שינויים

'''בנייה מרקמית''' או '''מבנה חצר''' (באנגלית: '''perimeter-block''') - הינו מושג המתאר בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

'''בנייה מרקמית''' או '''מבנה חצר''' (באנגלית: '''Perimeter-block''') - הינו מושג המתאר בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

[[קובץ:Paris Night.jpg|ממוזער|700px|פריז בשעת הלילה. בתמונה רואים שני היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] - בנייה מרקמית של בתים בגובה 4-8 קומות, דבר שמוביל לצפיפות עירונית גבוה של 20 תושבים לדונם; ובלוקים קצרים שמאפשרים קיצור של מרחקי הליכה. <br /> תכנון עירוני כזה, יחד עם היבטים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], גורם לכך שלעיתים קרובות, מקום העובדה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. שיעור העובדים שמגיעים לעבודה ב[[תחבורה פעילה]] עומד על 55% ונמצא במגמת עליה, ליותר מחצי ממשקי הבית בפריז אין מכונית, אחוז ה[[תחבורה בת קיימא|התחבורה בת הקיימא]] בעיר עומד על 90%. גם קניות, לימודים, חברים ושירותים עירוניים נמצאים לעיתים קרובות במרחק הליכה.  היבטים אלה מייעלים מאד גם את ה[[תחבורה ציבורית]]- קל להגיע לתחנות שלה בהליכה, היא יכולה לאסוף מספר רב של נוסעים ללא צורך בפיתולים, ודבר זה מקצר את זמן הנסיעה לנוסע ומאפשר תדירות גבוה של התחבורה הציבורית]]

[[קובץ:Paris Night.jpg|ממוזער|700px|פריז בשעת הלילה. בתמונה רואים שני היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] - בנייה מרקמית של בתים בגובה 4-8 קומות, דבר שמוביל לצפיפות עירונית גבוהה של 20 תושבים לדונם; ובלוקים קצרים שמאפשרים קיצור של מרחקי הליכה. <br /> תכנון עירוני כזה, יחד עם היבטים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], גורם לכך שלעיתים קרובות, מקום העובדה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. שיעור העובדים שמגיעים לעבודה ב[[תחבורה פעילה]] עומד על 55% ונמצא במגמת עליה, ליותר מחצי ממשקי הבית בפריז אין מכונית, אחוז ה[[תחבורה בת קיימא|התחבורה בת הקיימא]] בעיר עומד על 90%. גם קניות, לימודים, חברים ושירותים עירוניים נמצאים לעיתים קרובות במרחק הליכה.  היבטים אלה מייעלים מאד גם את ה[[תחבורה ציבורית]]- קל להגיע לתחנות שלה בהליכה, היא יכולה לאסוף מספר רב של נוסעים ללא צורך בפיתולים, ודבר זה מקצר את זמן הנסיעה לנוסע ומאפשר תדירות גבוהה של התחבורה הציבורית.]]

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בניינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בניינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

בערים רבות כיום יש מגמה לעודד ערים צפופות יותר. הסיבה לכך מורכבת מכמה סיבות ותהליכים. סיבה אחת היא [[תהליך|התהליך]] של [[גידול אוכלוסין]]. סיבה אחרת היא שמתכנני ערים, כלכלנים ואנשים סביבה רבים הגיעו למסקנה כי [[פרבור|פרבור משתרע]] של בתים צמודי קרקע גורם לשורה בעיות כלכליות, בריאותיות, תחבורתיות וסביבתיות  - כמו הגדלת כמות הנסועה במכוניות, הגדלת [[תאונות דרכים]], הגדלת בעיה של [[אורח חיים יושבני]] ועוד. ערים צפופות יותר הן חלק מאסטרטגיה כדי לשפר את [[הליכתיות]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. הצפיפות יכולה גם להוריד את מחירי הדיור שכן היא מורידה את מחיר הקרקע בדירות.  

בערים רבות כיום יש מגמה לעודד ערים צפופות יותר. הסיבה לכך מורכבת מכמה סיבות ותהליכים. סיבה אחת היא [[תהליך|התהליך]] של [[גידול אוכלוסין]]. סיבה אחרת היא שמתכנני ערים, כלכלנים ואנשים סביבה רבים הגיעו למסקנה כי [[פרבור|פרבור משתרע]] של בתים צמודי קרקע גורם לשורה בעיות כלכליות, בריאותיות, תחבורתיות וסביבתיות  - כמו הגדלת כמות הנסועה במכוניות, הגדלת [[תאונות דרכים]], הגדלת בעיה של [[אורח חיים יושבני]] ועוד. ערים צפופות יותר הן חלק מאסטרטגיה כדי לשפר את [[הליכתיות]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. הצפיפות יכולה גם להוריד את מחירי הדיור שכן היא מורידה את מחיר הקרקע בדירות.  

