שורה 70: |
שורה 70: |
| | | |
| ;פרק 21 - אינטואיציה מול נוסחאות : | | ;פרק 21 - אינטואיציה מול נוסחאות : |
− | | + | [[קובץ:French wine haut brion 86.jpg|ממוזער|מחיר עתידי של יין בורדו - נותן דוגמה בולטת לכושר ניבוי טוב יותר של נוסחאות]] |
| הפרק עוסק במקרים שבהם מודל של נוסחה פשוטה מצליח לספק ניבוי טוב יותר מאשר מודל מורכב יותר שכולל חוות-דעת של מומחים. הסיבה היסודית היא שבני אדם נוטים לבצע הטיות ולסבך את המודל. הפסיכולוג פול מיל (Paul E. Meehl) בדק מה הניבוי הקליני מול ניבוי סטטיסטי. בשנת 1954 הוא הוציא ספר בשם Clinical vs. Statistical Prediction וגרם לסערה מקצועית. {{הערה| [https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_E._Meehl פול מיל] בויקידפיה האנגלית}} מיל בדק כמה מחקרים של ניבוי תוצאות על ידי פסיכולוגים, לדוגמה ניבוי ציונים של סטודנטים בשנה הראשונה. הוא בדק ניבוי סטטיסטי לפי נוסחה פשוטה שמבוססת על מבחן-כושר וציונים, מול בחינה על ידי מומחים שכללה נתונים אלה ובנוסף גם ראיון של 45 דקות והצגה עצמית של כמה עמודים. הניבוי הסטטיסטי היה מדוייק יותר ב-11 מתוך 14 מחקרים. | | הפרק עוסק במקרים שבהם מודל של נוסחה פשוטה מצליח לספק ניבוי טוב יותר מאשר מודל מורכב יותר שכולל חוות-דעת של מומחים. הסיבה היסודית היא שבני אדם נוטים לבצע הטיות ולסבך את המודל. הפסיכולוג פול מיל (Paul E. Meehl) בדק מה הניבוי הקליני מול ניבוי סטטיסטי. בשנת 1954 הוא הוציא ספר בשם Clinical vs. Statistical Prediction וגרם לסערה מקצועית. {{הערה| [https://en.wikipedia.org/wiki/Paul_E._Meehl פול מיל] בויקידפיה האנגלית}} מיל בדק כמה מחקרים של ניבוי תוצאות על ידי פסיכולוגים, לדוגמה ניבוי ציונים של סטודנטים בשנה הראשונה. הוא בדק ניבוי סטטיסטי לפי נוסחה פשוטה שמבוססת על מבחן-כושר וציונים, מול בחינה על ידי מומחים שכללה נתונים אלה ובנוסף גם ראיון של 45 דקות והצגה עצמית של כמה עמודים. הניבוי הסטטיסטי היה מדוייק יותר ב-11 מתוך 14 מחקרים. |
| | | |
שורה 77: |
שורה 77: |
| בעקבות הסערה שעורר הספר, בוצעו מחקרים בתחומים רבים אחרים -בוצעו מעל 200 מחקרים לחקר תופעה זו, 60% מהם מראים שניבוי סטטיסי נותן תוצאות טובות יותר מאשר מומחים. משתנים רפואיים שנחקרו כוללים תוחלת חיים של חולי סרטן, מוות בעריסה וזמני אשפוז. שאלות כלכליות שנחקרו כוללים סיכוי הצלחת עסק חדש, סיכון עתידי, וסיכוני אשראי. שאלות ממשלתיות כוללו התאמת הורים מאמצים, פשיעה חוזרת של נוער עברייני. וכן מחיר עתידי של יין בורדו, או נצחון במשחקי פוטבול, הצלחה באימוני טיס, הפרת תנאי שחרור של אסירים, פשיעה חוזרת של אסירים ועוד. | | בעקבות הסערה שעורר הספר, בוצעו מחקרים בתחומים רבים אחרים -בוצעו מעל 200 מחקרים לחקר תופעה זו, 60% מהם מראים שניבוי סטטיסי נותן תוצאות טובות יותר מאשר מומחים. משתנים רפואיים שנחקרו כוללים תוחלת חיים של חולי סרטן, מוות בעריסה וזמני אשפוז. שאלות כלכליות שנחקרו כוללים סיכוי הצלחת עסק חדש, סיכון עתידי, וסיכוני אשראי. שאלות ממשלתיות כוללו התאמת הורים מאמצים, פשיעה חוזרת של נוער עברייני. וכן מחיר עתידי של יין בורדו, או נצחון במשחקי פוטבול, הצלחה באימוני טיס, הפרת תנאי שחרור של אסירים, פשיעה חוזרת של אסירים ועוד. |
