6,923
עריכות
שינויים
האם אזרח יכול להימנע מלשלם ביטוח לאומי? (הצגת מקור)
גרסה מ־09:23, 8 בפברואר 2019
, 09:23, 8 בפברואר 2019מבקש את עזרת כל החברים בהשלמת הערך.
{{מאמר לא שלם}}
''הבהרה לקוראי הערך - כותבו המקורי של ערך זה סבור כי רעיון ביטוח לאומי הוא בבסיסו טוב ומועיל ומי שיכול להמשיך לשלם ביטוח לאומי בישראל שיעשה זאת. כותבו המקורי של הערך אינו מעודד סרבנות ביטוח לאומי בישראל וגם חברי אקו ויקי לא רק שאינם מעודדים זאת אלא תומכים ברעיון באופן כללי. מטרת כתיבת המאמר מצד כותבו המקורי בלבד היא להציג נקודות למחשבה על הרעיון ועל דרכים לשפר את יישומיו בכלל ובישראל בפרט. הערך אינו מהווה ייעוץ משפטי ונכתב ממניע חברתי-ביקורתי בלבד.''
<hr>
'''סרבנות ביטוח לאומי''' היא הרעיון להימנעות או ההימנעות בפועל מלשלם דמי ביטוח לאומי במדינה נתונה הדורשת אותם.
רעיון [[ביטוח לאומי]] הוא סוג של ביטוח שמופעל על ידי הממשלה או סוכנות שלה במטרה לספק הגנה לכאורה מפני סיכונים כלכליים שונים ולעתים גם סיכונים בריאותיים שונים. הרעיון קיבל ביטוי בדת האסלאם (עיקרון אל-תכאפול, בערבית: التكافل) ויושם באופן מדיני-רשמי לראשונה בגרמניה בשנות 1883 על ידי קיסר גרמניה דאז אוטו פון ביסמרק.
מדינות שונות כגון ארה"ב אינן דורשות לשלם דמי ביטוח לאומי (לפחות באופן ישיר); מה שגרר ביקורת קשה על ארה"ב על כך שהכניסה אזרחים שנפצעו קשה (כגון נכים קטועי איברים מתאונה) על כך שלא מימנה להם איברים תותביים או ביוניים וטיפולים אחרים והזניחה את אלו שלא היה להם [[ביטוח בריאות פרטי]] מכל סיבה שתהיה.
ישנו מגוון סיבות אפשריות, מדוע אדם יביע סלידה ואף סרבנות בפועל מלשלם ביטוח לאומי (ללא תלות בשאלה מה יהיו ההשלכות של כך).
הסרבנות יכולה להגיע הן מצד אנשים שתומכים ברעיון הביטוח הלאומי בכללותו והן מאלה המתנגדים לו בתוקף.
==סיבות אפשריות משוערות לסרבנות==
רוב הסיבות שיוצגו כאן הן משוערות שכן במדינות בהן יש כפייה על אזרחים לשלם ביטוח לאומי (כלל המדינות בהן הרעיון מיושם), סביר להניח כי שורר [[קיבעון מחשבתי]] לטובת הרעיון בכללותו או באופן בו הוא מיושם ולכן הכתוב כאן פילוסופי בעיקרו.
===סיבות כאלה מצד תומכים ברעיון===
* הטענה האפשרית כי אלו מעולם לא בחרו באופן מודע ומרצון מלא לשלם למוסד לביטוח לאומי במדינתם אך אינם פוסלים לשלם למוסד ביטוח לאומי במדינה אחרת.
* הטענה האפשרית של מי שאינם מעוניינים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינתם כי לדעתם אינו יעיל (למשל, [[סחבת]]י ומטרטר) אך אין הכרח שבכל מדינה יהיה זה כך.
* הטענה האפשרית כי מוסדות ביטוח לאומי מסוימים מכסים יותר מדי, או לא מכסים מספיק, "אוכלוסיות מובחנות" שצריכות כביכול את מימון הביטוח ולכן אין זה מוצדק מוסרית לשלם להם כסף.
