נוספו 2,551 בתים
, 10:19, 4 בינואר 2019
'''התמכרות למזון מתוק''' פירושו מצב בו אדם מתקשה להעביר את היום (עד כדי פגיעה בתפקודו הכללי) ללא מזון מתוק. הבעיה גורמת בדרך כלל להשמנה חריפה, סוכרת ומסכנת את האדם במחלות לב וכלי דם.
הגורם העיקרי לתופעה הוא '''צריכה מופרזת''' של מזונות עתירי פחמימות פשוטות (בפרט מולקולות סוכר מסוג [[חד-סוכר]] אם כי מולקולות סוכר פשוטות מסוימות נוספות מן הסוגים דו-סוכר, תלת-סוכר ועוד יגרמו לכך גם כן או לבעיות נוספות) עד כדי '''פיתוח התמכרות''' פיזיולוגית ופסיכולוגית כאחת.
ניתן לטפל בהתמכרות זו די בקלות אם מבינים את מרכיביה, אשר יוצגו להלן:
# הצריכה המופרזת גורמת לשינוי זמני של בלוטות הטעם בלשון ופיתוח תלות ביוכימית שלהם בסוכרים פשוטים, להבדיל מסוכרים מורכבים וסיבים (שצריכתם משמינה פחות אם בכלל). ניתן לשנות חזרה את בלוטות הטעם על ידי הימנעות ממזון מתוק (ספק בעזרת איש מקצוע כגון פסיכולוג מומחה לטיפול בהשמנה) אם נמנעים במשך שבועיים עד חודש לערך ממזונות אלה, מה שיגרום לשינוי ביוכימי של בלוטות הטעם בלשון והתאמתם לסוכרים מורכבים יותר.
# תרבות; לעתים התרבות מעודדות צריכה של מזונות מתוקים - על האדם לצאת נגד תרבותו בעניין זה ולא להיכנע לתכתיביה.
מחקרים שונים איששו כי החלפת כל מוצרי הדגן החלקי ("דגן לבן") במוצרי [[דגן מלא]] ובפרט מעבר לאכילת [[לחם מלא]] במשך שבועיים עד חודש מפחיתים את הכמיהה למזון מתוק עד כדי חיסול התמכרות ממש. יש לדאוג שמדובר במוצרי 100% דגן מלא ללא [[הונאה תזונתית]] וללא [[זיהום מזון]].
==ראו גם==
* [[השמנה]]
* [[גורמים להשמנה]], [[השמנה אצל ילדים]], [[כלכלת השמנה]]
* [[צמחונות]], [[טבעונות]]
* [[אורח חיים פעיל]]
{{קצרמר}}
{{הבהרה רפואית}}