47,332
עריכות
שינויים
←הפקת חשמל
; '''[[תא פוטו-וולטאי]]''' : מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש ל[[חשמל]] על בסיס [[האפקט הפוטו אלקטרי]]. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ-15%) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 [[ננומטר]]ים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו.
; '''[[תא פוטו-וולטאי]]''' : מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש ל[[חשמל]] על בסיס [[האפקט הפוטו אלקטרי]]. הניצולת של תא כזה היא נמוכה, (כ-15%) ומחירו יקר, בשל טכנולוגית הייצור המורכבת שלו. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 [[ננומטר]]ים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו.
;'''[[טורבינה סולארית]]''' : מתקן הממיר קרינת השמש לקיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "[[אנרטי גלובל]]", "[[אורמת]]", "[[לוז]]" ו[[סולל]]"
;'''[[אנרגיה תרמו סולארית]]''' : המרת קרינת השמש לחום לשם ייצור קיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "[[אנרטי גלובל]]", "[[אורמת]]", "[[לוז]]" ו[[סולל]]"
:[[מגדל השמש]] שנבנה ב[[מכון ויצמן למדע]] פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה<sup>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3748&id=5]</sup>.
:[[מגדל השמש]] שנבנה ב[[מכון ויצמן למדע]] פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של מראות המרכזות את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה<sup>[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3748&id=5]</sup>.
:השיטה מבוססת על רעיון של מהנדס גרמני בשם [[שלייך ברגרמן]], לבניית מגדל סולארי. מגדל זה דומה בעקרון פעולתו לארובות השרב, אלא שבו האוויר זורם בכיוון הפוך. יתרונו נעוץ בכך, שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות השרב הישראלי. ברגרמן בנה בעבר מגדל דומה בגובה 200 מטר, בתחנת כוח בספרד ב-[[1982]]. ב[[אוסטרליה]] חברת אינורומישין<sup>[http://www.enviromission.com.au]</sup> יוזמת הקמה של מגדל סולארי, בגובה של קילומטר. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל-70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 בתי אב. עלותו מוערכת ב-56 מיליוני דולרים.
:השיטה מבוססת על רעיון של מהנדס גרמני בשם [[שלייך ברגרמן]], לבניית מגדל סולארי. מגדל זה דומה בעקרון פעולתו לארובות השרב, אלא שבו האוויר זורם בכיוון הפוך. יתרונו נעוץ בכך, שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות השרב הישראלי. ברגרמן בנה בעבר מגדל דומה בגובה 200 מטר, בתחנת כוח בספרד ב-[[1982]]. ב[[אוסטרליה]] חברת אינורומישין<sup>[http://www.enviromission.com.au]</sup> יוזמת הקמה של מגדל סולארי, בגובה של קילומטר. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל-70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 בתי אב. עלותו מוערכת ב-56 מיליוני דולרים.
===התפלת מי ים===
===התפלת מי ים===
===תחבורה===
===תחבורה===