שורה 132: |
שורה 132: |
| המאבק בעודף לרוב איננו נתמך אידאולוגית מגופים ממשלתיים ובין לאומיים, בגלל שהגישות הקפיטליסטית והמרקסיסטית לא רוצות להכיר בקיום הבעיה, אבל בפועל הוא קיים בכל שכבות האוכלוסייה שההכנסה שלהם גדולה יותר מהאפשרות הפיזית של הגוף לקלוט את המוצרים שההכנסה מאפשרת לרכוש. כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}. אחת הסיבות לחוסר התמיכה מגופים ממשלתיים היא שיש בעיה בהגבלת צריכה כאשר קיים [[נשק]] בעולם, כי מדינה שתגביל אותה תוכל לקנות ולייצר פחות נשק ולכן תמצא במצב נחות מבחינה צבאית ביחס לאחרות. לכן סביר שצריך להפסיק את הסכסוכים ולהשמיד את הנשק כדי להגיע להגבלת צריכה. | | המאבק בעודף לרוב איננו נתמך אידאולוגית מגופים ממשלתיים ובין לאומיים, בגלל שהגישות הקפיטליסטית והמרקסיסטית לא רוצות להכיר בקיום הבעיה, אבל בפועל הוא קיים בכל שכבות האוכלוסייה שההכנסה שלהם גדולה יותר מהאפשרות הפיזית של הגוף לקלוט את המוצרים שההכנסה מאפשרת לרכוש. כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}. אחת הסיבות לחוסר התמיכה מגופים ממשלתיים היא שיש בעיה בהגבלת צריכה כאשר קיים [[נשק]] בעולם, כי מדינה שתגביל אותה תוכל לקנות ולייצר פחות נשק ולכן תמצא במצב נחות מבחינה צבאית ביחס לאחרות. לכן סביר שצריך להפסיק את הסכסוכים ולהשמיד את הנשק כדי להגיע להגבלת צריכה. |
| | | |
− | בנוסף גופים ממשלתיים ובין לאומיים מקדמים מאבק בעודף במקרים שונים, רק בלי לומר זאת במפורש. לדוגמה מחזור והתייעלות אנרגטית מקטינים את ייצור הדלקים להפקת אנרגיה. מעבר ממכוניות לאופניים מקטין את כמות הטכנולוגיה. עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שמוצרים עם פחות טכנולוגיה יכוליםלהיות עדיפים על מוצרים עם יותר, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין לצמצום שימוש בפלסטיק הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב(לקחת את המוצר)"{{הערה|המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות [http://web.unep.org/unepmap/world-environment-day-%E2%80%93-beating-plastic-pollution-mediterranean WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN]}}. | + | * בנוסף גופים ממשלתיים ובין לאומיים מקדמים מאבק בעודף במקרים שונים, רק בלי לומר זאת במפורש. לדוגמה מחזור והתייעלות אנרגטית מקטינים את ייצור הדלקים להפקת אנרגיה. מעבר ממכוניות לאופניים מקטין את כמות הטכנולוגיה. עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שמוצרים עם פחות טכנולוגיה יכוליםלהיות עדיפים על מוצרים עם יותר, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין לצמצום שימוש בפלסטיק הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב(לקחת את המוצר)"{{הערה|המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות [http://web.unep.org/unepmap/world-environment-day-%E2%80%93-beating-plastic-pollution-mediterranean WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN]}}. |
| | | |
− | דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}. | + | * דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}. |
| | | |
− | יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ליוני 2014, Quartz}}. | + | * יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ליוני 2014, Quartz}}. |
| | | |
− | בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. התוצאה הייתה שעד עכשיו אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו שרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה ועברה רק גבול אחד: פליטות הפחמן הדו חמצני. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות ולראות איך זה ישפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של הפערים החברתיים, מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}. | + | * בתחילת 2018 פורסם מחקר שערכו 4 מדענים מאנגליה וגרמניה. הם בחנו האם ניתן להגיע לרמת חיים אשר נחשבת כגבוהה, לפי אמות המידה המערביות, לכל האוכלוסייה בעולם מבלי לעבור אף אחד מ[[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. התוצאה הייתה שעד עכשיו אף מדינה לא הצליחה בזה. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה הגיעו לרמת חיים גבוהה אבל עוברות את הגבולות הפלנטריים. מדינות כמו שרי-לנקה לא עוברת אף גבול פלנטרי אבל לא הגיע לרמת חיים גבוהה. המדינה הקרובה ביותר להשיג את המטרה היא וייטנאם - היא השיגה 6 מתוך 11 התנאים שצריכים להתקיים כדי שרמת החיים תחשב לגבוהה ועברה רק גבול אחד: פליטות הפחמן הדו חמצני. לטענת החוקרים קיימת נקודת מפנה שלאחריה הגדלת כמות המוצרים כבר לא מוסיפה לאושר האנשים. מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה עברו בהרבה את הנקודה הזו, ואם יפחיתו אותה זה ייתן יותר אפשרויות למדינות העניות להשיג רמת חיים כזאת. החוקרים יצרו אפילו מודל בו האנשים יכולים לשנות את אמות המידה של רמת החיים שנחשבת כגבוהה אם הם לא מסכימים עם אמות המידה המקובלות ולראות איך זה ישפיע על מעבר [[גבולות פלנטריים|הגבולות הפלנטריים]]. לטענת החוקרים המסקנות העיקריות מהמחקר הן, שדרוש צמצום דראסטי של הפערים החברתיים, מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת והפסקת הרדיפה של מדינות כמו אנגליה וארצות הברית אחרי צמיחה כלכלית אשר איננה משפרת יותר את איכות החיים של אזרחיהם.{{הערה|Daniel O'Neill [https://theconversation.com/is-it-possible-for-everyone-to-live-a-good-life-within-our-planets-limits-91421 Is it possible for everyone to live a good life within our planet’s limits?] 08.02.2018, The Conversation}}. |
| | | |
− | אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]]. | + | * אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]]. |
| | | |
− | ב 2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] לתנועה להפחתת ייצור (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}. | + | * ב 2018 פרסם טאדז׳יו מולר-אקטיביסט סביבתי וד״ר לתיאוריה פוליטית, האחראי על ריכוז תחום הצדק האקלימי ודמוקרטיה אנרגטית בקרן רוזה לוקסמבורג-כתבה בה הוא קורה לשלב בין התנועה ל[[פתרונות למשבר האקלים]] לתנועה להפחתת ייצור (Degrowth){{הערה|טאדז׳יו מולר [http://www.haokets.org/2018/07/11/%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8/ לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק] 11 ליולי 2018, העוקץ}}. |
| | | |
− | ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה המערכת שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרב פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצבהבריאותי של המשמינים. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. | + | * ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה מערכת המזון שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרב פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצב הבריאותי של המשמינים. הקבטוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמדמגפות עולם. יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים, השקעה בתחבורה ציבורית, הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, יצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}. |
− | | |
− | צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים, השקעה בתחבורה ציבורית, הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, יצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}. | |
| | | |
| דוגמה מוצלחת למאבק במחסור ועודף וחיים בשיווי משקל היא הקהילות האקולוגיות. | | דוגמה מוצלחת למאבק במחסור ועודף וחיים בשיווי משקל היא הקהילות האקולוגיות. |