שינויים

בשנת 1974 החל באמסטרדם פרוייקט "המכונית הלבנה" או "הקרונית הלבנה"  Witkar - שיתוף של קרוניות חשמליות.  הפרויקט פעל במשך 12 שנה, והציע 35 קרוניות להשכרה. אבל ככל הנראה לא זכה להצלחה רבה מידי. [[מכוניות חשמליות]] ושיתוף מכוניות מיושמות בצורה מסחרית החל מהעשור השני של המאה ה-21, לאחר פיתוחים טכנולוגיים רבים הן בתחום ההנעה החשמלית והרכב והן בתחומי המחשוב והבקרה, כמו חיישני GPS, תקושרת סלולראית, ועוד.  

בשנת 1974 החל באמסטרדם פרוייקט "המכונית הלבנה" או "הקרונית הלבנה"  Witkar - שיתוף של קרוניות חשמליות.  הפרויקט פעל במשך 12 שנה, והציע 35 קרוניות להשכרה. אבל ככל הנראה לא זכה להצלחה רבה מידי. [[מכוניות חשמליות]] ושיתוף מכוניות מיושמות בצורה מסחרית החל מהעשור השני של המאה ה-21, לאחר פיתוחים טכנולוגיים רבים הן בתחום ההנעה החשמלית והרכב והן בתחומי המחשוב והבקרה, כמו חיישני GPS, תקושרת סלולראית, ועוד.  

בעוד שענישה חמורה יותר נגד נהגים שפוגעים באחרים לא מיושמת, חלו שינויים רבים בתחום בינהם [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] שפותח בהולנד ובשוודיה בסוף שנות ה-90 והגברת הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] בעיר על ידי תכנון של [[הליכתיות]] וצעדים כמו [[מיתון תנועה]].  

בעוד שענישה חמורה יותר נגד נהגים שפוגעים באחרים לא מיושמת, חלו שינויים רבים בתחום ביניהם [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] שפותח בהולנד ובשוודיה בסוף שנות ה-90 והגברת הבטיחות והנוחות של [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] בעיר על ידי תכנון של [[הליכתיות]] וצעדים כמו [[מיתון תנועה]].  

מיסוי של [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] קיים לפחות כתאוריה ברעיון של [[מס פיגו]]. מיסוי זה בסוגי מזהמים שונים כמו גופרית (בארצות הברית) או מיסוי כבד על רכב ועל דלק בישראל שהוטל על ידי [[הוועדה למיסוי ירוק]] כאשר חלק מהרעיון הוא הפחתת [[זיהום האוויר בישראל]] רעיון נוספים דומים הם [[מס פחמן]] וכן [[מסג גודש]].  

מיסוי של [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] קיים לפחות כתאוריה ברעיון של [[מס פיגו]]. מיסוי זה בסוגי מזהמים שונים כמו גופרית (בארצות הברית) או מיסוי כבד על רכב ועל דלק בישראל שהוטל על ידי [[הוועדה למיסוי ירוק]] כאשר חלק מהרעיון הוא הפחתת [[זיהום האוויר בישראל]] רעיון נוספים דומים הם [[מס פחמן]] וכן [[מסג גודש]].