47,332
עריכות
שינויים
←בריאות הציבור בישראל
בישראל נלמדים לימודי בריאות הציבור בכל האוניברסיטאות הגדולות - ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר אילן כמגמות לתואר שני ושלישי. בית הספר בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הינו חלוץ בתי הספר לבריאות הציבור בארץ.
בישראל נלמדים לימודי בריאות הציבור בכל האוניברסיטאות הגדולות - ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר אילן כמגמות לתואר שני ושלישי. בית הספר בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הינו חלוץ בתי הספר לבריאות הציבור בארץ.
מי שאחרי על קידום בריאות הציבור בישראל הוא משרד הבריאות, דרך עיסוק שלו בתחומים כמו [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]]. למשרד יש תכניות שונות לקידום בריאות בישראל. עם זאת משרד הבריאות בישראל עוסק בעיקר בניהול מערכת הבריאות שעיקר עיסוקה הוא בטיפול בחולים וכמות כוח האדם והאמצעים המוקדשת לקידום בריאות בישראל היא קטנה.
מי שאחרי על קידום בריאות הציבור בישראל הוא משרד הבריאות, דרך עיסוק שלו בתחומים כמו [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]]. למשרד יש תכניות שונות לקידום בריאות בישראל. דוגמה בולטת לכך היא תכנית "אפשרי-בריא". עם זאת משרד הבריאות בישראל עוסק בעיקר בניהול מערכת הבריאות שעיקר עיסוקה הוא בטיפול בחולים וכמות כוח האדם והאמצעים המוקדשת לקידום בריאות בישראל היא נמוכה, ובמדדים רבים של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] מרכזיים, ישראל אינה מתקדמת ואף נסוגה לאחור.
משרד הבריאות כמעט ואינו משקיע כספים ב[[מניעת עישון]] וב[[גמילה מעישון]] למרות שהמדינה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה מיסוי על [[עישון בישראל]]. לא ברור גם אם קיימת בכלל אכיפה נגד [[עישון בקרב בני נוער|מכירה ושיווק של מוצרי טבק לילדים ולנוער]], ומשרד הבריאות אף לא אוסף מידע שנתי על התופעה. היבט נוסף הוא שמשרד הבריאות מוטרד בשנים האחרונות מנושא של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] אבל ממקד את עיקר המאמץ שלו בנושא בשוויון בטיפול הרפואי, זאת כאשר מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שחלק גדול מ[[אי שוויון בריאותי|הפערים בבריאות]] נובעים מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]], וכי הקטנת גורמי סיכון אלה היא הדרך הזולה ביותר לשמור על בריאות הציבור ולצמצם פערי בריאות. לדוגמה [[עישון ועוני|עישון גורם לחלק גדול מהפערים בבריאות]].
עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:
עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:
* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].
* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].
לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]]. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}}
לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]]. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בשנים האחרונות יש מגמות של עליה מהירה בצריכת [[סוכר]] בישראל ובד בבד יש תהליך של [[השמנה בישראל]].
לפי דיווח עצמי, כ-32% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט, לביצוע מספיק פעילות גופנית באופן שימנע נזקים בריאותיים של [[אורח חיים יושבני]].<ref name="health_gov_2012"/> מחקר של משרד הבריאות משנת לשנת 2003, מצא כי 31% מהגברים ו-26% מהנשים דיווחו על ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע<ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref> כמעט כל העידוד של פעילות גופנית מבוצעת על ידי ספורט כפנאי ולא על ידי עידוד של [[תחבורה פעילה]]. בישראל אין תכנית לאומית לקידום הליכה ורכיבה כתכנית רב-משרדית המערבת גם את משרד התחבורה, משרד הפנים ורשויות התכנון.
==ראו גם==
==ראו גם==