6,923
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה כללית חריפה האוגדת בתוכה מספר בעיות הנוגעות לחניי..."
המונח '''בעיות חנייה בישראל''' מתאר בעיה כללית חריפה האוגדת בתוכה מספר בעיות הנוגעות לחניית כלי רכב בישראל (בעיקר ארבע גלגליים) בכלל ערי המרכז בישראל ובמידה פחותה גם בערי הצפון וב[[באר שבע]].
==איפיון==
# מעט מדי [[שטח טבעי לחניית מכוניות]] במדינה ביחס לכמות המכוניות במדינה (שטח שאינו חניון ציבורי ייעודיי אלא מקטעים בשולי כבישים המיועדים חנייה).
# שטח טבעי לחניית מכוניות '''בתשלום''' גבוה מדי.
# [[תימרור יתר]] בשטחים טבעיים לחניית מכוניות.
# היעדר [[פיקוח ממשלתי]] ומערכת סבסוד יעילה בהקשר מחירי [[חניון ציבורי|חניונים ציבוריים]] כך שחניונים מסוימים גובים מחיר בלתי סביר ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי ([[שכר מינימום]], [[שכר ממוצע]] ו[[הוצאות בסיסיות]] לנפש).
==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)==
# [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] (ראו הערך [[תכנון מוטה רכב פרטי]]) - נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון כלי רכב פרטיים).
# הדרך היחידה להסביר זאת היא [[חמדנות]] לא מרוסנת של בעלי קופות ציבוריות בעיריות השונות - חמדנות בהיקף זה משקפת [[ממוניזם]] ו[[שחיתות חוקית]].
# ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם בעיות החנייה כבעיה בפני עצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה.
# לוביזם של בעלי חניונים במפלגות פוליטיות שונות המעודדות תכנון מוטה רכב פרטי בהרחבת הערים השונות בישראל.
==בעיות משולבות או נגזרות (לפי האיפיון)==
# [[פרבור]], נסיעה מיותרת ("חיפוש חנייה"), [[פקקי תנועה]], [[דחק]] ו[[שחיקה פסיכולוגית]].
# דו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[תסכול]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
# דו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[תסכול]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
# מחירים גבוהים ובלתי הגיוניים; מניעת הזדמנויות שונות הזמינות רק במרכז העיר, הגדלת ה[[פרבור]], הקשיית עבודתם של ספקי סחורות ושירותים שחייבים להשתמש במכוניות (ראו הערך [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]).
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==
לפי דעה, נראה היה ברושם ראשוני שאפליקציות חנייה היו מסייעות לפתור את הבעיה אך אולי הללו לעתים רק מחריפות אותה מסיבות אלה:
* אפליקציות חנייה הן מעטות וקשה להעריך עד כמה הריכוזיות בשוק שלהן מוטה לכיוון תיאום אינטרסים בין בעליהן לבין חברות החניונים כך שהמחיר שייגבה מהצרכן עם שימוש בהן יהיה גבוה יותר מזה שהיה משלם בלעדיהן.
* אפליקציות חנייה לעתים לא כוללות כל [[מערכת התראות יעילה]] בשימוש בסיסי בהן ומטילות על הישראלי ה[[דחק|לחוץ]] וה[[שחיקה|שחוק]] או המוגבל נפשית (כגון אנשים קשישים מאד שעדיין כשירים לנהיגה) את הצורך לזכור מתי חנו ומתי עליהם לסיים את החנייה תוך דרישה לשלם להן כסף עבור התראות כה בסיסיות.
==פיתרון בעיות החנייה בישראל==
אין ספק שפיתרון בעיות החנייה בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[הקטנת השימוש במכוניות]] לצד [[ייעול תחבורה ציבורית]] שיהוו יחד פיתרון כולל. בין אלו:
# ציור [[נתיב תחבורה ציבורית|נתצ"ים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח חוק חירום ממשלתי לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטבוס|אוטובוסים]].
# עידוד השימוש באופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים תוך תקנון תקנות בטיחות מחמירות וסדרת קנסות (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).
# פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]].
# פיתוח [[רכבת תחתית]] בכל ערי ישראל ללא יוצא מן הכלל; ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסיה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות.
# תחרות של חברות [[שירות קריאת רכבים]] כגון Uber ואחרות בשוק המוניות המקומי (כל עוד אלה עומדות בסטנדרטים בסיסיים של איכות ואיסוף ידע על רקע הנהגים המשתמשים בשירותיהם עבור עמלה שהם מפרישים לחברה מתוך המחיר שדרשו לנסיעה).
# רפורמות שונות ברכבת ישראל - צמצום עלות כרטיס הנסיעה; שיפור תקני אבטחה והרחבת תחנות הסמוכות לאזורי תעשייה.
לפי דעה, ממשלת ישראל מרוויחה כמות אדירה של כסף מ[[מס על דלק]] ולכן לא מעודדת פתרונות אלה או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח.
