שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות המחשבה הכלכלית והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]]. | + | '''עושר העמים''' או '''עושר האומות''' (באנגלית: '''The Wealth of Nations''') או בשמו המלא '''מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות''' הוא ספרו של [[אדם סמית]], התפרסם ב-1776 ונחשב לאבן דרך בתולדות התפתחות [[חקר הכלכלה|המחשבה הכלכלית]] והתפיסות הכלכליות. התאוריות שהוצגו בספר זה, הפכו לבסיס התאורטי המרכזי של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] ובהמשך נתנו השקעה ל[[כלכלה נאו קלאסית]] בנוסף הספר מזוהה עם הזרם האידאולוגי של [[קפיטליזם]] ועם תומכים ברעיון של [[שוק חופשי]]. |
| [[קובץ:Wealth of Nations.jpg|ממוזער|העמוד הראשון בספר "עושר העמים" ]] | | [[קובץ:Wealth of Nations.jpg|ממוזער|העמוד הראשון בספר "עושר העמים" ]] |
| בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים: | | בין המושגים המרכזיים בספר מוגדרים: |
| * עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20. | | * עקרונות [[תאוריית הערך של העבודה|ערך העבודה]] וחלוקת העבודה. ערך העבודה הוא הערך בעיני הקונה של העבודה שהושקעה ביצירת מוצר. מעקרון חלוקת העבודה נובע כי כל עובד צריך להתמחות בחלק מהתהליך. העקרון מגלם בתוכו [[יעילות פארטו|ייעול]] ו[[פריון]] גבוה, והיה הבסיס לתאוריות ניהול כגון [[ניהול מדעי|הניהול המדעי]] שהרחיב את עקרונות הגישה, והיה לגישה השלטת בתחילת המאה ה-20. |
− | * העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה | היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]]. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש. | + | * העקרון המפורסם ביותר, הוא עקרון [[יד נעלמה |היד הנעלמה]] על פיו ההתפתחות הכלכלית של החברה יכולה להתרחש רק כאשר מתקיים [[שוק חופשי]] המנווט עצמו על בסיס [[היצע וביקוש]] וללא התערבות ה[[מדינה]]. לעקרון זה מספר השלכות: הכלכלה יכולה [[צמיחה כלכלית|לצמוח]] (בניגוד להנחה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]] על פיה כמות ה[[הון]] הכללית קבועה). ההתערבות השלטונית רק מפריעה לפעילות הכלכלית ומונעת מלהגיע לרמת איזון אופטימלית של היצע וביקוש. |
| | | |
| עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים): | | עושר העמים בנוי למעשה מחמישה חלקים (ספרים): |
שורה 9: |
שורה 9: |
| * "על מהותו של ה[[הון]], [[הצבר ההון|צבירתו]] ו[[הקצאת מקורות|הקצאתו]]". | | * "על מהותו של ה[[הון]], [[הצבר ההון|צבירתו]] ו[[הקצאת מקורות|הקצאתו]]". |
| בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית. | | בשני אלו מוצגת רוב רובה של משנתו הכלכלית של אדם סמית. |
− | * "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח היסטורי כלכלי. | + | * "על השוני בתהליך הצמיחה של העושר אצל עמים שונים" – מחקר וניתוח [[היסטוריה כלכלית|היסטורי כלכלי]]. |
| * "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע. | | * "על שיטות של [[כלכלה פוליטית|כלכלה מדינית]]" – מוקדש לתיאור התאוריה [[מרקנטליזם|המרקנטליסטית]], (התאוריה ששלטה בחשיבה הכלכלית באותה תקופה) ולמחשבה הכלכלית של [[האסכולה הפיסיוקרטית |הפיסיוקרטים]], ממנה הושפע. |
| * "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]]. | | * "הכנסות ה[[ריבון]] או המדינה" – סקירה של הפעילות הממשלתית, מימון ציבורי, שיטות ה[[מיסוי]], ו[[חוב לאומי|החוב הלאומי]]. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | הספר נתפס בתור מכונן החשיבה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], אשר עיקר הביקורת עליה פותחה על-יד [[קרל מרקס]], בעיקר בספרים [[מניפסט המפלגה הקומוניסטית]] ו[[הקפיטל]]. בסוף המאה ה-19 גישתו של סמית פותחה לכדי [[כלכלה נאו-קלאסית]], שגם מכונה [[נאו-ליברליזם]]. יש הרואים בגישתו של סמית [[אנרכיזם]] עקב שאיפתו לצמצם את התערבות המדינה בחיי האזרחים, ולתת למנגנון ה"[[שוק]]" לנהל את חיי החברה. | + | הספר נתפס בתור מכונן החשיבה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], ביקורת מפורסמת עליה פותחה על-יד [[קרל מרקס]], בעיקר בספרים [[מניפסט המפלגה הקומוניסטית]] ו[[הקפיטל]]. בסוף המאה ה-19 גישתו של סמית פותחה לכדי [[כלכלה נאו-קלאסית]], שגם מכונה [[נאו-ליברליזם]]. יש הרואים בגישתו של סמית [[אנרכיזם]] עקב שאיפתו לצמצם את התערבות המדינה בחיי האזרחים, ולתת למנגנון ה"[[שוק]]" לנהל את חיי החברה. |
| | | |
| יש הטוענים שהספר הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כ[[אידאולוגיה]] שלמה ומנומקת. | | יש הטוענים שהספר הוא אסופת רעיונות שלוקטו מספרים ואנשים בני התקופה, וכי תרומתו מתמצה בהצגת רעיונות אלו כ[[אידאולוגיה]] שלמה ומנומקת. |