שינויים

'''שיעור הפריון בישראל ''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע עבור [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה במדינת ישראל]]. הפריון בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה. מגמה זו עומדת בסתירה לתאוריות דמוגרפית שנצפית במדינות רבות וידועה בשם [[מעבר דמוגרפי]] הגורסות ששיעור הפריון מרבית המדינות בחברה המודרנית צפוי לרדת על רקע שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. {{הערה|שם=cbs2018}} הפריון הגבוה בישראל גורר [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול גבוה של אוכלוסיה]] ואיתו שלל השפעות חברתיות סביבתיות וכלכליות כמו הגדלת [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]], [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], החרפת [[בצורת בישראל|משבר המים]], עליה במחירי הירקות והפירות ועוד.  

'''שיעור הפריון בישראל ''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע עבור [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה במדינת ישראל]]. הפריון בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה. מגמה זו עומדת בסתירה לתאוריות דמוגרפית שנצפית במדינות רבות וידועה בשם [[מעבר דמוגרפי]] הגורסות ששיעור הפריון מרבית המדינות בחברה המודרנית צפוי לרדת על רקע שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. {{הערה|שם=cbs2018}} הפריון הגבוה בישראל גורר [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול גבוה של אוכלוסיה]] ואיתו שלל השפעות חברתיות סביבתיות וכלכליות כמו הגדלת [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]], [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], החרפת [[בצורת בישראל|משבר המים]], עליה במחירי הירקות והפירות ועוד.  

שיעורי הפריון בישראל שונים בין אוכלוסיות שונות והם בעלי מגמות שונות. הפריון בקרב החרדים עומד על כ-7 ילדים לאשה, ונותר ברמה זו, עם תנודות לכאן ולכאן כבר 30 שנה, הפריון בקרב יהודים לא חרדים ירד בשנות ה-80 ואחר כך עלה חזרה ל 2.5 ילדים לאשה. הפריון בקרב הערבים יורד בצורה איטית וכמעט מונוטונית משנות ה-1980 ועומד על קצת יותר מ-3 ילדים. {{הערה|שם=cbs2018}} יש הבדלים נוספים בפריון בין ערבים בדואיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.  

שיעורי הפריון בישראל שונים בין אוכלוסיות שונות והם בעלי מגמות שונות. הפריון בקרב החרדים עומד על כ-7 ילדים לאשה, ונותר ברמה זו, עם תנודות לכאן ולכאן כבר 30 שנה, הפריון בקרב יהודים לא חרדים ירד בשנות ה-80 ואחר כך עלה חזרה ל-2.5 ילדים לאשה. הפריון בקרב הערבים יורד בצורה איטית וכמעט מונוטונית משנות ה-1980 ועומד על קצת יותר מ-3 ילדים. {{הערה|שם=cbs2018}} יש הבדלים נוספים בפריון בין ערבים בדואיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.  

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, הפריון בישראל יוותר גבוה למדי בכלל האוכלוסיות. התחזיות של מומחים בנושא שראיינה הלשכה היא של ירידה מתונה בפריון בכלל קבוצות האוכלוסיה. הערכות אלה משמשות כבסיס לתרחישים שונים ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול עתידי של אוכלוסיית ישראל]]. בתרחיש גידול בינוני, האוכלוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, הפריון בישראל יוותר גבוה למדי בכלל האוכלוסיות. התחזיות של מומחים בנושא שראיינה הלשכה היא של ירידה מתונה בפריון בכלל קבוצות האוכלוסייה. הערכות אלה משמשות כבסיס לתרחישים שונים ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול עתידי של אוכלוסיית ישראל]]. בתרחיש גידול בינוני, האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}

==פריון הילודה במגזרים שונים בישראל==

==פריון הילודה במגזרים שונים בישראל==

* '''בקרב יהודים לא חרדים''', הפריון עמד על 2.5 ילדים בממוצע לאשה עד שנת 1985, בין שנה זו לבין 1990 חלה ירידה בפריון והוא הגיע קצת מעל 2 ילדים לאשה. משנת 2003 הפריון בקרב קבוצה דו הלך וגדל, עד שבשנת 2015 הוא עמד על 2.5 ילדים בממוצע לכל אשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

* '''בקרב יהודים לא חרדים''', הפריון עמד על 2.5 ילדים בממוצע לאשה עד שנת 1985, בין שנה זו לבין 1990 חלה ירידה בפריון והוא הגיע קצת מעל 2 ילדים לאשה. משנת 2003 הפריון בקרב קבוצה דו הלך וגדל, עד שבשנת 2015 הוא עמד על 2.5 ילדים בממוצע לכל אשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

* '''בקרב החרדים''', בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות : בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 היתה ירידה לרמת פריון של כ 6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז ועד שנת 2015. {{הערה|שם=cbs2018}}

