שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה היפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40%-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  
 
שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה היפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40%-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  
   −
==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==
+
==מספר הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==
 
לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בין השנים 2008 ל-2018 נהרגו מעל 1150 הולכי רגל בישראל. {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=1969530542 הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], העמותה לכלכלה בת קיימא, דצמבר 2018}}
 
לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בין השנים 2008 ל-2018 נהרגו מעל 1150 הולכי רגל בישראל. {{הערה|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=1969530542 הולכי רגל הרוגים -לפי סוג הרכב הפוגע], העמותה לכלכלה בת קיימא, דצמבר 2018}}
   שורה 33: שורה 33:  
הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]
 
הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]
   −
בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור ההרוגים הולכי הרגל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה - בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.   
+
בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה - בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.   
    
נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.
 
נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.
שורה 55: שורה 55:  
* מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש.  
 
* מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש.  
    +
==פגיעות של משאיות ואוטובוסים בהולכי רגל==
 +
{{הפניה לערך מורחב|מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל}}
 +
אחד הגורמים המרכזיים להפגעות הולכי רגל בישראל בתאונות קשות וקטלניות היא פגיעה מרכב כבד. בין שנת 2008 ליוני 2018 נהרגו בישראל 1151 הולכי רגל בתאונות דרכים. מתוכם נהרגו 150 הולכי רגל בתאונות שבהן היה מעורב אוטובוס או מיניבוס (מתוך זה 10 נהרגו בתאונות שבהן היו מעורבים גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהווים 13% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. {{הערה|שם=רשף2018|1=דרור רשף, [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1XBeTVQ-0TgVXd9DclmvwXoGSJOERKKWYQnw7wfUmUbo/edit?userstoinvite=dmelina@gmail.com&ts=5c000622&actionButton=1#gid=946838777 נתונים על הולכי רגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל - לפי סוג הרכב הפוגע], דצמבר 2018}}
 +
 +
145 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היתה מעורבת משאיות במשקל מעל 3.6 טון ומעלה (מתוך זה 29 הולכי רגל נהרגו בתאונות שבהן היה מעורב גם כלי רכב אחרים). הרוגים אלה מהוים
 +
12.5% מסך הולכי הרגל שנהרגו בתקונות דרכים. טרקטורים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 6 הולכי רגל נוספים. ביחד, כלי רכב כבדים היו מעורבים בתאונות שבהן נהרגו 301 הולכי רגל, שמהווים 26% אחוז מההרוגים הולכי הרגל. {{הערה|שם=רשף2018}}
 +
 +
אחת הסביבות המסוכנות להולכי רגל בישראל היא נתיבי תחבורה ציבורית. במספר מקומות כאלה נרשמה כמות גבוה של תאונות קטלניות של הולכי רגל. הדבר כוללת את  רחוב ז'בוטינסיקי בפתח תקווה, ציר גולדה מאיר בירושלים. עקב ריבוי התאונות בציר ז'בוטינסיקי בוטל שם הנת"צ.
 +
 +
סיבה ברורה לריבוי התאונות הקטלניות ברחובות אלה היא השילוב של רכב במשקל כבד יחד ריבוי הולכי רגל. במקומות אלה מדובר במסלולי תחבורה ציבורית במרכז הרחוב שמשני הצדדים שלהם יש נתיבי מכוניות. דבר זה עלול לגרום לכך שהולכי רגל חוצים כביש אחד, ואז מסתכלים רק לצד אחד - כאשר למעשה אוטובוסים מגיעים בנתיב המרכזי משני הכיוונים. בחלק מהמקומות יש סיבות נוספת אפשרויות לריבוי התאונות הקטלניות, עקב הבדל בין מקומות אלה לבין המלצות בטיחות מוכרות מהעולם.
 +
 +
כללי אצבע לבטיחות נת"צים הם:
 +
* '''שדה ראייה פתוח בין התנועות השונות (הולכי רגל, תח"צ ואופניים)'''. מערכות נתצים פתוחות הן יותר בטיחותיות לרוב. פרוש הדבר בלי גדרות (שקיימות בז'בוטינסיקי, גולדה מאיר).
 +
* '''[[מיתון תנועה]]''' - גם ברחובות עם נתצ אפשר למתן תנועה בעיקר על ידי רוחב כביש שאינו מאפשר מהירויות גבוהות מדי (אך מספקות למתן שירות עירוני). שוב יש חשיבות לכך שלא יהיו גדרות - הגדרות מייצרות תחושה לנהגי האוטובוסים שאין הפרעה ולכן מהירויות הנסיעה בהן לפעמים מסוכנת.
 +
* '''[[העדפה להולכי רגל ברמזורים]]'''. תאונות רבות בנת"צים מתרחשות כשהולכי רגל חוצים באדום כי אין גל ירוק, אין עדיפות להולכי הרגל ואין זמן מספק לחצייה (הן בז'בוטינסקי והן בגודלה אין עדיפות ברמזורים להולכי הרגל).
    
==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==
 
==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==