שינויים

'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית לרעת המטופל. הגדרה פופלארית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.{{הערה|שם=ima|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל}} הימנעות מנטילת סיכון פרושה המנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.  

'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית, באופן שאינו בהכרח לטובת המטופל או שהוא עלול לגרום נזק לכלל מערכת הבריאות. הגדרה פופלארית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.{{הערה|שם=ima|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל}} הימנעות מנטילת סיכון פרושה המנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.  

רפואה הגנתית היא תגובה לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, והעדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת.  

רפואה הגנתית היא תגובה לחשש מפני תביעות משפטיות, וכן לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, זאת על רקע העדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת. המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. בחלק מהמקרים, הרופאים מזמינים בדיקות שהן ככל הנראה מיותרות, במקרים אחרים רופאים נמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.   

המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. הרופאים מזמינים בדיקות ונמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.   

==מימדי התופעה==

==מימדי התופעה==

מחקר שהתרפסם בשנת 1995 בירחון BMJ, וכלל מאות רופאים, נמצא כי 30% מרופאי המשפחה במדגם חששו מפני תביעות; וכ-98% אמרו כי אימצו דפוסי עבודה שונים נוכח האפשרות שייתבעו. {{הערה|Summerton N. Positive and negative factors in defensive medicine: A questionnaire study of general practitioners. BMJ.310, 27-29, 1995.}} באנגליה ציינו כמעט 64% מקרב רופאי המשפחה, ששיעור ההפניות לרופאים מומחים ולחדרי-מיון עלה בצורה דרמטית; וכ-25% ציינו כי לא הסכימו לקבל חולים שהיוו סיכון.{{הערה|שם=ima}} מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive.  Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}

מחקר שהתפרסם בשנת 1995 בירחון BMJ, וכלל מאות רופאים, מצא כי 30% מרופאי המשפחה במדגם חששו מפני תביעות; כ-98% אמרו כי אימצו דפוסי עבודה שונים נוכח האפשרות שייתבעו. {{הערה|Summerton N. Positive and negative factors in defensive medicine: A questionnaire study of general practitioners. BMJ.310, 27-29, 1995.}} באנגליה ציינו כמעט 64% מקרב רופאי המשפחה, ששיעור ההפניות לרופאים מומחים ולחדרי-מיון עלה בצורה דרמטית; וכ-25% ציינו כי לא הסכימו לקבל חולים שהיוו סיכון.{{הערה|שם=ima}}  

 

מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive.  Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}

בשנת 2008 התרפסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}

בשנת 2008 התרפסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}

==נזקים אפשריים==

==נזקים אפשריים==

רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים.  

רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים. במקרים אחרים המטופל עצמו לא נמצא בסיכון אבל נגרם נזק למטופלים אחרים בשל בזבוז של משאבי זמן, כסף, ציוד, וכוח אדם.

* חולים בסיכון גבוה עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם (בסיכוי נמוך).  

 

* חולים בסיכון גבוה, עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם.  

* מטופלים רבים עלולים לעבור בדיקות מיותרות. דבר זה עלול לסכן את בריאותם שכן בדיקות רבות כרוכות בסיכון.  

* מטופלים רבים עלולים לעבור בדיקות מיותרות. דבר זה עלול לסכן את בריאותם שכן בדיקות רבות כרוכות בסיכון.  

* הבדיקות המיותרות עלולות גם לעקב טיפולים חיוניים לחולה. טיפול מאוחר יותר עלול לגרור נזק למטופל  

* הבדיקות המיותרות עלולות גם לעקב טיפולים חיוניים לחולה. טיפול מאוחר יותר עלול לגרור נזק למטופל.

* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.  

* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.  

* עומס הבדיקות עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם.  

* עומס הבדיקות והחולים עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם. הדבר עלול לפגוע בביצועי הרופא. בנוסף הדבר עלול ליצור אפקט "זאב זאב" כאשר רופאים עלולים לפספס מטופלים עם בעיות אמיתיות בגלל הטיה קוגניטבית.  

* עלול להגרם נזק גדול לכלל מערכת הבריאות עקב ייקור המערכת וביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים.  

* עלול להגרם נזק גדול לכלל מערכת הבריאות עקב ייקור המערכת וביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים.