שינויים

נוספו 685 בתים ,  12:15, 4 בינואר 2019
שורה 26: שורה 26:  
דפוס התנהגות הקשור חזק מאד עם סרקזם הינו טרולינג (הטרלה) המתאפיין בהפקת הנאה מפעולות שלהוב (ניסיון להבאה לתגובה) כגון הגבה בתגובות סרק בכוונה, פיצוץ דיונים ענייניים והשחתת תוכן אינטרנטי.
 
דפוס התנהגות הקשור חזק מאד עם סרקזם הינו טרולינג (הטרלה) המתאפיין בהפקת הנאה מפעולות שלהוב (ניסיון להבאה לתגובה) כגון הגבה בתגובות סרק בכוונה, פיצוץ דיונים ענייניים והשחתת תוכן אינטרנטי.
   −
==אנטי-סרקזם והתנהלות עם לקוחות==
+
==אנטי-סרקזם ושיווק או התנהלות עם לקוחות==
שימוש בסרקזם מצד עובד כלפי לקוח (ואף מצד עובד כלפי עובד אחר) נחשב לפרקטיקה בלתי מקצועית ולעדות ישירה על אי-התאמתו של עובד לעבוד במקצוע הדורש יחס בין-אישי ו[[אמפתיה]]; לקוח שחווה סרקזם בפועל סביר פחות שלא יהיה לקוח-חוזר ואף סביר כי יספר רעות על בית העסק ובכך ירחיק לקוחות פוטנציאליים ממנו לטווח הארוך לפחות.
+
שימוש בסרקזם מצד עובד כלפי [[לקוח]] (ואף מצד עובד כלפי עובד אחר) נחשב לפרקטיקה בלתי מקצועית ולעדות ישירה על אי-התאמתו של עובד לעבוד במקצוע הדורש יחס בין-אישי ו[[אמפתיה]]; לקוח שחווה סרקזם בפועל סביר שלא יהיה [[לקוח-חוזר]] ואף סביר כי יספר רעות על בית העסק ובכך ירחיק [[לקוח פוטנציאלי|לקוחות פוטנציאליים]] ממנו לטווח הארוך לפחות.
 +
 
 +
פרסומות עם מסרים סרקסטיים עלולים לגרום לאנשים להניח שמי שמשווק את המוצר הוא אדם רע או לא אמפתי שאם לא אכפת לו מפגיעה פוטנציאלית ברגשותיהם בהקשר X (למשל בשל הזדהות פסיכולוגית עם הנפגע) גם לא אכפת לו מדברים אחרים כגון בריאותם (למשל בשיווק מזון ומשקאות).
 +
 
 +
בכלל ההיבטים השיווקיים-טכניים סרקזם גורם נזק ל[[חוויית משתמש]] ומקטין הסיכוי לחזרת הלקוח אל בית העסק.
    
==מדינות בהן האזרחים מביעים יותר סרקזם מאחרות==
 
==מדינות בהן האזרחים מביעים יותר סרקזם מאחרות==
6,923

עריכות