שורה 27: |
שורה 27: |
| מבחינה כלכלית וחברתית שמירה על אקלים נעים ויציב, היא סוג של [[מוצר ציבורי]], בדומה ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] רבות אחרות. מצד אחד קשה למנוע ממישהו להנות מכך ש[[עליית מפלס מי הים|מפלס מי הים לא עלו]] והאקלים יציב גם אם לא שילמו על כך ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]). ומצד שני הנאה של אדם אחד מאקלים יציב לא מונעת הנאה מכך על ידי אדם אחר ([[מוצר יריבי|העדר יריבות]]). [[כשל שוק]] נוסף הכרוך בהתחממות עולמית הוא [[היוון]] או הטלת העלות של מעשי דור אחד על כתפי הדור הבא - חוסר היכולת של הדורות הבאים להשתמש במנגנון השוק כדי למנוע פגיעה בהם על ידי הדור הנוכחי, בעיה נוספת היא אי קיומו של [[מידע מלא]] - אנשים לא יודעים לקשר בין הפעולות שלהם לבין הסיכוי להתחממות עולמית ובין התחממות כזו לבין המחיר הכלכלי והחברתי שהם יצטרכו לשלם. כשלי שוק אלה, יחד עם בעיות נוספות של [[קשרי הון שלטון]] ומריבות פוליטיות בין מדינות מקשות על פתרון של התחממות עולמית, למרות הסכמה רחבה הן בעולם האקדמי והן בציבור שיש לפתור בעיה זו. | | מבחינה כלכלית וחברתית שמירה על אקלים נעים ויציב, היא סוג של [[מוצר ציבורי]], בדומה ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] רבות אחרות. מצד אחד קשה למנוע ממישהו להנות מכך ש[[עליית מפלס מי הים|מפלס מי הים לא עלו]] והאקלים יציב גם אם לא שילמו על כך ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]). ומצד שני הנאה של אדם אחד מאקלים יציב לא מונעת הנאה מכך על ידי אדם אחר ([[מוצר יריבי|העדר יריבות]]). [[כשל שוק]] נוסף הכרוך בהתחממות עולמית הוא [[היוון]] או הטלת העלות של מעשי דור אחד על כתפי הדור הבא - חוסר היכולת של הדורות הבאים להשתמש במנגנון השוק כדי למנוע פגיעה בהם על ידי הדור הנוכחי, בעיה נוספת היא אי קיומו של [[מידע מלא]] - אנשים לא יודעים לקשר בין הפעולות שלהם לבין הסיכוי להתחממות עולמית ובין התחממות כזו לבין המחיר הכלכלי והחברתי שהם יצטרכו לשלם. כשלי שוק אלה, יחד עם בעיות נוספות של [[קשרי הון שלטון]] ומריבות פוליטיות בין מדינות מקשות על פתרון של התחממות עולמית, למרות הסכמה רחבה הן בעולם האקדמי והן בציבור שיש לפתור בעיה זו. |
| == פעילות בין תחומית == | | == פעילות בין תחומית == |
| + | === פעילות ממשלתית === |
| בתחילת 2018, ממשלת סין, הפולטת מספר אחד של גזי החממה בעולם הצהירה שבכוונתה לבנות "ציביליזציה אקולוגית", ובכלל זה לעודד[[פשטות מרצון|אורח חיים צנוע]], [[כלכלה מעגלית]], שיקום [[יער|יערות]], כלכלה דלת פחמן ועוד. למרות שיש תחומים בהם סין באמת מובילה(כמות אבסולוטית של אנרגיה ממקורות מתחדשים, רכבות, מכוניות חשמליות), רבים מביעים ספק האם סין תוכל לעמוד ביעדים אלה, לנוכח המטרות אותם היא הציבה לעצמה קודם כמו להגדיל את התמ"ג והייצור ללא הגבלה{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/china-ecological-civilization-2532760301.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1518199786. What Does China’s 'Ecological Civilization' Mean for Humanity’s Future?] 09.02.2018, Ecowatch}}. | | בתחילת 2018, ממשלת סין, הפולטת מספר אחד של גזי החממה בעולם הצהירה שבכוונתה לבנות "ציביליזציה אקולוגית", ובכלל זה לעודד[[פשטות מרצון|אורח חיים צנוע]], [[כלכלה מעגלית]], שיקום [[יער|יערות]], כלכלה דלת פחמן ועוד. למרות שיש תחומים בהם סין באמת מובילה(כמות אבסולוטית של אנרגיה ממקורות מתחדשים, רכבות, מכוניות חשמליות), רבים מביעים ספק האם סין תוכל לעמוד ביעדים אלה, לנוכח המטרות אותם היא הציבה לעצמה קודם כמו להגדיל את התמ"ג והייצור ללא הגבלה{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/china-ecological-civilization-2532760301.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1518199786. What Does China’s 'Ecological Civilization' Mean for Humanity’s Future?] 09.02.2018, Ecowatch}}. |