| | | |
− | החוקר אורלי אשנפלטר (Orley Ashenfelter) הדגים את הנושא בתחום של ניבוי המחיר העתידי של יין בורדו. {{הערה|Predicting the quality and prices of Bordeaux wine, Economic Journal 118, 2008)}} המחיר של בקבוק מאותו כרם עשוי להשתנות בפער מחירים של פי 10 לעומת בקבוק מאותו כרם בבציר הקודם. אשנפלטר סיפק ניבוי על ידי 4 משתנים (טמפרטורה בזמן הבשלת הענבים, כמות הגשם בזמן הבציר ועוד שניים) והשיג ניבוי בדיוק של 90% מהמחיר הסופי - טוב בהרבה מאשר ניבוי של מומחים. {{הערה|[https://grape-man.com/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%90%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F.html אלגוריתם או אינטואיטיביות? גישה חדשה להערכת מחירו העתידי של יין], בבלוג "איש הענבים", 2013}} | + | החוקר אורלי אשנפלטר (Orley Ashenfelter) הדגים את הנושא בתחום של ניבוי המחיר העתידי של יין בורדו. {{הערה|Predicting the quality and prices of Bordeaux wine, Economic Journal 118, 2008)}} המחיר של בקבוק מאותו כרם עשוי להשתנות בפער מחירים של פי 10 לעומת בקבוק מאותו כרם בבציר הקודם. אשנפלטר סיפק ניבוי על ידי 4 משתנים (טמפרטורה בזמן הבשלת הענבים, כמות הגשם בזמן הבציר ועוד שניים) והשיג ניבוי בדיוק של 90% מהמחיר הסופי - טוב בהרבה מאשר ניבוי של מומחים. {{הערה|[https://grape-man.com/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%90%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%9F.html אלגוריתם או אינטואיטיביות? גישה חדשה להערכת מחירו העתידי של יין], בבלוג "איש הענבים", 2013}} המחקר של אשנפלטר קורא תגר לא רק על על האמונה במומחים, אלא גם בדעה נפוצה בקרב [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קאלסיים]] לפיה המחיר של מוצר ב[[שוק משוכלל]] כבר ממכיל בתוכו את כל המידע האפשרי ולכן לא יכול להיות מוטעה. |
| | | |
| סיבה אחת לטעויות של מומחים היא הנטייה להתחכם, לקחת בחשבון צירופים מורכבים של מאפיינים שונים שיעידו כי הם-הם החושבים "מחוץ לקופסה". אבל במקרים רבים חשיבה כזו גורמת דווקא ליותר טעיות ומורכבות מפחיתה את הדיוק של ניבוי. סיבה נוספת היא שבני אדם לא תמיד עקביים בשיפוט שלהם - דוגמה עם רדיולוגים שסתרו את עצמם ב 20% מהמקרים כאשר נתבקשו להעריך את אותו צילום שכבר ניתחו בעבר בהזדמנות נפרדת. | | סיבה אחת לטעויות של מומחים היא הנטייה להתחכם, לקחת בחשבון צירופים מורכבים של מאפיינים שונים שיעידו כי הם-הם החושבים "מחוץ לקופסה". אבל במקרים רבים חשיבה כזו גורמת דווקא ליותר טעיות ומורכבות מפחיתה את הדיוק של ניבוי. סיבה נוספת היא שבני אדם לא תמיד עקביים בשיפוט שלהם - דוגמה עם רדיולוגים שסתרו את עצמם ב 20% מהמקרים כאשר נתבקשו להעריך את אותו צילום שכבר ניתחו בעבר בהזדמנות נפרדת. |