שינויים

בראון כתב לבדו או במשותף כ-50 ספרים, שהתפרסמו בכ-40 שפות. ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

בראון כתב לבדו או במשותף כ-50 ספרים, שהתפרסמו בכ-40 שפות. ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].

במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].

בראון זכה ב-23 תארים של כבוד, פרס חברות בחבורת מקארתור, פרס הסביבה של האו"ם לשנת 1987, פרס מדליית הזהב של World Wide Fund for Nature בשנת 1989, ופרס "הפלנטה הכחולה" לשנת 1994 עבור "תרומותיו הייחודיות לפתרון של בעיות סביבתיות עולמיות". הוא זכה במדליה נשיאותית מנשיא איטליה, בפרס בורסטרון מאת האקדמיה המלכותית השוודית לחקלאות ויערנות, ומונה פרופסור לשם כבוד באקדמיה הסינית למדעים.  

בראון זכה ב-23 תארים של כבוד, פרס חברות בחבורת מקארתור, פרס הסביבה של האו"ם לשנת 1987, פרס מדליית הזהב של World Wide Fund for Nature בשנת 1989, ופרס "הפלנטה הכחולה" לשנת 1994 עבור "תרומותיו הייחודיות לפתרון של בעיות סביבתיות עולמיות". הוא זכה במדליה נשיאותית מנשיא איטליה, בפרס בורסטרון מאת האקדמיה המלכותית השוודית לחקלאות ויערנות, ומונה פרופסור לשם כבוד באקדמיה הסינית למדעים.