==נספח - Uber; פיתרון שממשלת ישראל מנעה במכוון==
הכנסת אפליקציות [[שירות קריאת רכבים]] ל[[נסיעה שיתופית]] כגון [[Uber]] ששווקה ל[[סמארטפון|סמארטפונים]] בישראל בעיקר בין השנים 2014 ל-2018, עת נאסרה על ידי ממשלת ישראל בטענות שונות; מחקרים שונים העלו כי השימוש ב Uber מפחית את השימוש הכולל ברכב פרטי, מתחרה בשוק המוניות ובכך מורידה את יוקר המחייה בכל הנוגע לעלויות נסיעה ב[[מונית]] (בין 25 ל-50 אחוז) וכן ברור ששירותי קריאת רכבים מסייעים בהפחתת בעיות חנייה ובהתמודדות עם [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].
נסיעה שיתופית עם Uber כאשר אין אופציית נסיעה ארבע-גלגלית בטוחה ושיתופית טובה יותר בשל היעדר תחבורה ציבורית יעילה היא במקרים רבים אופציה טובה וסבירה, לפחות כל עוד נאסף מספיק ידע על זהות הנהגים ורקעם כדי להבטיח שלא מדובר בעברייני מין וכדומה (לחברות השונות שיטות שונות באיסוף ידע זה מן הנהגים).
==ראו גם==
* [[ממוניזם]]
* [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פקקי תנועה]], [[פרבור]]
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]
* [[תכנון תחבורתי מאוזן]]
* [[מכונית חשמלית]]
* [[זיהום רעש]], [[זיהום אוויר]]
* [[כלכלת ישראל]], [[לובי פוליטי בישראל]], [[אי שוויון בישראל]]
==איפיון==
# מעט מדי [[שטח טבעי לחניית מכוניות]] במדינה ביחס לכמות המכוניות במדינה (שטח שאינו חניון ציבורי ייעודיי אלא מקטעים בשולי כבישים המיועדים חנייה).
# שטח טבעי לחניית מכוניות '''בתשלום''' גבוה מדי.
# [[תימרור יתר]] בשטחים טבעיים לחניית מכוניות.
# היעדר [[פיקוח ממשלתי]] ומערכת סבסוד יעילה בהקשר מחירי [[חניון ציבורי|חניונים ציבוריים]] כך שחניונים מסוימים גובים מחיר בלתי סביר ביחס להכנסות הנפוצות במשק הישראלי ([[שכר מינימום]], [[שכר ממוצע]] ו[[הוצאות בסיסיות]] לנפש).
==סיבות אפשריות (לפי האיפיון)==
# [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה בישראל]] לצד [[שימוש רב מדי ברכב פרטי בישראל]] (ראו הערך [[תכנון מוטה רכב פרטי]]) - נכון לשנת 2019 ישנם בסביבות ה 8.4 מיליון אזרחים (לא כולל תושבים שאינם אזרחים ותיירים ונכון לשנת 2018 למעלה מ-4 מיליון כלי רכב פרטיים).
# הדרך היחידה להסביר זאת היא [[חמדנות]] לא מרוסנת של בעלי קופות ציבוריות בעיריות השונות - חמדנות בהיקף זה משקפת [[ממוניזם]] ו[[שחיתות חוקית]].
# ניתן להסביר בעיה זו כדרך לא יעילה להתמודד עם בעיות החנייה כבעיה בפני עצמה אך אין ספק שנדרש פיתרון רדיקלי יותר ממערכת תמרורים מסועפת וספק-יעילה.
# לוביזם של בעלי חניונים במפלגות פוליטיות שונות המעודדות תכנון מוטה רכב פרטי בהרחבת הערים השונות בישראל.
==בעיות משולבות או נגזרות (לפי האיפיון)==
# [[פרבור]], נסיעה מיותרת ("חיפוש חנייה"), [[פקקי תנועה]], [[דחק]] ו[[שחיקה פסיכולוגית]].
# דו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[תסכול]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
# דו"חות חניה מיותרים, עוינות בין התושבים לבין פקחי חנייה ו[[תסכול]] כללי של האזרחים הפוגע בישראל כמערכת.
# מחירים גבוהים ובלתי הגיוניים; מניעת הזדמנויות שונות הזמינות רק במרכז העיר, הגדלת ה[[פרבור]], הקשיית עבודתם של ספקי סחורות ושירותים שחייבים להשתמש במכוניות (ראו הערך [[קשיים של עובדים עצמאיים בישראל]]).
