47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש..."
'''רפואה מתגוננת''' (באנגלית Defensive Medicine) הינה שינוי בהתנהגות רופאים וגורמים רפואיים בשל חשש מתביעה משפטית, באופן שאינו בהכרח לטובת בריאות החולה. הגדרה פופלארית לרפואה מתגוננת היא הימנעות מנטילת סיכון בשל חשש מתביעה כנגד הרופא, והפחתה בנטילת סיכון מאידך.{{הערה|שם=ima|1=[https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל}} הימנעות מנטילת סיכון פרושה המנעות מקבלת חולים או ביצוע טיפולים רפואיים בסיכון גבוה, שעלולים להסתיים בכישלון ותביעה. הפחתה בנטילת סיכון הוא שליחת מטופלים לביצוע בדיקות, ייעוץ רפואי, וטיפולים רפואיים שאינם בהכרח האפשרות הטובה ביותר עבורם, במטרה להגן על הרופא מפני תביעה עתידית אפשרית.
רפואה הגנתית היא תגובה לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, והעדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת.
המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. הרופאים מזמינים בדיקות ונמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.
==מימדי התופעה==
מחקר שהתרפסם בשנת 1995 בירחון BMJ, וכלל מאות רופאים, נמצא כי 30% מרופאי המשפחה במדגם חששו מפני תביעות; וכ-98% אמרו כי אימצו דפוסי עבודה שונים נוכח האפשרות שייתבעו. {{הערה|Summerton N. Positive and negative factors in defensive medicine: A questionnaire study of general practitioners. BMJ.310, 27-29, 1995.}} באנגליה ציינו כמעט 64% מקרב רופאי המשפחה, ששיעור ההפניות לרופאים מומחים ולחדרי-מיון עלה בצורה דרמטית; וכ-25% ציינו כי לא הסכימו לקבל חולים שהיוו סיכון.{{הערה|שם=ima}} מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive. Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}
בשנת 2008 התרפסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}
רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.
==נזקים אפשריים==
רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים.
* חולים בסיכון גבוה עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם (בסיכוי נמוך).
* מטופלים רבים עלולים לעבור בדיקות מיותרות. דבר זה עלול לסכן את בריאותם שכן בדיקות רבות כרוכות בסיכון.
* הבדיקות המיותרות עלולות גם לעקב טיפולים חיוניים לחולה. טיפול מאוחר יותר עלול לגרור נזק למטופל
* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.
* עומס הבדיקות עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם.
* עלול להגרם נזק גדול לכלל מערכת הבריאות עקב ייקור המערכת וביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים.
==ניתוח כלכלי-חברתי==
מערכת היחסים בין חולה ומטופל מבוססת על [[אמון]]. החולה מאמין שהרופא יעשה כמיטב יכולתו כדי לאבחן את המחלה בצורה הטובה ביותר ולתת לה את הטיפול הנכון ביותר. לפי כללי האתיקה הרפואית. לעיתים יש בעיות שונות של רשלנות רפואית או טיפול רפואי לקוי. דבר כזה יכול להתרחש בשל מגוון סיבות - בשל בעיה פרסונלית של רופאים, שחיקה ב[[אמפתיה]] של הרופא בשל [[שחיקה]] או בעיות אחרות, גזענות, גילנות (הפליה על רקע גיל המטופל), הפלייה לרעה של מטופלים עניים, או בשל בעיות שונות הקשורות ל [[כשלי שוק בתחום הבריאות]].
בארצות הברית, במיוחד במסגרת [[ליברליזם של השוק]] במסגרת התפיסה ה[[ליברלית]] ו[[שמרנות|שמרנית]] , קיים נסיון לפתור את הבעיות האלה על ידי איום בתביעה משפטית במקרה של רשלנות. הדבר נובע מהנחה [[מיתוס|אידאולוגית]] ו[[ניתוח כלכלי]] נאו-ליברלי ושמרנית, לפיה פתרונות לכשלי שוק רבים הם לא במסגרת [[רגולציה]], או עיצוב שונה של השוק או ה[[חברה]] אלא על ידי תביעות בתי משפט. מגמה זו קיימת גם בהקשרים חברתיים אחרים כמו תביעות מול יצרני מזון.
המשפטיזציה של מערכת היחסים בין המטופל למטפל לא בהכרח מחזירה את האמון, ואף עלולה לגרום לעיוותים אחרים שכן הרופא מתחיל לתפקד לא כרופא אלא בתפקיד של נתבע -אפשרי בעתיד. דבר זה יכול אולי לסייע בחלק מהמקרים על ידי מניעה של רשלנות רפואית, אבל במקרים רבים אחרים עלול להגרם נזק משמעותי למטופל ולכלל מערכת הבריאות.
