שינויים

מחקר משנת 2010 שבדק ילדים עם בעיות קשב וריכוז ADHD לאורך 10 שבועות, מצא כי פעילות גופנית מתונה או אינטנסיבית יכולה להשפיע לטובה עליהם. המחקר מצא שיפורים ביכולות שרירים, מיומנויות מוטוריות, דו"חות התנהגות של הורים ומורים ורמת עיבוד מידע. מסקנת החוקרים היא כי תוכנית פעילות גופנית מובנית עשויה להיות רלוונטית לצרכי טיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז וכי יש צורך במחקרים נוספים. {{הערה|Claudia Verret, Marie-Claude Guay, Claude Berthiaume, Phillip Gardiner, and Louise Béliveau [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054710379735 A Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in Children With ADHD: An Exploratory Study], Journal of Attention Disorders , Vol 16, Issue 1, pp. 71 - 80, September 13, 2010 }} מחקר משנת 2011 על מספר קטן של ילדים קטנים למשך מספר שבועות מצא כי פעילות גופנית מראה פוטנציאל לשפר טיפול בתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054711417395] עם זאת מחקר משנת 2009 מצא כי ילדים בני 12 עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי מיומנויות תנועה נמוכה יותר, והביע רגשות שליליים לביצוע פעילות גופנית[https://journals.humankinetics.com/doi/abs/10.1123/apaq.26.2.131] nje מחקר משנת 2015 בקרב ילדים קטנים (בסביבות גיל 6) בסיכון לפתח ADHD, מצא כי פעילות גופנית לפני בית הספר עשויה להפחית את התסמינים של ילדים אלה, אם כי נמצא תועלת גם מפעילות ישבתית לפני בית ספר ונדרש מחקר נוסף. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4826563/]

מחקר משנת 2010 שבדק ילדים עם בעיות קשב וריכוז ADHD לאורך 10 שבועות, מצא כי פעילות גופנית מתונה או אינטנסיבית יכולה להשפיע לטובה עליהם. המחקר מצא שיפורים ביכולות שרירים, מיומנויות מוטוריות, דו"חות התנהגות של הורים ומורים ורמת עיבוד מידע. מסקנת החוקרים היא כי תוכנית פעילות גופנית מובנית עשויה להיות רלוונטית לצרכי טיפול בילדים עם בעיות קשב וריכוז וכי יש צורך במחקרים נוספים. {{הערה|Claudia Verret, Marie-Claude Guay, Claude Berthiaume, Phillip Gardiner, and Louise Béliveau [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054710379735 A Physical Activity Program Improves Behavior and Cognitive Functions in Children With ADHD: An Exploratory Study], Journal of Attention Disorders , Vol 16, Issue 1, pp. 71 - 80, September 13, 2010 }} מחקר משנת 2011 על מספר קטן של ילדים קטנים למשך מספר שבועות מצא כי פעילות גופנית מראה פוטנציאל לשפר טיפול בתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1087054711417395] עם זאת מחקר משנת 2009 מצא כי ילדים בני 12 עם בעיות קשב וריכוז הם בעלי מיומנויות תנועה נמוכה יותר, והביע רגשות שליליים לביצוע פעילות גופנית[https://journals.humankinetics.com/doi/abs/10.1123/apaq.26.2.131] nje מחקר משנת 2015 בקרב ילדים קטנים (בסביבות גיל 6) בסיכון לפתח ADHD, מצא כי פעילות גופנית לפני בית הספר עשויה להפחית את התסמינים של ילדים אלה, אם כי נמצא תועלת גם מפעילות ישבתית לפני בית ספר ונדרש מחקר נוסף. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4826563/]

לפי ד"ר חזי אהרוני, יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת ומרצה בביה"ס למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, פעילות גופנית היא אחד הטיפולים המוצלחים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב, ופעילות גופנית נמרצת הדורשת גם כוח, נמצאה כיעילה ביותר. תרגילים אחרים מסייעים בשחרור עודף אנרגיה ובמיקוד תשומת הלב למטלה הרלבנטית. פעילות גופנית מעודדת את שחרורם של מספר הורמונים ונוירו-כימיקלים התורמים להרפיה של הגוף, להעלאת העוררות והעליזות, להורדת הדיכאון ולשיפור במצב הרוח. לפי אהרוני ניתן להשתמש בפעילות גופנית כדי להרגיע את הילד כשהוא מושפע מגירוי יתר, יש להדגיש לילד שלא מדובר בענישה, אלא הזדמנות לשחרר אנרגיה ולחזור להיות שקט ורגוע. ילדים בעלי הפרעת קשב ה"כלואים" כל היום בבית הספר צריכים לעתים מרחב וחופש פעילות תנועתי משחרר (גרין וצ'י, 2001). שיעורי התנועה והחינוך הגופני הם אמצעי טוב לאפשר להם לעשות זאת, בנוסף, ניתן לאפשר להם לעתים לצאת לחצר בית הספר לזמן מוגבל ו"להתפרק". ישנם דגשים לפעילות גופנית מותאמת לילדים עם בעיות קשב וריכוז כמו לנסות להמנע ממסגרת מלחיצה, או ממצבים חברתיים הגורמים למתח כמו קבוצות גדולות, או להעדיף להשלים מספר מוגבל של משימות עד הסוף על פני כמות גדולה יותר של משימות שיבוצעו פחות טוב.  {{הערה|חזי אהרוני,[https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=2452&CategoryID=647&Page=1 פעילות גופנית למען השקט], מכון וינגייט, 26/09/06}}

לפי ד"ר חזי אהרוני, יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת ומרצה בביה"ס למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, פעילות גופנית היא אחד הטיפולים המוצלחים עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים בעלי הפרעת קשב, ופעילות גופנית נמרצת הדורשת גם כוח, נמצאה כיעילה ביותר. תרגילים אחרים מסייעים בשחרור עודף אנרגיה ובמיקוד תשומת הלב למטלה הרלבנטית. פעילות גופנית מעודדת את שחרורם של מספר הורמונים ונוירו-כימיקלים התורמים להרפיה של הגוף, להעלאת העוררות והעליזות, להורדת הדיכאון ולשיפור במצב הרוח. לפי אהרוני ניתן להשתמש בפעילות גופנית כדי להרגיע את הילד כשהוא מושפע מגירוי יתר, יש להדגיש לילד שלא מדובר בענישה, אלא הזדמנות לשחרר אנרגיה ולחזור להיות שקט ורגוע. ילדים בעלי הפרעת קשב ה"כלואים" כל היום בבית הספר צריכים לעתים מרחב וחופש פעילות תנועתי משחרר (גרין וצ'י, 2001). שיעורי התנועה והחינוך הגופני הם אמצעי טוב לאפשר להם לעשות זאת, בנוסף, ניתן לאפשר להם לעתים לצאת לחצר בית הספר לזמן מוגבל ו"להתפרק". ישנם דגשים לפעילות גופנית מותאמת לילדים עם בעיות קשב וריכוז כמו לנסות להמנע ממסגרת מלחיצה, או ממצבים חברתיים הגורמים למתח כמו קבוצות גדולות, או להעדיף להשלים מספר מוגבל של משימות עד הסוף על פני כמות גדולה יותר של משימות שיבוצעו פחות טוב.  {{הערה|1=חזי אהרוני,[https://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=2452&CategoryID=647&Page=1 פעילות גופנית למען השקט], מכון וינגייט, 26/09/06}}

==פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון בריאותיים==

==פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון בריאותיים==