47,332
עריכות
שינויים
←הבדלים חברתיים במודעות לתזונה, בהשמנה ובסוכרת
הסיבות לצריכה מוגברת של מזון מהיר כוללות מחסור בזמן, מחסור בציוד ובידע לגבי בישול והכנת מזון, מחסור בציוד לשמירה על מזון מבושל (כגון מקררים), ומודעות נמוכה לנזקים של מזון מתועש לבריאות. גם בתוך המזון המוכן יש קטגוריות שונות שבהן מזון שמן ורווי סוכר הוא בדרך כלל מזון זול יותר ולכן פופולרי יותר. לדוגמה בישול לכמות גדולה של אנשים, או טיגון, הם קלים יותר כאשר משתמשים בכמות גדולה יותר של שמן. צריכה עודפת של מזון עלולה להיות קשורה גם ל[[מתח נפשי]] שיכול להיות רב יותר בקרב [[עוני|עניים]] או על רקע השתייכות למעמד חברתי נמוך (כלומר תוצאה של [[אי שוויון כלכלי]] ולחצים כלכליים אחרים כגון [[לחץ בעבודה]].
הסיבות לצריכה מוגברת של מזון מהיר כוללות מחסור בזמן, מחסור בציוד ובידע לגבי בישול והכנת מזון, מחסור בציוד לשמירה על מזון מבושל (כגון מקררים), ומודעות נמוכה לנזקים של מזון מתועש לבריאות. גם בתוך המזון המוכן יש קטגוריות שונות שבהן מזון שמן ורווי סוכר הוא בדרך כלל מזון זול יותר ולכן פופולרי יותר. לדוגמה בישול לכמות גדולה של אנשים, או טיגון, הם קלים יותר כאשר משתמשים בכמות גדולה יותר של שמן. צריכה עודפת של מזון עלולה להיות קשורה גם ל[[מתח נפשי]] שיכול להיות רב יותר בקרב [[עוני|עניים]] או על רקע השתייכות למעמד חברתי נמוך (כלומר תוצאה של [[אי שוויון כלכלי]] ולחצים כלכליים אחרים כגון [[לחץ בעבודה]].
==מאבקים על סימון מזון מזיק בישראל==
בשנת 2016 יזמו [[יעקב ליצמן]] ומנכ"ל משרד הבריאות יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב 2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]
הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 כפיות [[סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ 6-9 כפיות סוכר ביום. טענת נציגי חברות המזון היתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי נסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}
חבר הכנסת איתן כבל ניסה להעביר חוק שיטיל מס על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}}
בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדוח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087]
בסוף 2016 הגישה ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד [[לחם מלא]]. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מ[[שיווק מזון לילדים|לשווק מזון מזיק לילדים]] ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882154,00.html][https://www.hidabroot.org/article/215087] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716070,00.html]
משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור ל[[השפעות בריאותיות של מלח|נזקי המלח]], ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של [[לובי בישראל|לוביסטים]] מטעם חבורת המזון הגדולות בישראל כמו [[אסם]] ו[[תנובה]] שהיו עלולות להיפגע מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026]
ביוני 2017 התברר כי משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר הצטרפו לחברות המזון והודיעו על התנגדות לסימון מזונות מזיקים. הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. בנוסף ציינו במשרד כי הדבר עלול לגרום בעיה מול [[ארגון הסחר העולמי]]. שרת המשפטים, איילת שקד התנגדה למהלך בטענה כי הוא ינגוד "חוק סימון מזון ארוז" מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014. איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, והמטרה של החוק היא, לפי שקד לחסוך מיליוני שקלים ליצרנים. [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4196997] יש לציין כי נזקי מזון מזיק עולים למשק מיליארדי שקלים בשנה.
בספטמבר 2017 דווח על דחייה צפויה של הפעימה הראשונה של רפורמת המדבקות. [https://www.poenta.co.il/2017/09/28/stickers-reform/] באוקטובר 2017 דווח כי סימון מספר כפיות הסוכר שמכיל המוצר לא יכלל בהמלצות שיוגשו בנושא זה לכנסת. [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3723518,00.html] בדצמבר 2017 פורסם כי בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של השרה שקד - שינה משרד הבריאות עמדתו וביקש לדחות את יישום הרפורמה לסימון מוצרי מזון. הרפורמה תיכנס לתוקף רק בינואר 2020 במקום במרץ 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5059489,00.html]{{הערה|שם=etgar-sugar}}
ועדת המזון של משרד הבריאות לא דנה ב[[ממתיקים מלאכותיים]]. חלק מממתיקים אלה מכילים גם כן סוכר. ישנו חשש שכדי לצמצם את כמות הסוכר אבל כדי לא לפגוע בטעם האוכל, יעשו חברות המזון שימוש מוגבר בממתיקים המלאכותיים.{{הערה|שם=etgar-sugar}}
יוזמה בשל "אתגר סוכר" של שתי נשים ממליצה לא להשתמש בממתיקים, אלא להרגיל את הלשון לפחות מתוק.{{הערה|שם=etgar-sugar}}
==ראו גם==
==ראו גם==