4,291
עריכות
שינויים
←השפעות שונות של מחסור ועודף
גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובלית]].
גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובלית]].
כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע (נפוץ יותר בעיקר בתקופה התעשייתית).
כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע כאשר מייצרים אותו באמצעות מיכון - (נפוץ יותר בתקופה התעשייתית).
ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.
'''עודף צריכה גורם לחוסר אושר'''
השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב 2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלאזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.
הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.
ייצור עודף בגלל השאיפה לייצר כמה שיותר ללא קשר לירידה או עלייה לרמת החיים, אופייני לשיטה הקפיטליסטית. יש לציין שמדינות שניסו להיאבק בשיטה זו לפי התאוריה המרקסיסטית בסופו של דבר "גלשו" לקפיטליזם, בין היתר בגלל שלפי התאוריה המרקסיסטית גם צריך לייצר כמה שיותר וכדי להגיע למטרה זו השיטה הקפיטליסטית היא הנוחה ביותר - אחרי הכל בשביל זה היא הוקמה. לכן כאשר ראו המנהיגים במדינות הסובייטיות שכדי להגיע למטרה זו במגזר או אחר השיטות הקפיטליסטיות הם יותר אפקטיביות הם החזירו אותם לאט לאט עד שהמשטר הפך לקפיטליסטי. יש לציין שהשאיפה לייצר כמה שיותר נבעה גם מחשש לעימות צבאי עם מדינות מהגוש השני, לשם כך היה צריך כמה שיותר נשק, כמה שיותר משוכלל ובשביל זה היה צריך לייצר כמה שיותר, לשכלל כל הזמן את הטכנולוגיה. כנראה שדווקא בגלל שהמרקסיסטים תמכו בייצור כמה שיותר מוצרים, תיעוש, מרידות מרקסיסטיות לא דוכאו מיד כמו מרידות איכרים לפני כן. אבל זה גם מה שהביא לסכסוכים רבים עם האוכלוסייה ואחר כך לגלישה לחברה קפיטליסטית. ראו מידע על כך בדף [[נשק]]. עוד סיבה חשובה לקריסת הגוש הסובייטי, היא המעבר מייצור עודף על ידי ניצול אנשים לייצור עודף באמצעות מכונות. בחברה אשר העודף בה נוצר באמצעות ניצול אנשים אחרים יש קיטוב חברתי בין העובדים למנצלים אותם. בחברה בה העודף מיוצר על ידי מכונות הוא לא קיים, למרות שהעוני נשאר ויש מפגעים אחרים כמו [[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] ועוד. הגוש הסובייטי הגיע לשיא כוחו ב 1975 בערך ולאחר מכן החל להיחלש ובדיוק אז ניצול עבודה פיזית של אנשים כבר הפך לזניח בכלכלה העולמית כי הרוב יוצר על ידי מכונות.
כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].
כמו שלשיטות הדוגלות בכלכלה מאורגנת קשה להתקיים עם הם מציבות כיעד לייצר כמה שיותר מוצרים כך לשיטה הקפיטליסטית קשה להתקיים עם מציבים כיעד לייצר רק את הדרוש ללא מחסור ועודף. לכן עכשיו כאשר יש מומחים שאומרים שכדי לפתור בעיות כמו [[התחממות גלובלית]] צריך להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] זה גורם למחלוקת. ראו מידע נוסף בדף [[I=PAT]].