שינויים

יש הבדל משמעותי בגישה ליכולות של בריאות הציבור, מניעת מחלות ותאונות ולטיפול רפואי בין [[מדינות עשירות]] ו[[מדינות עניות]], ולפעמים הבדלים גדולים בתוך המדינות עצמן ([[אי שוויון בריאותי]]. יש מחלות ומצבים שהודברו או שהם קטנים למדי במדינות מערביות אבל הורגים מיליוני בני אדם במדינות העניות, כמו כן יש היבטים חברתיים כמו [[השפעות בריאותיות של עישון|עישון]] או [[תאונות דרכים]] שנמצאות בנסיגה במדינות מערביות אבל הן גדלות במדינות עניות. במדינות עניות ומתפתחות, גישה לשירותי בריאות יכולה להיות אתגר קשה. בחלק מהמדינות האלה תשתיות רפואה הן דבר שנמצא בהתפתחות ולא נגישות לכולם.  

יש הבדל משמעותי בגישה ליכולות של בריאות הציבור, מניעת מחלות ותאונות ולטיפול רפואי בין [[מדינות עשירות]] ו[[מדינות עניות]], ולפעמים הבדלים גדולים בתוך המדינות עצמן ([[אי שוויון בריאותי]]. יש מחלות ומצבים שהודברו או שהם קטנים למדי במדינות מערביות אבל הורגים מיליוני בני אדם במדינות העניות, כמו כן יש היבטים חברתיים כמו [[השפעות בריאותיות של עישון|עישון]] או [[תאונות דרכים]] שנמצאות בנסיגה במדינות מערביות אבל הן גדלות במדינות עניות. במדינות עניות ומתפתחות, גישה לשירותי בריאות יכולה להיות אתגר קשה. בחלק מהמדינות האלה תשתיות רפואה הן דבר שנמצא בהתפתחות ולא נגישות לכולם.  

בישראל נלמדים לימודי בריאות הציבור בכל האוניברסיטאות הגדולות - ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר אילן כמגמות לתואר שני ושלישי. בית הספר בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הינו חלוץ בתי הספר לבריאות הציבור בארץ.  

בישראל נלמדים לימודי בריאות הציבור בכל האוניברסיטאות הגדולות - ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר אילן כמגמות לתואר שני ושלישי. בית הספר בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הינו חלוץ בתי הספר לבריאות הציבור בארץ.  

מי שאחרי על קידום בריאות הציבור בישראל הוא משרד הבריאות, דרך עיסוק שלו בתחומים כמו [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]]. למשרד יש תכניות שונות לקידום בריאות בישראל. עם זאת משרד הבריאות בישראל עוסק בעיקר בניהול מערכת הבריאות שעיקר עיסוקה הוא בטיפול בחולים וכמות כוח האדם והאמצעים המוקדשת לקידום בריאות בישראל היא קטנה. לדוגמה משרד הבריאות כמעט ואינו משקיע כספים ב[[מניעת עישון]] וב[[גמילה מעישון]] למרות שהמדינה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה מיסוי על [[עישון בישראל]]. לא ברור גם אם קיימת בכלל אכיפה נגד [[עישון בקרב בני נוער|מכירה ושיווק של מוצרי טבק לילדים ולנוער]], ומשרד הבריאות אף לא אוסף מידע שנתי על התופעה. היבט נוסף הוא שמשרד הבריאות מוטרד בשנים האחרונות מנושא של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] אבל ממקד את עיקר המאמץ שלו בנושא בשוויון בטיפול הרפואי, זאת כאשר מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שחלק גדול מ[[אי שוויון בריאותי|הפערים בבריאות]] נובעים מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]], וכי הקטנת גורמי סיכון אלה היא הדרך הזולה ביותר לשמור על בריאות הציבור ולצמצם פערי בריאות. לדוגמה [[עישון ועוני|עישון גורם לחלק גדול מהפערים בבריאות]].  

מי שאחרי על קידום בריאות הציבור בישראל הוא משרד הבריאות, דרך עיסוק שלו בתחומים כמו [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]]. למשרד יש תכניות שונות לקידום בריאות בישראל. עם זאת משרד הבריאות בישראל עוסק בעיקר בניהול מערכת הבריאות שעיקר עיסוקה הוא בטיפול בחולים וכמות כוח האדם והאמצעים המוקדשת לקידום בריאות בישראל היא קטנה.  