שיקום האמון ברופא ובמערכת הבריאות בכלל היא בעיה של [[מוצר ציבורי]], בעית פגיעה באמון קיימת לא רק מול רופאים אלה גם מול מערכות יחסים אחרות ב[[חברה]] כולל לדוגמה אמון ב[[עיתונאים]], פוליטיקאים, חברות ועוד. לפי הניתוח בספר [[חברת השפע]] [[חברת שוק]] או ב[[קפיטליזם]] יש שפע של מוצרים פרטי אבל פגיעה מתמשכת ומחסור במוצרים ציבוריים. הספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] מצביע על הקושי לתת פתרון לבעיות של מוצר ציבורי.
==ראו גם==
* [[אמון]]
* [[אמפתיה]]
* [[מוצר ציבורי]], [[מידע מלא]], [[מידע א-סימטרי]]
* [[בריאות הציבור]]
{{רפואה מונעת}}
{{מוצרים ציבוריים}}
{{תבנית:הבהרה רפואית}}
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Defensive_medicine רפואה מתגוננת] בויקיפדיה האנגלית
* [https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]
רפואה הגנתית היא תגובה לעלויות העולות של פרמיות ביטוח על רשלנות רפואית, והעדפות מטופלים לבצע תביעה בגין אבחון או טיפול שהוחמצו או שלא אושרו, אך לא בגלל אבחנה מוגזמת.
המגמה של רפואה הגנתית החלה בארצות הברית וגולשת למדינות נוספות, כולל ישראל. הרופאים בארה"ב נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתביעה. מספר התביעות נגד רופאים בארה"ב גדל במהלך העשורים האחרונים, והשפיע באופן משמעותי על התנהגות הרופאים והפרקטיקה הרפואית. הרופאים מזמינים בדיקות ונמנעים מלבצע טיפול בחולים בסיכון גבוה (כאשר יש להם ברירה) כדי להקטין את חשיפתם לתביעות, או נאלצים להפסיק את הטיפול בשל פרמיות ביטוח גבוהות מדי.
==מימדי התופעה==
מחקר שהתרפסם בשנת 1995 בירחון BMJ, וכלל מאות רופאים, נמצא כי 30% מרופאי המשפחה במדגם חששו מפני תביעות; וכ-98% אמרו כי אימצו דפוסי עבודה שונים נוכח האפשרות שייתבעו. {{הערה|Summerton N. Positive and negative factors in defensive medicine: A questionnaire study of general practitioners. BMJ.310, 27-29, 1995.}} באנגליה ציינו כמעט 64% מקרב רופאי המשפחה, ששיעור ההפניות לרופאים מומחים ולחדרי-מיון עלה בצורה דרמטית; וכ-25% ציינו כי לא הסכימו לקבל חולים שהיוו סיכון.{{הערה|שם=ima}} מחקר נוסף משנת 1990, שנערך בקרב כ-4,600 רופאים מארצות-הברית, גילה כי 90% מרופאי המשפחה, 81% מהרופאים הכירורגיים, 71% מהרופאים הפנימיים וכ-90% מהנוירוכירורגים שם, סירבו לקבל לטיפולם חולים שנחשבו לחולים בסיכון גבוה.{{הערה|Wagner L. Defensive Medicine: Is Legal Protection the Only Motive. Modern Healthcare, Sep 10, 1990}}
בשנת 2008 התרפסם סקר לפיו 60% מהרופאים בישראל שלחו חולים לבדיקות מיותרות. רבע מהרופאים בישראל כבר נתבעו על ידי חולים; 40% ראו בכל חולה תובע פוטנציאלי. {{הערה|רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008}}
רפואה מתגוננת אינה מוגבלת בהכרח רק לרופאים, היא עלולה להתקיים במקצועות רפואיים אחרים. לדוגמה מומחים למדידת פרוטזות שעלולים לא לסייע למדידה של פרוטזה למטופל מחשש לתביעה.
==נזקים אפשריים==
רפואה מתגוננת עלולה לגרום סיכונים חמורים למטופלים רפואיים.
* חולים בסיכון גבוה עלולים שלא לקבל טיפול רפואי או לא לקבל מידע על טיפול רפואי שיכול לסייע להם (בסיכוי נמוך).
* מטופלים רבים עלולים לעבור בדיקות מיותרות. דבר זה עלול לסכן את בריאותם שכן בדיקות רבות כרוכות בסיכון.