* יש הסבורים כי מוסדות ביטוח לאומי במדינות השונות פגיעים ל[[סוציאליזם חזירי]] (למשל, תשלומים גבוהים מדי ביחס לשכר המינימום או השכר הממוצע במשק בפרק זמן נתון במדינה נתונה - נניח אחת לשנה) ואולי יטענו כי עד שלא ימותנו תשלומים אלה באופן לוגי, אין הצדקה לשלם דמי ביטוח לאומי.
===סיבות כאלה מצד מתנגדים לרעיון===
* הטענה האפשרית כי אלו מסרבים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינה בה הם חיים בטענה שיעדיפו לשלם לחברת ביטוח פרטית בלבד אם בכלל.
* יש הרואים בעצם הרעיון של ביטוח לאומי סוג של ניצול אזרחים או מס מיותר, מתוך הנחה ש[[תשלום המסים הכולל]] אמור להספיק ל[[חוסן רפואי]] לכלל אזרחי המדינה במוסדות הבריאות הציבוריים ללא צורך במס נוסף וכי הממשלה כבר תפריש את הממון הנדרש לכך בין משרדיה מבלי לערב בכך את האזרח.
===חסידי ה[[אנטי ריבית]]===
יש המתנגדים לשימוש ב[[ריבית]] בכלל מסיבות דתיות או אידאולוגיות ומכאן גם בביטוח הלאומי בפרט (ראו הערך [[אנטי-ריבית]]) כך שבאם המוסד לביטוח לאומי במדינתם גובה ריבית, הללו ככלל יפעלו כסרבני ביטוח לאומי ויינקטו צעדים שונים כמו מעבר למדינה שלא דורשת תשלום ביטוח לאומי (בעיקר לאחר הצהרה על עזיבת מדינתם בפני המוסד לביטוח לאומי במדינה בה נולדו כדי למנוע תשלום כפוי אם ישובו אליה כתיירים). מתנגדים לריבית נעים למעשה בין תמיכה לשלילה של רעיון הביטוח הלאומי ויתנגדו לכל מוסד ביטוח לאומי שהוא לפחות כל עוד הוא מכייל ריבית.
==סרבנות ביטוח לאומי בישראל==
המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד הוגן יחסית עם שיעורי תשלום לא גבוהים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לגרמניה למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] באופן כמעט אין סופי למי שמוגדרים כ"לא עובד" ושלא הייתה להם הכנסה מזה זמן רב.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, אין חובו יימחק. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויצטברו בשל ריבית.
יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם דרכון זר, נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].
ישראלים המתנגדים לריבית מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מהמוסד לביטוח לאומי כי "יש היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרס.
===הצהרה על עזיבת ישראל===
כמו שהוסבר בראש פרק זה, לא קיימת חוקית לסרב לשלם ביטוח לאומי ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב בנימוק משכנע כגון חולי נפשי או פיזי שלא מוכר לפחות לפי שעה על ידי הביטוח הלאומי). עם זאת, ניתן לסרב בעקיפין לשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד).
לצערנו, [[השפל הכלכלי בישראל]], [[השפל התחבורתי בישראל]], [[משבר הבריאות בישראל]] ובעיות כלכליות-תרבותיות אחרות בישראל ([[שחיתות חוקית]] רבה, [[גזענות בישראל|גזענות]] ו[[מיגזור]], [[זיהום רעש]] בישראל ועוד) הביאו נתח משמעותי מהציבור לעזוב את ישראל או לשקול ברצינות עזיבה זמנית לפחות של ישראל.
[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל הוא גוף ממשלתי הנחשב מאד מתקדם טכנולוגית ביחס לגופים ממשלתיים אחרים בישראל אך הוא לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על הקפאת רצף תשלומים החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל למדינת המוצא, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר עדיין אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו (תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם).
==ראו גם==
* [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]
* [[יוקר המחיה בישראל]]
* [[מידע א-סימטרי]]
* [[חמדנות]]
* [[ממוניזם]]
* [[תחבורה ציבורית בישראל]]
* [[משבר הבריאות בישראל]]
* [[אבטלה טכנולוגית]]
* [[שחיקה]]
* [[ביורוקרטיה]]
* [[אנשים שהסתבכו עם הביטוח הלאומי בישראל]] (ע"ע משה סילמן)
==לקריאה נוספת==
* אקו-ויקי, יואב לוין, 17/06/12, "[[המוסד לביטוח לאומי ככלי למדיניות של הפרד ומשול וכנשק לשבירתה של מדינת הרווחה בידי הממשלה]]".
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:בריאות]]
''הבהרה לקוראי הערך - כותבו המקורי של ערך זה סבור כי רעיון ביטוח לאומי הוא בבסיסו טוב ומועיל ומי שיכול להמשיך לשלם ביטוח לאומי בישראל שיעשה זאת. כותבו המקורי של הערך אינו מעודד סרבנות ביטוח לאומי בישראל וגם חברי אקו ויקי לא רק שאינם מעודדים זאת אלא תומכים ברעיון באופן כללי. מטרת כתיבת המאמר מצד כותבו המקורי בלבד היא להציג נקודות למחשבה על הרעיון ועל דרכים לשפר את יישומיו בכלל ובישראל בפרט. הערך אינו מהווה ייעוץ משפטי ונכתב ממניע חברתי-ביקורתי בלבד.''
<hr>
'''סרבנות ביטוח לאומי''' היא הרעיון להימנעות או ההימנעות בפועל מלשלם דמי ביטוח לאומי במדינה נתונה הדורשת אותם.
רעיון [[ביטוח לאומי]] הוא סוג של ביטוח שמופעל על ידי הממשלה או סוכנות שלה במטרה לספק הגנה לכאורה מפני סיכונים כלכליים שונים ולעתים גם סיכונים בריאותיים שונים. הרעיון קיבל ביטוי בדת האסלאם (עיקרון אל-תכאפול, בערבית: التكافل) ויושם באופן מדיני-רשמי לראשונה בגרמניה בשנות 1883 על ידי קיסר גרמניה דאז אוטו פון ביסמרק.
מדינות שונות כגון ארה"ב אינן דורשות לשלם דמי ביטוח לאומי (לפחות באופן ישיר); מה שגרר ביקורת קשה על ארה"ב על כך שהכניסה אזרחים שנפצעו קשה (כגון נכים קטועי איברים מתאונה) על כך שלא מימנה להם איברים תותביים או ביוניים וטיפולים אחרים והזניחה את אלו שלא היה להם [[ביטוח בריאות פרטי]] מכל סיבה שתהיה.
ישנו מגוון סיבות אפשריות, מדוע אדם יביע סלידה ואף סרבנות בפועל מלשלם ביטוח לאומי (ללא תלות בשאלה מה יהיו ההשלכות של כך).
הסרבנות יכולה להגיע הן מצד אנשים שתומכים ברעיון הביטוח הלאומי בכללותו והן מאלה המתנגדים לו בתוקף.
==סיבות אפשריות משוערות לסרבנות==
רוב הסיבות שיוצגו כאן הן משוערות שכן במדינות בהן יש כפייה על אזרחים לשלם ביטוח לאומי (כלל המדינות בהן הרעיון מיושם), סביר להניח כי שורר [[קיבעון מחשבתי]] לטובת הרעיון בכללותו או באופן בו הוא מיושם ולכן הכתוב כאן פילוסופי בעיקרו.
===סיבות כאלה מצד תומכים ברעיון===
* הטענה האפשרית כי אלו מעולם לא בחרו באופן מודע ומרצון מלא לשלם למוסד לביטוח לאומי במדינתם אך אינם פוסלים לשלם למוסד ביטוח לאומי במדינה אחרת.