 

לדוגמה משרד הבריאות כמעט ואינו משקיע כספים ב[[מניעת עישון]] וב[[גמילה מעישון]] למרות שהמדינה גובה מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה מיסוי על [[עישון בישראל]]. לא ברור גם אם קיימת בכלל אכיפה נגד [[עישון בקרב בני נוער|מכירה ושיווק של מוצרי טבק לילדים ולנוער]], ומשרד הבריאות אף לא אוסף מידע שנתי על התופעה. היבט נוסף הוא שמשרד הבריאות מוטרד בשנים האחרונות מנושא של [[אי שוויון בריאותי בישראל]] אבל ממקד את עיקר המאמץ שלו בנושא בשוויון בטיפול הרפואי, זאת כאשר מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שחלק גדול מ[[אי שוויון בריאותי|הפערים בבריאות]] נובעים מחשיפה שונה ל[[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון]], וכי הקטנת גורמי סיכון אלה היא הדרך הזולה ביותר לשמור על בריאות הציבור ולצמצם פערי בריאות. לדוגמה [[עישון ועוני|עישון גורם לחלק גדול מהפערים בבריאות]].  

עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:

עוד גורם חשוב בקידום בריאות הציבור בישראל הן קופות החולים. חברות קופות החולים בישראל מיוצגות בכנסת על ידי חברות [[לובי פוליטי]] גדולות, אבל במקביל אותן חברות לובי מייצגות את [[חברות הטבק]] בישראל. דבר זה עלול לייצג ניגוד אינטרסים בסוגיות של [[עישון בישראל]]:

* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי  גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את  ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].  

* שירותי בריאות כללית - מיוצגים על ידי  גורן עמיר יועצים בע"מ שמייצגת את  ג'יימס ריצ'רדסון, ו[[דובק]].  

לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ו[[תזונה בריאה|תזונה לקויה]]. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}} הערכה זו דומה להערכת [[ארגון הבריאות העולמי]] ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}}

מוקד ההתערבות של בריאות הציבור הוא למנוע ולנהל מחלות, פציעות ומצבים בריאותיים אחרים באמצעות מעקב אחר מקרים וקידום התנהגויות בריאות, קהילות וסביבות. ניתן למנוע מחלות רבות ניתן באמצעות שיטות פשוטות, לא רפואיות. לדוגמה, מחקרים הראו כי פעולה פשוטה של שטיפת ידיים עם מים נקיים וסבון יכולה למנוע התפשטות של מחלות מידבקות רבות.  במקרים אחרים, טיפול או שליטה במחלה או בגורם שמחולל אותה יכולים להיות דבר חיוני למניעת התפשטותה, בין אם במהלך התפרצות של מחלה מידבקת או באמצעות [[זיהום מזון]] או [[זיהום מים|זיהום באספקת המים]]. תוכניות תקשורת לבריאות הציבור, תוכניות חיסון, הפצה של קונדומים הן דוגמאות לבריאות ציבור מסוג מניעתי. צעדים כאלה תרמו רבות לבריאות האוכלוסיות ולעלייה בתוחלת החיים.

 

לתחום בריאות הציבור תפקיד חשוב במאמצי מניעת מחלות, הן במדינות המתפתחות, והן במדינות המפותחות באמצעות מערכות בריאות מקומיות וארגונים לא ממשלתיים. [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) הוא הסוכנות הבינלאומית אשר מתואמת ופועלת על בעיות בריאות הציבור העולמי. לרוב המדינות יש סוכנויות בריאות ציבוריות ממשלתיות משלהן, המוכרות לעיתים כמשרדי בריאות, כדי להגיב על בעיות בריאותיות מקומיות. לדוגמה, בארצות הברית, הקו הקדמי של יוזמות בריאות הציבור הן המדינה ומחלקות הבריאות המקומית. שירות הבריאות הציבורית של ארצות הברית (PHS), בראשותו של המנתח הכללי של ארצות הברית, והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שבסיסה באטלנטה, מעורבים במספר פעילויות בריאות בינלאומיות, בנוסף לתפקידם הלאומי. בקנדה, סוכנות הבריאות הציבורית של קנדה (Public Health Agency of Canada) היא הסוכנות הלאומית האחראית על בריאות הציבור, היערכות חירום ותגובה, ומניעת מחלות מדבקות ומניעתיות. מערכת הבריאות הציבורית בהודו מנוהלת על ידי משרד הבריאות ורווחה משפחתית של ממשלת הודו עם מתקני בריאות בבעלות המדינה.

 

* [[גורם סיכון בריאותי]]: [[עישון טבק]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[אלכוהול]], [[מתח נפשי]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]], [[זיהום במזון]].

* [[גורם סיכון בריאותי]]: [[עישון טבק]], [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[אלכוהול]], [[מתח נפשי]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]], [[זיהום במזון]].

* [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - [[הכחשת נזקי העישון]], [[הכחשת זיהום]], [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון כלכלי וחברתי]], [[אבטלה]], [[התמכרות]] ועוד.

* [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - [[הכחשת נזקי העישון]], [[הכחשת זיהום]], [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון כלכלי וחברתי]], [[אבטלה]], [[התמכרות]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==