שינויים

* כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;

* כאשר חברה מנצלת יתרונות טבעיים - פירמה המנצלת את יתרונותיה, למשל - המציעה מוצר טוב יותר מהמתחרות;

* כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;  

* כאשר מעורב קניין רוחני - למשל, חברה הממציאה פטנט;  

* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]].  

* כאשר שיקולים אחרים שנועדו לעודד את טובת הציבור מחייבים מונופול - למשל, תחום הביטחון. (ובאופן כללי יותר - היבטים של [[מוצר ציבורי]]).  

במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש ניסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה מונופול טבעי. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצירת מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו, מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובוסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.  

במצבים אלה המדינה מנסה לספק את המוצר בעצמה (דרך משרד ממשלתי או דרך חברה ממשלתית), מטילה פיקוח (תכופות דרך רשות יעודית כגון רשות המים ורשות החשמל), או מנסה לבסס רגולציה עצמית. לעיתים קרובות הפיקוח הוא על המחיר. כמו כן בשנים האחרונות יש ניסיונות שונים לעודד תחרות ישירה או עקיפה במקומות שבהם תחרות כזו נחשבה [[מונופול טבעי]]. לדוגמה יש מונופול טבעי בתחבורה ציבורית כבדה של אוטובוסים שבאים בשעה קבועה מראש - כדי להתחרות באופן ישיר על הצרכנים, המתחרה צריך לתת קו במסלול דומה שיעבור באותן שעות. הפתרון התחרותי יותר הוא יצירת מכרזים איזוריים כך שכל חברת אוטובוסים מתפקדת כמונופול באיזור שלה, משרד התחבורה קובע את מחירי הנסיעה והיבטים רבים אחרים (כמו מסלול הקו, מיקום התחנות ותדירות הקו)ומפקח על היבטים אחרים. ה"תחרות" אינה באופן ישיר מול הצרכן (שנותר שבוי של חברת אוטובוסים בודדת) אלא ביכולת של הרשויות להשוות בין ביצועים של חברות תחבורה ציבורית שונות.  

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של העסק הבודד (או מעט העסקים) יחד עם התועלת של הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של כל היצרנים (עסק הבודד במקרה של מונופול) יחד עם התועלת של כל הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]),  ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.  

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, יצירת [[התמכרות]] בקרב הצרכנים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]),  ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.

==דיני הגבלים עסקיים בישראל==

==דיני הגבלים עסקיים בישראל==