* הטענה האפשרית של מי שאינם מעוניינים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינתם כי לדעתם אינו יעיל (למשל, [[סחבת]]י ומטרטר) אך אין הכרח שבכל מדינה יהיה זה כך.
* הטענה האפשרית כי מוסדות ביטוח לאומי מסוימים מכסים יותר מדי, או לא מכסים מספיק, "אוכלוסיות מובחנות" שצריכות כביכול את מימון הביטוח ולכן אין זה מוצדק מוסרית לשלם להם כסף.
* יש הסבורים כי מוסדות ביטוח לאומי במדינות השונות פגיעים ל[[סוציאליזם חזירי]] (למשל, תשלומים גבוהים מדי ביחס לשכר המינימום או השכר הממוצע במשק בפרק זמן נתון במדינה נתונה - נניח אחת לשנה) ואולי יטענו כי עד שלא ימותנו תשלומים אלה באופן לוגי, אין הצדקה לשלם דמי ביטוח לאומי.
===סיבות כאלה מצד מתנגדים לרעיון===
* הטענה האפשרית כי אלו מסרבים לשלם למוסד ביטוח הלאומי במדינה בה הם חיים בטענה שיעדיפו לשלם לחברת ביטוח פרטית בלבד אם בכלל.
* יש הרואים בעצם הרעיון של ביטוח לאומי סוג של ניצול אזרחים או מס מיותר, מתוך הנחה ש[[תשלום המסים הכולל]] אמור להספיק ל[[חוסן רפואי]] לכלל אזרחי המדינה במוסדות הבריאות הציבוריים ללא צורך במס נוסף וכי הממשלה כבר תפריש את הממון הנדרש לכך בין משרדיה מבלי לערב בכך את האזרח.
===חסידי ה[[אנטי ריבית]]===
יש המתנגדים לשימוש ב[[ריבית]] בכלל מסיבות דתיות או אידאולוגיות ומכאן גם בביטוח הלאומי בפרט (ראו הערך [[אנטי-ריבית]]) כך שבאם המוסד לביטוח לאומי במדינתם גובה ריבית, הללו ככלל יפעלו כסרבני ביטוח לאומי ויינקטו צעדים שונים כמו מעבר למדינה שלא דורשת תשלום ביטוח לאומי (בעיקר לאחר הצהרה על עזיבת מדינתם בפני המוסד לביטוח לאומי במדינה בה נולדו כדי למנוע תשלום כפוי אם ישובו אליה כתיירים). מתנגדים לריבית נעים למעשה בין תמיכה לשלילה של רעיון הביטוח הלאומי ויתנגדו לכל מוסד ביטוח לאומי שהוא לפחות כל עוד הוא מכייל ריבית.
==סרבנות ביטוח לאומי בישראל==
המוסד לביטוח לאומי בישראל נחשב למוסד הוגן יחסית עם שיעורי תשלום לא גבוהים ביחס לשכר המינימום או הממוצע במשק הישראלי (בהשוואה לגרמניה למשל) כגון 148 ש"ח לעצמאי בשנת 2019. כמו כן, המוסד מאפשר קבלת [[הבטחת הכנסה]] באופן כמעט אין סופי למי שמוגדרים כ"לא עובד" ושלא הייתה להם הכנסה מזה זמן רב.
מבחינת המוסד לביטוח לאומי בישראל, אם אזרח ישראל היה בחוב אך הצהיר על עזיבה, אין חובו יימחק. עזיבת ישראל בעודו בחוב לא תמחק את החוב וגם אם בעודו שוהה במדינה אחרת יבטל את [[תושבות|תושבותו]] או אף את [[אזרחות|אזרחותו]], אין פעולה זו תביא למחיקת החובות הקיימים והללו ילכו ויצטברו בשל ריבית.
