שינויים

==סוגים של ריכוזיות==

==סוגים של ריכוזיות==

אני מניח שנסכים שמונופול הוא הצורה הגרועה ביותר של ריכוזיות, אחריו דואופול, טריאופול, קוואדרופול וכו'. מתי הריכוזיות מתחילה להיות באופן כללי "לא בעייתית"? האם ידוע לכם על ניסיונות לבצע מדידות כלליות בנושא? תודה, ‏[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]‏ • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 07:35, 10 בפברואר 2019 (IST)

אני מניח שנסכים שמונופול הוא הצורה הגרועה ביותר של ריכוזיות, אחריו דואופול, טריאופול, קוואדרופול וכו'. מתי הריכוזיות מתחילה להיות באופן כללי "לא בעייתית"? האם ידוע לכם על ניסיונות לבצע מדידות כלליות בנושא? תודה, ‏[[משתמש:EqualizeE|EqualizeE]]‏ • [[שיחת משתמש:EqualizeE|שיחה]] 07:35, 10 בפברואר 2019 (IST)

: זו הנחה שלא בהכרח נכונה. נגד מונופול יש כיום חוקים של [[הגבלים עסקיים]] ולעומת זאת במצב של [[תחרות בין מעטים]] עלול להתקיים מצב דומה מאד למונופול אבל בלי שהמדינה מנסה לשנות את המצב. השאלה היא מה בכלל הנזקים האפשריים מריכוזיות. הנאו קלאסיים טוענים שזה בגלל אובדן רווחה של כלל המשתתפים בשוק (ראה הערה בהגבלים עסקיים). בשוק משוכלל המחיר נמוך יותר וגם מוכרים יותר -וסה"כ הרווחה כביכול של כלל המשק (צרכנים ויצרנים) היא גבוה יותר. למרות שזה טיעון נכון אולי, מבחינה היסטורית אני לא חושב שזו הסיבה העיקרית לחוקי אנטי-טראסט - אלה יותר התפתחויות היסטוריות בארצות הברית בסוף המאה ה-19 והכוח הפוליטי הרב שהיה לתאגידים גדולים ולאנשי הון גדולים. הנאו קאלסים (בניגוד לאדם סמית) כותבים על [[כלכלה]] בניגוד ל[[כלכלה פוליטית]] ומכחישים שיש בעיה בכלל של עודף כוח פוליטי לתאגידים או בכלל לקשר בין הדברים. במודל הנאו קלאסי הרגיל אין [[התמכרות]] והרגלים - הצרכנים כבכיכול נולדים עם הטעמים שלהם ולחברות אין השפעה על הטעמים של הצרכנים. זהו גם "עולם ריק" שבו מה שנותן רווחה זה רק המוצרים שמיוצרים בשוק. לכן אם הפעילות הכלכלית הורסת תפקוד קיים של מערכת (מערכת אקולוגית, תפקוד של מערכות בריאות בגוף או מערכת חברתית) זה לא נספר בכלל. - אין מספיק התייחסות במודל לשאלה של [[מוצר ציבורי]] (נניח אמון, או ידע על [[קידום בריאות]] או [[חזון אפס|עיצוב שכונות בטוחות]]). בשאלה של ריכוזיות כלכלית צריך להסתכל על שאלות נוספות - כמו ריכוזיות פוליטית (השפעות של [[אי שוויון פוליטי]]) וריכוזיות תרבותית. צריך גם לזכור שיש לפעמים גם יתרונות לריכוזיות  - לדוגמה כאשר יש צורך בתאימות -  תקני תקשורת, תקני משקולות, שפה אוניברסלית, רוחב דרכים או מסילות ברזל אחיד וכו', או כאשר יש חשיבות לקבלת החלטות מהירה - לדוגמה בצבאות, וכן בהקשר של מחקר ופיתוח ([[יוזף שומפטר|תחרות שומפטרניאית]] - שומפטר טען שבגלל שבמצב של תחרות נמוכה יש רווחים לחברות יש יכולת להשקיע את הרווחים במחקר ופיתוח  - בתחרות משוכללת אין אפשרות כזו - דוגמה למה חקר דינאמי עשוי להביא תוצאה שונה מאשר חקר סטטי  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 10 בפברואר 2019 (IST)

:* זו הנחה שלא בהכרח נכונה. נגד מונופול יש כיום חוקים של [[הגבלים עסקיים]] ולעומת זאת במצב של [[תחרות בין מעטים]] עלול להתקיים מצב דומה מאד למונופול אבל בלי שהמדינה מנסה לשנות את המצב.  

:* השאלה היא מה בכלל הנזקים האפשריים מריכוזיות. הנאו קלאסיים טוענים שזה בגלל אובדן רווחה של כלל המשתתפים בשוק (ראה הערה בהגבלים עסקיים). בשוק משוכלל המחיר נמוך יותר וגם מוכרים יותר -וסה"כ הרווחה כביכול של כלל המשק (צרכנים ויצרנים) היא גבוה יותר. למרות שזה טיעון נכון אולי, מבחינה היסטורית אני לא חושב שזו הסיבה העיקרית לחוקי אנטי-טראסט - אלה יותר התפתחויות היסטוריות בארצות הברית בסוף המאה ה-19 והכוח הפוליטי הרב שהיה לתאגידים גדולים ולאנשי הון גדולים. הנאו קאלסים (בניגוד לאדם סמית) כותבים על [[כלכלה]] בניגוד ל[[כלכלה פוליטית]] ומכחישים שיש בעיה בכלל של עודף כוח פוליטי לתאגידים או בכלל לקשר בין הדברים. במודל הנאו קלאסי הרגיל אין [[התמכרות]] והרגלים - הצרכנים כבכיכול נולדים עם הטעמים שלהם ולחברות אין השפעה על הטעמים של הצרכנים. זהו גם "עולם ריק" שבו מה שנותן רווחה זה רק המוצרים שמיוצרים בשוק. לכן אם הפעילות הכלכלית הורסת תפקוד קיים של מערכת (מערכת אקולוגית, תפקוד של מערכות בריאות בגוף או מערכת חברתית) זה לא נספר בכלל. - אין מספיק התייחסות במודל לשאלה של [[מוצר ציבורי]] (נניח אמון, או ידע על [[קידום בריאות]] או [[חזון אפס|עיצוב שכונות בטוחות]]).

:* בשאלה של ריכוזיות כלכלית צריך להסתכל על שאלות נוספות - כמו ריכוזיות פוליטית (השפעות של [[אי שוויון פוליטי]]) וריכוזיות תרבותית.

:*  צריך גם לזכור שיש לפעמים גם יתרונות לריכוזיות  - לדוגמה כאשר יש צורך בתאימות -  תקני תקשורת, תקני משקולות, שפה אוניברסלית, רוחב דרכים או מסילות ברזל אחיד וכו', או כאשר יש חשיבות לקבלת החלטות מהירה - לדוגמה בצבאות, וכן בהקשר של מחקר ופיתוח ([[יוזף שומפטר|תחרות שומפטרניאית]] - שומפטר טען שבגלל שבמצב של תחרות נמוכה יש רווחים לחברות יש יכולת להשקיע את הרווחים במחקר ופיתוח  - בתחרות משוכללת אין אפשרות כזו - דוגמה למה חקר דינאמי עשוי להביא תוצאה שונה מאשר חקר סטטי  [[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] ([[שיחת משתמש:האזרח דרור|שיחה]]) 12:12, 10 בפברואר 2019 (IST)