| חומרנות, בעיקר בעולם המודרני המתועש, מרחיקה את פרטי החברה מ[[שויווי משקל כלכלי]] ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים) לאובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית מצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. חומרנות בעולם המודרני המתועש קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), בקולינריה כאמנות, במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במודעונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), ב[[אנטי-סרקזם|שימוש מוגזם ומיותר בסרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ובמידה פחותה גם [[טרנס פסיכודלי]]. | | חומרנות, בעיקר בעולם המודרני המתועש, מרחיקה את פרטי החברה מ[[שויווי משקל כלכלי]] ומקרבת את האזרחים (בעיקר העניים) לאובדן השפיות, הצלילות והפיכחות עד כדי שקיעה לעבדות מנטלית ופיזית מצד אנשי ממשל ובעולם המודרני אנשי עסקים [[ממוניזם|ממוניסטים]] אשר [[אגנוטולוגיה|זורעים בהם בורות]] ו[[דמגוגיה]]. חומרנות בעולם המודרני המתועש קשורה בתופעת הניבול העירוני והתרבותי (decadence), בקולינריה כאמנות, במיניות מופקרת תלויית-סמים (chemsex), בביצוע מטלות דה-פרסונליות כגון [[סלקציה]] במודעונים (שלא על פי קווים ברורים כגון [[קוד לבוש]]), ב[[אנטי-סרקזם|שימוש מוגזם ומיותר בסרקזם]] ואף בסגנונות מוזיקה מסוימים כגון [[טכנו]] ובמידה פחותה גם [[טרנס פסיכודלי]]. |
− | אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] וחסרת בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה). | + | אמרה נפוצה של אחד מיבואני הסיגריות לישראל היא "אם אני לא אייבא סיגריות, מישהו אחר יייבא אותם"; זוהי אמרה אשר לפי דעה, באה להצדיק חומרנות, ו[[שידול אל הרע]] ללא בסיס (נפש אחת לא בהכרח קובעת לנפש אחרת את רצונותיה). |
| אויביה הגדולים ביותר של החומרנות, לאורך הדורות ובמידה רבה גם בימינו הם הפלגים הפונדמנטליים (או הרפורמיים כמו-פונדמנטליים) של הדתות הסגפניות והפוריטניות השונות כגון [[ג'ייניזם]], [[אסלאם]], [[בודהיזם]], [[יהדות קראית]], [[סיקיזם]] ועוד. ערכים המודגשים בדתות אלה (לפחות בכתבי הקודש שלהן ובקרב חלק מחסידיהן - בעיקר נזירים) הם אהבה בלתי-מותנית, ככלל, לזולת, הקרבה בכלל ובעיקר [[חסד]] (למשל בצורה של צדקה חודשית או שנתית לעניים), התנזרות מסמי שעשוע, הימורי שעשוע, ריבית, ממזון שנוצר מ[[צער בעלי חיים מכוון כשלא היה הכרח לכך]] ועוד. עם זאת, ניתן לערוך השוואה בין פסאודו-דתות או לחלופין "דתות חומרניות" כגון דתות פגאניות בהן ישנו דגש על סגידת החומר ("דת ארצית ופרקטית המקדשת את החומר הטבעי, את המיניות ואת הציד והשחיטה של בעלי חיים") לעומת דתות בעלות מחקר והעמקה וחתירה לכינון עקרונות מטאפיזיים מוגדרים היטב ("סגפנות ורדיקליות כנגד החייתיות ההרסנית שבאדם") אם כי אין בכך לטעון שכל דת היא דת אמת. | | אויביה הגדולים ביותר של החומרנות, לאורך הדורות ובמידה רבה גם בימינו הם הפלגים הפונדמנטליים (או הרפורמיים כמו-פונדמנטליים) של הדתות הסגפניות והפוריטניות השונות כגון [[ג'ייניזם]], [[אסלאם]], [[בודהיזם]], [[יהדות קראית]], [[סיקיזם]] ועוד. ערכים המודגשים בדתות אלה (לפחות בכתבי הקודש שלהן ובקרב חלק מחסידיהן - בעיקר נזירים) הם אהבה בלתי-מותנית, ככלל, לזולת, הקרבה בכלל ובעיקר [[חסד]] (למשל בצורה של צדקה חודשית או שנתית לעניים), התנזרות מסמי שעשוע, הימורי שעשוע, ריבית, ממזון שנוצר מ[[צער בעלי חיים מכוון כשלא היה הכרח לכך]] ועוד. עם זאת, ניתן לערוך השוואה בין פסאודו-דתות או לחלופין "דתות חומרניות" כגון דתות פגאניות בהן ישנו דגש על סגידת החומר ("דת ארצית ופרקטית המקדשת את החומר הטבעי, את המיניות ואת הציד והשחיטה של בעלי חיים") לעומת דתות בעלות מחקר והעמקה וחתירה לכינון עקרונות מטאפיזיים מוגדרים היטב ("סגפנות ורדיקליות כנגד החייתיות ההרסנית שבאדם") אם כי אין בכך לטעון שכל דת היא דת אמת. |