| | | |
| הקונצפציה של ציויליזציה אקולוגית מוסברת בכתבה של ג'רמי לנט{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}. | | הקונצפציה של ציויליזציה אקולוגית מוסברת בכתבה של ג'רמי לנט{{הערה|1=Jeremy Lent [https://www.ecowatch.com/we-need-an-ecological-civilization-2612579358.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1b7e6fca8d-EMAIL_CAMPAIGN_COPY_01&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1b7e6fca8d-86080785 We Need an Ecological Civilization Before It’s Too Late] 15.10 2018, Ecowatch}}. |
− | | + | === פעילות של המגזר העסקי === |
| ב 2018 ארגון "החברות המחויבות לקיימות" (Sustainable Brandes) הוציא מדריך מיוחד המסביר לעסקים וחברות כיצד להפוך לירוקות יותר. לטענת הארגון לפי משאל שהם ערכו האנשים היום מתעניינים פחות בכסף ויותר בחיים פשוטים מבוססי קהילה. לפי הסקר אנשים אומרים שהם יקנו יותר מחברות שמחויבות לקיימות אבל מתקשים בלומר אילו חברות באמת מחוייבות לה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sustainable-brands-launches-roadmap-2575649900.html Sustainable Brands Launches First-Ever Roadmap Towards Greening Your Business] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}. | | ב 2018 ארגון "החברות המחויבות לקיימות" (Sustainable Brandes) הוציא מדריך מיוחד המסביר לעסקים וחברות כיצד להפוך לירוקות יותר. לטענת הארגון לפי משאל שהם ערכו האנשים היום מתעניינים פחות בכסף ויותר בחיים פשוטים מבוססי קהילה. לפי הסקר אנשים אומרים שהם יקנו יותר מחברות שמחויבות לקיימות אבל מתקשים בלומר אילו חברות באמת מחוייבות לה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/sustainable-brands-launches-roadmap-2575649900.html Sustainable Brands Launches First-Ever Roadmap Towards Greening Your Business] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}. |
− | | + | === דוחות של מדענים לגבי הפעילות עד כה ותוצאותיה === |
| בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב 4-5 מעלות והים ב 10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115 | | בקיץ 2018 צוות בין לאומי של מדענים ערך מחקר והגיע למסקנה שייתכן וההתחייבויות בהסכם פריז אינן מספיקות כדי להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואפילו אם ימומשו הטמפרטורה עלולה לעלות ב 4-5 מעלות והים ב 10-60 מטר בעשורים הקרובים, מה שיגרום לכאוס עולמי. זאת בשל לולאות משוב מחזקות כמו הרס [[יער|יערות]], [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|המסת הקרח בארקטיקה]] ועוד. לטענת הצוות כדי למנוע את התהליך תצטרך האנושות לשקם את היערות, ואת יתר קולטי הפחמן הטבעיים, להוציא פחמן מהאטמוספרה באמצעים טכנולוגיים ולשנות את המבנה החברתי ואת הערכים שלה{{הערה|Will Steffen, Johan Rockström, Katherine Richardson, Timothy M. Lenton, Carl Folke, Diana Liverman, Colin P. Summerhayes, Anthony D. Barnosky, Sarah E. Cornell, Michel Crucifix, Jonathan F. Donges, Ingo Fetzer, Steven J. Lade, Marten Scheffer, Ricarda Winkelmann, and Hans Joachim Schellnhuber.[ http://www.pnas.org/content/early/2018/07/31/1810141115 |
| Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}. | | Trajectories of the Earth System in the Anthropocene] 06 לאוגוסט 2018, Proceeding of the National Academy of Sciences}}{{הערה| Kristin Houser [https://futurism.com/hothouse-earth-paris-agreement/ No Existing Policies Will Be Enough To Prevent A Future “Hothouse Earth”] 08 לאוגוסט 2018, Futurism}}. |
שורה 38: |
שורה 39: |
| ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב 3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}. | | ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב 3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב 3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. אם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 לדצמבר 2018, Ecowatch}}. |
| | | |
− | בתחילת המאה ה 21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ 8 טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 לדצמבר 2018}}.
| |
| | | |
| + | === פעילות ארגון האומות המאוחדות === |
| מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב 1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה: | | מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב 1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב 2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה: |
| | | |
שורה 53: |
שורה 54: |
| | | |
| * ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 לדצמבר 2018, הארץ}}. | | * ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 לדצמבר 2018, הארץ}}. |
| + | === פעילות אזרחית === |
| + | בתחילת המאה ה 21 נוצרה תנועת הסטת ההשקעות מדלקים פוסיליים. בדצמבר 2018 1,000 ארגונים עם נכסים בשווי כולל של כ 8 טריליון הסיטו מהם השקעות{{הערה|350.org[https://gofossilfree.org/major-milestone-1000-divestment-commitments/ Major milestone: 1000+ divestment commitments] 13 לדצמבר 2018}}. |
| | | |
| בעשור השני של המאה ה 21 החלו להופיע תביעות משפטיות בנושא שינויי אקלים. אחת מהן אף זכתה לפסק דין תומך מבית הדין הבין לאומי בהאג. נכון ל 31 בינואר יש כ 900 תביעות כאלה לרוב של אזרחים כלפי ממשלות שלא עושות מספיק כדי להגיע ליעדים אקלימיים. בצרפת 2 מיליון אזרחים חתמו על עצומה למען תביעה כזו נגד ממשלת צרפת{{הערה|נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6894895?fbclid=IwAR2cbRhM6mg2ll-eLi5__zhLdY-MbSPOpXjCT2ZDTeit3oCN2u0HstSiLro גזי חממה עומדים למשפט: גל התביעות האקלימיות שסוחף את העולם] 31.01.2019, הארץ}}. | | בעשור השני של המאה ה 21 החלו להופיע תביעות משפטיות בנושא שינויי אקלים. אחת מהן אף זכתה לפסק דין תומך מבית הדין הבין לאומי בהאג. נכון ל 31 בינואר יש כ 900 תביעות כאלה לרוב של אזרחים כלפי ממשלות שלא עושות מספיק כדי להגיע ליעדים אקלימיים. בצרפת 2 מיליון אזרחים חתמו על עצומה למען תביעה כזו נגד ממשלת צרפת{{הערה|נטע אחיטוב [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.6894895?fbclid=IwAR2cbRhM6mg2ll-eLi5__zhLdY-MbSPOpXjCT2ZDTeit3oCN2u0HstSiLro גזי חממה עומדים למשפט: גל התביעות האקלימיות שסוחף את העולם] 31.01.2019, הארץ}}. |