| שורה 137: |
שורה 137: |
| | | | |
| | * יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ליוני 2014, Quartz}}. | | * יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ליוני 2014, Quartz}}. |
| − |
| |
| − | * בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. התוצאה הייתה שעד עכשיו אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו שרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה ועברה רק גבול אחד: פליטות הפחמן הדו חמצני. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות ולראות איך זה ישפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של הפערים החברתיים, מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}.
| |
| | | | |
| | * אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]]. | | * אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]]. |
| | | | |
| − | * ב 2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] לתנועה להפחתת ייצור (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}.
| + | דוגמה מוצלחת למאבק במחסור ועודף וחיים בשיווי משקל היא [[קהילות אקולוגיות|הקהילות האקולוגיות]]. |
| − | | |
| − | * ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה מערכת המזון שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרב פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצב הבריאותי של המשמינים. הקבטוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמדמגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים, השקעה בתחבורה ציבורית, הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, יצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.
| |
| | | | |
| − | דוגמה מוצלחת למאבק במחסור ועודף וחיים בשיווי משקל היא הקהילות האקולוגיות.
| + | לפרטים נוספים על פתרון הבעיה ראו [[כלכלת מצב יציב]]. כמו כן ראו [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלת אושר]], [[כלכלה בודהיסטית]]. |
| | | | |
| | == מחסור ועודף בתרבות == | | == מחסור ועודף בתרבות == |