==ריכוזיות פוטנציאלית ואי יעילות של אפליקציות חנייה כמייקרות את החנייה היקרה ממילא==
לפי דעה, נראה היה ברושם ראשוני שאפליקציות חנייה היו מסייעות לפתור את הבעיה אך אולי הללו לעתים רק מחריפות אותה מסיבות אלה:
* אפליקציות חנייה הן מעטות וקשה להעריך עד כמה הריכוזיות בשוק שלהן מוטה לכיוון תיאום אינטרסים בין בעליהן לבין חברות החניונים כך שהמחיר שייגבה מהצרכן עם שימוש בהן יהיה גבוה יותר מזה שהיה משלם בלעדיהן.
* אפליקציות חנייה לעתים לא כוללות כל [[מערכת התראות יעילה]] בשימוש בסיסי בהן ומטילות על הישראלי ה[[דחק|לחוץ]] וה[[שחיקה|שחוק]] או המוגבל נפשית (כגון אנשים קשישים מאד שעדיין כשירים לנהיגה) את הצורך לזכור מתי חנו ומתי עליהם לסיים את החנייה תוך דרישה לשלם להן כסף עבור התראות כה בסיסיות.
==פיתרון בעיות החנייה בישראל==
אין ספק שפיתרון בעיות החנייה בישראל דורש מערך רחב של פתרונות הנוגעים ל[[הקטנת השימוש במכוניות]] לצד [[ייעול תחבורה ציבורית]] שיהוו יחד פיתרון כולל. בין אלו:
# ציור [[נתיב תחבורה ציבורית|נתצ"ים]] בכלל הכבישים המרכזיים בישראל כולל בתוך רחובות ראשיים בכלל הערים בישראל מכורח חוק חירום ממשלתי לצד הגברת התחרות בענף ה[[אוטבוס|אוטובוסים]].
# עידוד השימוש באופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים תוך תקנון תקנות בטיחות מחמירות וסדרת קנסות (עידוד החברה ל[[אורח חיים פעיל]]).
# פיתוח [[רכבת עילית]] בערים מרכזיות; רכבת עילית כוללת תחתה שטח רב שמשמש בדרך כלל [[שטח טבעי לחניית מכוניות]].
# פיתוח [[רכבת תחתית]] בכל ערי ישראל ללא יוצא מן הכלל; ישראל היא מדינת הגירה במובנים רבים; האוכלוסיה שלה גודלת בקצב מהיר ונדרשת תשתית זו כתשתית מסייעת לפחות לתשתיות השונות.
# תחרות של חברות [[שירות קריאת רכבים]] כגון Uber ואחרות בשוק המוניות המקומי (כל עוד אלה עומדות בסטנדרטים בסיסיים של איכות ואיסוף ידע על רקע הנהגים המשתמשים בשירותיהם עבור עמלה שהם מפרישים לחברה מתוך המחיר שדרשו לנסיעה).
# רפורמות שונות ברכבת ישראל - צמצום עלות כרטיס הנסיעה; שיפור תקני אבטחה והרחבת תחנות הסמוכות לאזורי תעשייה.
לפי דעה, ממשלת ישראל מרוויחה כמות אדירה של כסף מ[[מס על דלק]] ולכן לא מעודדת פתרונות אלה או לפחות לא עושה מספיק להכניסם לשירות האזרח; יש הטוענים ל[[קונספירציה]] מכוונת של "להראות כאילו עושים את המקסימום" ללא תמורה ראויה לאזרח.
==נספח - Uber; פיתרון שממשלת ישראל מנעה במכוון==
הכנסת אפליקציות [[שירות קריאת רכבים]] ל[[נסיעה שיתופית]] כגון [[Uber]] ששווקה ל[[סמארטפון|סמארטפונים]] בישראל בעיקר בין השנים 2014 ל-2018, עת נאסרה על ידי ממשלת ישראל בטענות שונות; מחקרים שונים העלו כי השימוש ב Uber מפחית את השימוש הכולל ברכב פרטי, מתחרה בשוק המוניות ובכך מורידה את יוקר המחייה בכל הנוגע לעלויות נסיעה ב[[מונית]] (בין 25 ל-50 אחוז) וכן ברור ששירותי קריאת רכבים מסייעים בהפחתת בעיות חנייה ובהתמודדות עם [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]].
נסיעה שיתופית עם Uber כאשר אין אופציית נסיעה ארבע-גלגלית בטוחה ושיתופית טובה יותר בשל היעדר תחבורה ציבורית יעילה היא במקרים רבים אופציה טובה וסבירה, לפחות כל עוד נאסף מספיק ידע על זהות הנהגים ורקעם כדי להבטיח שלא מדובר בעברייני מין וכדומה (לחברות השונות שיטות שונות באיסוף ידע זה מן הנהגים).
==ראו גם==
* [[ממוניזם]]
* [[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פקקי תנועה]], [[פרבור]]
* [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]
* [[תכנון תחבורתי מאוזן]]
* [[מכונית חשמלית]]
* [[זיהום רעש]], [[זיהום אוויר]]
* [[כלכלת ישראל]], [[לובי פוליטי בישראל]], [[אי שוויון בישראל]]