו, שבאה לידי ביטוי גם בספרים כמו "[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]" משנת 1972, ובהקמת זרם המחשבה של  ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], שואבת את השראתה מתוך תובנות מעולם האקולוגיה והפיזיקה. היא מנסה לנתח את החברה האנושית באופן [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[מערכות מורכבות|מערכתי]] כמעוגנת בתוך העולם ה[[טבע|טבעי]], ושואפת להגיע לחברה בת קיימא - חברה המסוגלת להתקיים במשך דורות רבים.  

 

האידאולוגיה הסביבתנית והאידאולוגיה של קיימות עומדות פעמים רבות בהתנגשות עם אידיאולוגיות נגדיות. הן אידיאולוגיות התומכות בגידול אוכלוסין ללא גבול על רקע מסורות דתיות או לאומניות, והן עם האידיאולוגיה הקפיטליסטית-מודרנית המצמצמת את הטבע לכדי "משאבי טבע" פאסיביים שיש לנהל אותם בחוכמה על מנת להביא למקסימום את ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] שהיא טובה, הכרחית ואפשרית; רואה באדם צרכן בלתי נלאה ([[תרבות הצריכה]]),  עצמאי שאינו תלוי באחרים (בניגוד לרעיון של מארג יחסים אקולוגי), ושליט כל-יכול של הטבע המוגבל רק על ידי יכולת ההמצאה שלו.

==ירוק כהה וירוק בהיר==

==ירוק כהה וירוק בהיר==