יתרה מכך, גם אם אדם ביטל את אזרחותו (צעד הכולל בתוכו ביטול תושבות) והוא יגיע לישראל כתייר עם דרכון זר, נציגי המוסד לביטוח לאומי יוכלו לזהותו כחייב על ידי טכנולוגיות שונות של [[זיהוי פנים ביומטרי]] ולהכריחו לשלם את חובותיו; המתנגדים עלולים לשאת בעונשי מאסר - כלומר להיאסר עם הגעתם לישראל. ניתן לראות התנהלות זו מצד מדינת ישראל כ[[מאפיה חוקית|מאפיונרית במסגרת החוק]].
ישראלים המתנגדים לריבית מסיבות דתיות (חרדים, מוסלמים או אנשים המשתייכים להשקפות דתיות אחרות) ישמעו מהמוסד לביטוח לאומי כי "יש היתר דתי" לשלם ריבית על חובות בכלל ולמוסד בפרט אם כי בפועל לא כולם מקבלים היתר זה ורואים בו הונאה של מנהיגי דת בעלי אינטרס.
===הצהרה על עזיבת ישראל===
כמו שהוסבר בראש פרק זה, לא קיימת חוקית לסרב לשלם ביטוח לאומי ובטח לא דרך למחיקת חובות (למעט כאשר מנהלי סניף ביטוח לאומי מאשרים מחיקת חוב בנימוק משכנע כגון חולי נפשי או פיזי שלא מוכר לפחות לפי שעה על ידי הביטוח הלאומי). עם זאת, ניתן לסרב בעקיפין לשלם ביטוח לאומי בתנאי ומצהירים על עזיבת ישראל ולאחר מכן עוזבים אותה בפועל (ללא תלות בשאלה אם עזיבה זו כללית או למטרת חופשה ארוכה בלבד).
לצערנו, [[השפל הכלכלי בישראל]], [[השפל התחבורתי בישראל]], [[משבר הבריאות בישראל]] ובעיות כלכליות-תרבותיות אחרות בישראל ([[שחיתות חוקית]] רבה, [[גזענות בישראל|גזענות]] ו[[מיגזור]], [[זיהום רעש]] בישראל ועוד) הביאו נתח משמעותי מהציבור לעזוב את ישראל או לשקול ברצינות עזיבה זמנית לפחות של ישראל.
[[המוסד לביטוח לאומי]] בישראל הוא גוף ממשלתי הנחשב מאד מתקדם טכנולוגית ביחס לגופים ממשלתיים אחרים בישראל אך הוא לוקה במתן האפשרות להצהיר באופן מקוון על הקפאת רצף תשלומים החל מתאריך נתון בעקבות עזיבה למדינה אחרת (ההקפאה תסתיים עם שיבה בפועל למדינת המוצא, אם זו תתרחש); הדבר יתאפשר באופן יעיל בעזרת טופס מקוון באתר המוסד לביטוח הלאומי לצד [[סינכרון מערכי מידע]] בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות האוכלוסין וההגירה באותה מדינה. נכון לשנת 2019, בישראל הדבר עדיין אינו אפשרי והמצהירים נדרשים להגיע למשרד כל שהוא של [[המוסד לביטוח לאומי]] או להזמין טופס מוחשי לכתובת תא דואר ואז לגשת למסורו (תהליך בלתי יעיל שמקשה על האזרח לחינם).
==ראו גם==
* [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]
* [[יוקר המחיה בישראל]]
* [[מידע א-סימטרי]]
* [[חמדנות]]
* [[ממוניזם]]
* [[תחבורה ציבורית בישראל]]
* [[משבר הבריאות בישראל]]
* [[אבטלה טכנולוגית]]
* [[שחיקה]]
* [[ביורוקרטיה]]
* [[אנשים שהסתבכו עם הביטוח הלאומי בישראל]] (ע"ע משה סילמן)
==לקריאה נוספת==
* אקו-ויקי, יואב לוין, 17/06/12, "[[המוסד לביטוח לאומי ככלי למדיניות של הפרד ומשול וכנשק לשבירתה של מדינת הרווחה בידי הממשלה]]".
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:בריאות]]