47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.
בזמן האחרון עלתה המודעות לנושא ואנשים וארגונים שונים החלו לפעול כדי לנסות לשקם את הקרקע שנהרסה ולמנוע פגיעה נוספת. ארגון האומות המאוחדות הכריז על שנת 2015 כ"שנת הקרקע הבינלאומית" {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/International_Year_of_Soil International Year of Soil]}} כדי להגביר את המודעות לבעיה ולפתרונות אליה , הכריז ארגון האומות המאוחדות על יום מיוחד לנושא, [[היום העולמי למאבק במידבור ובבצורת]], [[מועד עולמי]] שחל מידי שנה ב-17 ביוני.
==מקרים בולטים של אובדן קרקע חקלאית בהיסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|[[התמוטטות (ספר)}}
דלדול [[פריון חקלאי|הפוריות]] ובליית קרקע הן אחת מסוגיות שגרמו בעבר להתמוטטות חברות עבר כמו [[איי הפסחא]] ואיים אחרים באוקיינוס השקט, כפי שמתואר בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. להלן מספר מקרים בולטים בהם פגיעה בפריון הקרקע היתה גורם חשוב בדעיכה של חברה או גרמה לנזק חברתי משמעותי.
;המלחת קרקע ודעיכת האימפריה השומרית:
[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.
;האנסאזי בצפון אמריקה:
בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה הסתמכו עוד אנשים על פחות אדמות. תופעה ש[[ג'ארד דיימונד]] מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובדן [[אמון]] בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת של החברה לתמוך באוכלוסייה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות נוספת עקב [[רעב]] ונטישת היישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת יתר]] המסתיימת בקריסה.
;סחף קרקע ו"קערת האבק" בארצות הברית:
{{הפניה לערך מורחב|קערת האבק}}
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]]
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את בתיהם ואת החוות שלהם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
;אובדן קרקע חקלאית עקב בצורת בסוריה:
בשנים 2008-2011 התרחש אובדן קרקע חקלאית בצפון סוריה ובחלקים אחרים שלה עקב בצורת חזקה. עשרות אלפי איכרים נאלצו לנטוש את אדמותיהם. דבר זה גרם לעליה במחירי המזון ולגל של פליטים שיצרו מצוקה של דיור ואבטלה בחלקים אחרים של סוריה במיוחד בפרברי דמשק ודרום סוריה ומזרח סוריה. דברים אלה היו אחת הסיבות ל[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]]. לא ברור כמה קרקעות חקלאיות נפגעו והאם מדובר בנזק בלתי-הפיך לאדמות או לנזק זמני בלבד.
== סיבות לאובדן קרקעות ==
== סיבות לאובדן קרקעות ==
===סיבות נוספות===
===סיבות נוספות===
* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.
* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].
* [[בירוא יערות]], ורעיית יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות. באותו אופן פוגעים בקרקע כיסוח וגיזום ב[[טבע עירוני|טבע העירוני]].
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].
* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע. קרקע עלולה לאבד את פוריותה עקב [[המלחת קרקע]] שיכולה לנבוע מ[[המלחת מי תהום]] או עקב השקייה מרובה (שכן בניגוד למי גשם מי הנהרות או מי תהום מכילים עקבות מלחים שעלולים להצטבר בקרקע). בעיה זו התרחשה באיזור בבל ושומר והייתה אחת הסיבות המרכזיות כנראה ל[[שקיעת האימפריה השומרית]].
* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.
* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לאובדן קרקע במספר דרכים-יותר חום ובצורות שמייבשות את הקרקע, יותר שיטפונות וסופות אשר סוחפות אותה, יותר שרפות הגורמות להעלמות צמחייה, מה ששוב מונע היווצרות של קרקע חדשה ומונע הגנה מפני סחף, חום, קור. לפי מיזם של מדענים העוסקים בנושא שנקרא כלכלת שחיקת הקרקע [[התחממות גלובלית|שינויי האקלים]] גורמים לאובדן של 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, בערך הגודל של מדינת בולגריה{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.
* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
* קרקע בסיסית מידי או חומצית מידי.
*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון.
*[[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים שונים. זיהום כזה יכול לפגוע במערכות אקולוגיות ובחקלאות, [[זיהום במזון|להגיע לשרשרת המזון]] ו/או ל[[מי התהום]]. במקרים רבים ייתכן ויעברו שנים ארוכות בין מקור זיהום הקרקע לבין הגילוי והפגיעה של הזיהום, כך הדבר לדוגמה ב[[זיהום הקרקע בנחלת יצחק]] ובזיהום המים באיזור התעשייה של חולון.
* [[שאיבת יתר של מי תהום]].
* [[שאיבת יתר של מי תהום]].
* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].
* כיסוי שטחים נרחבים בבטון ואספלט כתוצאה מבנייה. הבנייה היא לא תמיד חיונית לאדם ולפעמים אף מזיקה. ראו [[פרבור]].
* נסיעה בכלי רכב כבדים כמו טרקטורונים על הקרקע.
* נסיעה בכלי רכב כבדים כמו טרקטורונים על הקרקע.
* [[כרייה|כריית מחצבים]].
* [[כרייה|כריית מחצבים]].
* שדות גדולים מידי ב[[חקלאות תעשייתית]].
* שדות גדולים מידי ב[[חקלאות תעשייתית]].
* יותר מידי צמחים מאותו סוג - [[מונוקולטורה]] ב[[חקלאות תעשייתית]].
* יותר מידי צמחים מאותו סוג - [[מונוקולטורה]] ב[[חקלאות תעשייתית]].
* זריקת [[פסולת]] לא מתכלה כמו [[פלסטיק]] על הקרקע.
בעיות קרקע נחשבות לאחת [[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]], כך שהן נחשבות לאחת מאיומים הגדולים על [[קיימות]] המין האנושי.
== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==
== היקף אובדן הקרקעות בעולם ==
* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].
* שיקום קרקע הכרחי כדי להגיע [[יעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות|ליעדי פיתוח בר קיימא של ארגון האומות המאוחדות]].
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==