שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר דעה}}

 

 

'''סרבנות ביטוח לאומי''' היא הרעיון להימנעות או ההימנעות בפועל מלשלם דמי ביטוח לאומי במדינה נתונה הדורשת אותם.  

'''סרבנות ביטוח לאומי''' היא הרעיון להימנעות או ההימנעות בפועל מלשלם דמי ביטוח לאומי במדינה נתונה הדורשת אותם.  

רעיון [[ביטוח לאומי]] הוא סוג של ביטוח שמופעל על ידי הממשלה או סוכנות שלה במטרה לספק הגנה לכאורה מפני סיכונים כלכליים שונים ולעתים גם סיכונים בריאותיים שונים. הרעיון קיבל ביטוי בדת האסלאם (עיקרון אל-תכאפול, בערבית: التكافل‎) ויושם באופן מדיני-רשמי לראשונה בגרמניה בשנות 1883 על ידי קיסר גרמניה דאז אוטו פון ביסמרק.

רעיון [[ביטוח לאומי]] הוא סוג של ביטוח שמופעל על ידי הממשלה או סוכנות שלה במטרה לספק הגנה לכאורה מפני סיכונים כלכליים שונים ולעתים גם סיכונים בריאותיים שונים. הרעיון קיבל ביטוי בדת האסלאם (עיקרון אל-תכאפול, בערבית: التكافل‎) ויושם באופן מדיני-רשמי לראשונה בגרמניה בשנות 1883 על ידי קיסר גרמניה דאז אוטו פון ביסמרק.

מדינות שונות כגון ארה"ב אינן דורשות לשלם דמי ביטוח לאומי (לפחות באופן ישיר); מה שגרר ביקורת קשה על ארה"ב על כך שהכניסה אזרחים שנפצעו קשה (כגון נכים קטועי איברים מתאונה) על כך שלא מימנה להם איברים תותביים או ביוניים וטיפולים אחרים והזניחה את אלו שלא היה להם [[ביטוח בריאות פרטי]] מכל סיבה שתהיה.

מדינות שונות כגון ארה"ב אינן דורשות לשלם דמי ביטוח לאומי (לפחות באופן ישיר); מה שגרר ביקורת קשה על ארה"ב על כך שפגעה באזרחים שנפצעו קשה (כגון נכים קטועי איברים מתאונה) בכך שלא מימנה להם איברים תותביים או ביוניים וטיפולים אחרים והזניחה את אלו שלא היה להם [[ביטוח בריאות פרטי]] מכל סיבה שתהיה.

ישנו מגוון סיבות אפשריות, מדוע אדם יביע סלידה ואף סרבנות בפועל מלשלם ביטוח לאומי (ללא תלות בשאלה מה יהיו ההשלכות של כך).

ישנו מגוון סיבות אפשריות, מדוע אדם יביע סלידה ואף סרבנות בפועל מלשלם ביטוח לאומי (ללא תלות בשאלה מה יהיו ההשלכות של כך).

==סרבנות ביטוח לאומי בישראל==

==סרבנות ביטוח לאומי בישראל==

המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד הוגן יחסית עם שיעורי תשלום לא גבוהים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לגרמניה למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] באופן כמעט אין סופי למי שמוגדרים כ"לא עובד" ושלא הייתה להם הכנסה מזה זמן רב.

המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד הוגן יחסית עם שיעורי תשלום נמוכים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לגרמניה למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] באופן כמעט אין סופי למי שמוגדרים כ"לא עובד" ושלא הייתה להם הכנסה מזה זמן רב.

מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, אין חובו יימחק. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויצטברו בשל ריבית.

מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, חובו לא יימחק. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויצטברו בשל ריבית.

יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם דרכון זר, נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].

יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם דרכון זר, נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].

ישראלים המתנגדים לריבית מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מהמוסד לביטוח לאומי כי "יש היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרס.

ישראלים המתנגדים לריבית מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מהמוסד לביטוח לאומי כי יש "היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרס.

===הצהרה על עזיבת ישראל===

===הצהרה על עזיבת ישראל===

כמו שהוסבר בראש פרק זה, לא קיימת חוקית לסרב לשלם ביטוח לאומי ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב בנימוק משכנע כגון חולי נפשי או פיזי שלא מוכר לפחות לפי שעה על ידי הביטוח הלאומי). עם זאת, ניתן לסרב בעקיפין לשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד).

מכיוון שלא קיימת דרך חוקית לסרב לשלם ביטוח לאומי בעוד מתגוררים בישראל ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב למשל מנימוק משכנע לבעיה נפשית או גופנית שלפי שעהאינן מוכרות על ידי הביטוח הלאומי). עם זאת, ניתן לסרב בעקיפין לשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד).

לצערנו, [[השפל הכלכלי בישראל]], [[השפל התחבורתי בישראל]], [[משבר הבריאות בישראל]] ובעיות כלכליות-תרבותיות אחרות בישראל ([[שחיתות חוקית]] רבה, [[גזענות בישראל|גזענות]] ו[[מיגזור]], [[זיהום רעש]] בישראל ועוד) הביאו נתח משמעותי מהציבור לעזוב את ישראל או לשקול ברצינות עזיבה זמנית לפחות של ישראל.

לצערנו, [[השפל הכלכלי בישראל]], [[השפל התחבורתי בישראל]], [[משבר הבריאות בישראל]] ובעיות כלכליות-תרבותיות אחרות בישראל ([[שחיתות חוקית]] רבה, [[גזענות בישראל|גזענות]] ו[[מיגזור]], [[זיהום רעש]] בישראל ועוד) הביאו נתח משמעותי מהציבור לעזוב את ישראל או לשקול ברצינות עזיבה זמנית לפחות של ישראל.

[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל הוא גוף ממשלתי הנחשב מאד מתקדם טכנולוגית ביחס לגופים ממשלתיים אחרים בישראל אך הוא לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על הקפאת רצף תשלומים החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל למדינת המוצא, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר עדיין אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו (תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם).

[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל הוא גוף ממשלתי הנחשב למאד מתקדם טכנולוגית ביחס לגופים ממשלתיים אחרים בישראל אך הוא לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על הקפאת רצף תשלומים החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל למדינת המוצא, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר עדיין אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו (תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם).

==ראו גם==

==ראו גם==