* '''בקרב החרדים''', בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות: בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 הייתה ירידה לרמת פריון של כ-6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז ועד שנת 2015. {{הערה|שם=cbs2018}}

* '''בקרב כלל האוכלוסיה הערבית''' פריון הילודה נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה היתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל 4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015, עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

* '''בקרב כלל האוכלוסייה הערבית''' פריון הילודה נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה הייתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל-4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015, עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}

העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל 2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל 3.90- בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>

העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל-2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל-3.90 בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>

נתוני הפריון נכון לשנת 2000 בחלוקה לפי מגזרים שונים, הם [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t08.pdf]:

נתוני הפריון נכון לשנת 2000 בחלוקה לפי מגזרים שונים, הם [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t08.pdf]:

יש מספר גורמים המשפיעים על הפריון. הגורם המשמעותי ביותר הוא דת ותרבות. כפי שניתן לראות בקרב הציבור החרדי, הבדואי והמוסלמי קיימים שיעורי פריון גבוהים יותר יחסית לשאר האוכלוסייה. הדבר נובע מציווים דתיים כמו גם מ[[נורמות חברתיות]] ומ[[מעמד האשה]] בחברה.  

יש מספר גורמים המשפיעים על הפריון. הגורם המשמעותי ביותר הוא דת ותרבות. כפי שניתן לראות בקרב הציבור החרדי, הבדואי והמוסלמי קיימים שיעורי פריון גבוהים יותר יחסית לשאר האוכלוסייה. הדבר נובע מציווים דתיים כמו גם מ[[נורמות חברתיות]] ומ[[מעמד האשה]] בחברה.  

גורם משמעותי נוסף הוא קצבאות הילדים. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003, בעיקר קצבאות שניתנו לילד החמישי ומעלה שהיו גבוהות בהרבה יחסית לקצבאות לילד הראשון, נרשמו ירידות בשיעורי הפריון בכל המגזרים שלהם ילדים רבים, בעיקר במגזר הבדואי, וכן גם במגזר המוסלמי והחרדי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html] עם זאת יש הבדל מאז בין החרדים לערבים - אצל החרדים הירידה נעצרה ואילו אצל הערבים הירידה בפריון המשיכה מאז. הבדל זה יכול לנבוע ממספר סיבות: סיבה אחת היא אפשרות שהחרדים מצאו אפיק תמיכה אחר שלא דרך קצבאות הילדים להגדלת מספר הילדים, אפשרות אחרת היא הבדלים בנורמות בין האוכלוסיות, אפשרות שלישית היא שהאוכלוסיה החרדית הצליחה לשפר את מצבה הכלכלי ללא קצבאות או תמיכות אחרות ולכן הירידה בפריון הילודה במגזר זה נבלמה.  

גורם משמעותי נוסף הוא קצבאות הילדים. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003, בעיקר קצבאות שניתנו לילד החמישי ומעלה שהיו גבוהות בהרבה יחסית לקצבאות לילד הראשון, נרשמו ירידות בשיעורי הפריון בכל המגזרים שלהם ילדים רבים, בעיקר במגזר הבדואי, וכן גם במגזר המוסלמי והחרדי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html] עם זאת יש הבדל מאז בין החרדים לערבים - אצל החרדים הירידה נעצרה ואילו אצל הערבים הירידה בפריון המשיכה מאז. הבדל זה יכול לנבוע ממספר סיבות: סיבה אחת היא אפשרות שהחרדים מצאו אפיק תמיכה אחר שלא דרך קצבאות הילדים להגדלת מספר הילדים, אפשרות אחרת היא הבדלים בנורמות בין האוכלוסיות, אפשרות שלישית היא שהאוכלוסייה החרדית הצליחה לשפר את מצבה הכלכלי ללא קצבאות או תמיכות אחרות ולכן הירידה בפריון הילודה במגזר זה נבלמה.  

עוד גורמים שישודעים כמשפיעים על הפריון הם מודעות לתכנון המשפחה, יציאת נשים לעבודה, גישה לאמצעי מניעה, ועליית גיל הנישואים עקב שנות לימוד רבות וחשיבות עולה להתמחות כלכלית, וייקור רמת המחיה. עם זאת נראה שהשפעת גורמים אלה משתנה בין אוכלסיות שונות. לדוגמה למרות יציאת נשים לעבודה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות הפריון באוכלוסיה זו גדל.  

עוד גורמים שידועים כמשפיעים על הפריון הם מודעות לתכנון המשפחה, יציאת נשים לעבודה, גישה לאמצעי מניעה, ועליית גיל הנישואים עקב שנות לימוד רבות וחשיבות עולה להתמחות כלכלית, וייקור רמת המחיה. עם זאת נראה שהשפעת גורמים אלה משתנה בין אוכלוסיות שונות. לדוגמה למרות יציאת נשים לעבודה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות הפריון באוכלוסיה זו גדל.  

==ראו גם==

==ראו גם==