* הבדיקות המיותרות עלולות גם לעקב טיפולים חיוניים לחולה. טיפול מאוחר יותר עלול לגרור נזק למטופל
* חלק מהבדיקות, התייעצויות והטיפולים מהוות צווארי בקבוק במערכת - כך שעומס על מערכות אלה עלול לגרום להתארכות תורים, ולפגוע בחולים שבאמת זקוקים לבדיקה או לטיפול, אבל מקומות אלה נמצאים בעומס יתר עקב מטופלים שנשלחו לשם עקב רפואה מתגוננת. כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בזמן.
* עומס הבדיקות עלול לגרור [[שחיקה]] בקרב אנשי מקצוע, במיוחד בקרב רופאים או מומחים שמקבלים יותר ויותר חולים שלא באמת צריכים להגיע אליהם.
* עלול להגרם נזק גדול לכלל מערכת הבריאות עקב ייקור המערכת וביצוע בדיקות וטיפולים מיותרים - יש למערכת מגבלות תקציב והגדלת ההשקעה בבדיקות מיותרות פרושה פחות כסף לטיפולים אחרים.
==ניתוח כלכלי-חברתי==
מערכת היחסים בין חולה ומטופל מבוססת על [[אמון]]. החולה מאמין שהרופא יעשה כמיטב יכולתו כדי לאבחן את המחלה בצורה הטובה ביותר ולתת לה את הטיפול הנכון ביותר. לפי כללי האתיקה הרפואית. לעיתים יש בעיות שונות של רשלנות רפואית או טיפול רפואי לקוי. דבר כזה יכול להתרחש בשל מגוון סיבות - בשל בעיה פרסונלית של רופאים, שחיקה ב[[אמפתיה]] של הרופא בשל [[שחיקה]] או בעיות אחרות, גזענות, גילנות (הפליה על רקע גיל המטופל), הפלייה לרעה של מטופלים עניים, או בשל בעיות שונות הקשורות ל [[כשלי שוק בתחום הבריאות]].
בארצות הברית, במיוחד במסגרת [[ליברליזם של השוק]] במסגרת התפיסה ה[[ליברלית]] ו[[שמרנות|שמרנית]] , קיים נסיון לפתור את הבעיות האלה על ידי איום בתביעה משפטית במקרה של רשלנות. הדבר נובע מהנחה [[מיתוס|אידאולוגית]] ו[[ניתוח כלכלי]] נאו-ליברלי ושמרנית, לפיה פתרונות לכשלי שוק רבים הם לא במסגרת [[רגולציה]], או עיצוב שונה של השוק או ה[[חברה]] אלא על ידי תביעות בתי משפט. מגמה זו קיימת גם בהקשרים חברתיים אחרים כמו תביעות מול יצרני מזון.
המשפטיזציה של מערכת היחסים בין המטופל למטפל לא בהכרח מחזירה את האמון, ואף עלולה לגרום לעיוותים אחרים שכן הרופא מתחיל לתפקד לא כרופא אלא בתפקיד של נתבע -אפשרי בעתיד. דבר זה יכול אולי לסייע בחלק מהמקרים על ידי מניעה של רשלנות רפואית, אבל במקרים רבים אחרים עלול להגרם נזק משמעותי למטופל ולכלל מערכת הבריאות.
שיקום האמון ברופא ובמערכת הבריאות בכלל היא בעיה של [[מוצר ציבורי]], בעית פגיעה באמון קיימת לא רק מול רופאים אלה גם מול מערכות יחסים אחרות ב[[חברה]] כולל לדוגמה אמון ב[[עיתונאים]], פוליטיקאים, חברות ועוד. לפי הניתוח בספר [[חברת השפע]] [[חברת שוק]] או ב[[קפיטליזם]] יש שפע של מוצרים פרטי אבל פגיעה מתמשכת ומחסור במוצרים ציבוריים. הספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)]] מצביע על הקושי לתת פתרון לבעיות של מוצר ציבורי.
==ראו גם==
* [[אמון]]
* [[אמפתיה]]
* [[מוצר ציבורי]], [[מידע מלא]], [[מידע א-סימטרי]]
* [[בריאות הציבור]]
{{רפואה מונעת}}
{{מוצרים ציבוריים}}
{{תבנית:הבהרה רפואית}}
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Defensive_medicine רפואה מתגוננת] בויקיפדיה האנגלית
* [https://www.ima.org.il/MainSiteNew/ViewCategory.aspx?CategoryId=889 רפואה מתגוננת (Defensive Medicine)], ההסתדרות הרפואית בישראל
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1366286 רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות], 10.12.2008
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]