לכאורה החלופה הברורה ביותר היא בנייה לגובה, כאשר מגדלים אלה הם בעלי גובה הולך וגדל. חלופה זו יכולה להיות מוצדקת במקרים שונים כמו בנייה ליד צירי תחבורה ציבורית ותחנות רכבת. אבל במקומות רבים יש לה מחיר סמוי גבוה - המגורים ב[[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]] דורשים הוצאות תחזוקה יקרות יותר (לפעמים 1000 ש"ח יותר לעומת בית דירות רגיל). בהנתן שבחלק מהמגדלים חלק מהתושבים עלולים להתקשות בתשלום, חלקם עלול לא לשלם וחלקם יעזוב דבר שעלול לדרדדר את המגדל להזנחה הולכת וגדלה. בעיה נוספת היא השפעות סביבתיות של המגדל כמו רוחות ליד המגדל ולפעמים גם צל שהוא מטיל על גינות משחק או דירות. בעיה אחרת היא תרומה של מגדלים לניכור - במיוחד בסביבה עם [[תכנון מוטה מכוניות]] שבה תושבי המגדל יורדים עם המעלית לחניון ומשם נוסעים במכונית - כך שהם כמעט לא פוגשים דיירים אחרים מאותו בניין, וממעטים לפגוש גם תושבים אחרים מהרחוב.  

לכאורה החלופה הברורה ביותר היא בנייה לגובה, כאשר מגדלים אלה הם בעלי גובה הולך וגדל. חלופה זו יכולה להיות מוצדקת במקרים שונים כמו בנייה ליד צירי תחבורה ציבורית ותחנות רכבת. אבל במקומות רבים יש לה מחיר סמוי גבוה - המגורים ב[[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]] דורשים הוצאות תחזוקה יקרות יותר (לפעמים 1000 ש"ח יותר לעומת בית דירות רגיל). בהינתן שבחלק מהמגדלים חלק מהתושבים עלולים להתקשות בתשלום, חלקם עלול לא לשלם וחלקם יעזוב דבר שעלול לדרדדר את המגדל להזנחה הולכת וגדלה. בעיה נוספת היא השפעות סביבתיות של המגדל כמו רוחות ליד המגדל ולפעמים גם צל שהוא מטיל על גינות משחק או דירות. בעיה אחרת היא תרומה של מגדלים לניכור - במיוחד בסביבה עם [[תכנון מוטה מכוניות]] שבה תושבי המגדל יורדים עם המעלית לחניון ומשם נוסעים במכונית - כך שהם כמעט לא פוגשים דיירים אחרים מאותו בניין, וממעטים לפגוש גם תושבים אחרים מהרחוב.  

מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים [[הון חברתי]] שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.{{הערה|שם=shilo2007| שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007}} הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה ב[[הליכה ברגל]] וכתוצאה מכך בעיות בראותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת [[גן תלוי|גנים תלויים]], [[גינון אנכי]], [[מכון כושר|מכוני כושר]] בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה התופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.

מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים [[הון חברתי]] שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.{{הערה|שם=shilo2007| שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007}} הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה ב[[הליכה ברגל]] וכתוצאה מכך בעיות בראותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת [[גן תלוי|גנים תלויים]], [[גינון אנכי]], [[מכון כושר|מכוני כושר]] בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה התופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.

דוגמאות לבנייה מרקמית ניתן לראות בערים וותיקות באירופה, הדבר נפוץ במיוחד בצרפת ובספרד, אבל בנייה מרקמית קיימת בצורה נרחבת למדי בערים מספרד בדרום ועד לנרווגיה בצפון, ומפורטוגל ואנגליה במערב ועד ליוון וטוריקה במזרח.  

דוגמאות לבנייה מרקמית ניתן לראות בערים וותיקות באירופה, הדבר נפוץ במיוחד בצרפת ובספרד, אבל בנייה מרקמית קיימת בצורה נרחבת למדי בערים מספרד בדרום ועד לנרווגיה בצפון, ומפורטוגל ואנגליה במערב ועד ליוון וטוריקה במזרח.  

'''פריז''' היא עיר מוטה לכיוון [[תחבורה פעילה]] ובעיקר [[הליכה ברגל]]. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] מבין תושבי העירם (2.2 מיליון תושבים) נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה,  38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport-  La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}} השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה נובע מצפיפות גבוה יחסית של תושבים בעיר (20 תושבים לדונם לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) דבר שמתאפשרת תודות לבנייה מרקמית צפופה, בלוקים קצרים, וכן [[עירוב שימושי קרקע]]. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

'''פריז''' היא עיר מוטה לכיוון [[תחבורה פעילה]] ובעיקר [[הליכה ברגל]]. בשנת 2010 נערך סקר [[פיצול נסיעות]] מבין תושבי העירם (2.2 מיליון תושבים) נמצא כי 55% מגיעים לעבודה בתחבורה פעילה,  38% מגיעים בתחבורה ציבורית, 10% מגיעים במכוניות, ו-3% מגיעים באמצעים אחרים. כאשר מסתכלים על המטרופולין כולו, Île-de-France, שבו גרים 11.7 מיליון תושבים, מצאו כי 40% הגיעו לעבודה בתחבורה פעילה, 20% בתחבורה ציבורית, 38% הגיעו במכוניות ו-1.8% הגיעו באמצעים אחרים. מעל מחצית ממשקי הבית בפריז לא מחזיקים ברשותם מכונית. הנתון הזה עלה מ-53% בשנת 2001 ל-55% בשנת 2010. בשנת 2001 היו בפריז 612 אלף מכוניות, מספר זה ירד ל-566 אלף מכוניות בשנת 2010. {{הערה|[http://www.driea.ile-de-france.developpement-durable.gouv.fr/IMG/pdf/Fiche_Paris_BD_cle5316c5.pdf Enquête globale transport-  La mobilité en Île-de-France], סקר תחבורה של ממשלת צרפת, נובמבר 2013}} השימוש הרב של תושבי פריז בהליכה ברגל נובע מכך שלרוב מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. דבר זה נובע מצפיפות גבוהה יחסית של תושבים בעיר (20 תושבים לדונם לעומת 8 תושבים לדונם בתל אביב) דבר שמתאפשרת תודות לבנייה מרקמית צפופה, בלוקים קצרים, וכן [[עירוב שימושי קרקע]]. {{הערה|1=דוגמאות לצעדים של פריז ניתן לראות ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.845137792124035%2C2.3609945435119926&z=12 פריז במפה לעירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בעיר '''ברצלונה''' בספרד גרים 1.6 מיליון תושבים ובמטרופולין שלה כ 5 מיליון בני אדם. בניה מרקמית בעיר מאפשרת בה צפיפות עירונית גבוה - 16 אנשים לדונם - פי 2 מאשר בתל אביב. ברצלונה סבלה בעבר מרמות גבוהות של [[זיהום אוויר]] שגרמו לתמותה גבוה, ולא עמדה ברמות הזיהום של האיחוד האירופי, דבר זה עודד את העירייה לקדם תכנית פעולה לקידום תחבורה עירונית. לשנים 2013-2018 [https://bicycledutch.wordpress.com/2017/11/07/the-barcelona-superblock-of-poblenou/] סקר פיצול נסיעות ברמת המטרופולין, בשטח בו מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, שנערך בשנת 2012 מצא כי 30% השתמשו במכונית, 4% באופנוע ו1% במונית (סה"כ תחבורה ממונעת אישית 35%). 46% הלכו ברגל, 1% באופניים, 18% השתמשו בתחבורה ציבורית (מתוכם 7% השתמשו ברכבת המטרו) סה"כ תחבורה פעילה מהווה 47% מסך התחבורה במטרופולין. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=253] הצפיפות הגבוה בעיר מאפשרת תחבורה יעילה. דבר נוסף שמסייע לכך הוא בלוקים קצרים, רשת רחובות דמויית גריד, עירוב שימושים ותשתיות הליכה נוחות.  בשנים האחרונות העיר מקדמת שבילי אופניים וכן קונספט חדש בשם "סופר בלוק" שהוא שילוב של הרעיון של [[איזור מיתון תנועה]] יחד עם [[מדרחוב]] - מאפשרים למכוניות להיכנס לאיזור אבל רק לחלקים ממנו ובמגבלת מהירות של 10 קמ"ש בלבד. כל שאר השטח משמש לתנועה בטוחה ונעימה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. {{הערה|1=פרטים על סופר בלוק בסרטון הבא [https://www.youtube.com/watch?v=ZORzsubQA_M]}} {{הערה|1=ראו פרטים נוספים על [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.391449152698684%2C2.1754285950256644&z=13 ברצלונה במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בעיר '''ברצלונה''' בספרד גרים 1.6 מיליון תושבים ובמטרופולין שלה כ 5 מיליון בני אדם. בניה מרקמית בעיר מאפשרת בה צפיפות עירונית גבוהה - 16 אנשים לדונם - פי 2 מאשר בתל אביב. ברצלונה סבלה בעבר מרמות גבוהות של [[זיהום אוויר]] שגרמו לתמותה גבוה, ולא עמדה ברמות הזיהום של האיחוד האירופי, דבר זה עודד את העירייה לקדם תכנית פעולה לקידום תחבורה עירונית. לשנים 2013-2018 [https://bicycledutch.wordpress.com/2017/11/07/the-barcelona-superblock-of-poblenou/] סקר פיצול נסיעות ברמת המטרופולין, בשטח בו מתגוררים 4.6 מיליון תושבים, שנערך בשנת 2012 מצא כי 30% השתמשו במכונית, 4% באופנוע ו1% במונית (סה"כ תחבורה ממונעת אישית 35%). 46% הלכו ברגל, 1% באופניים, 18% השתמשו בתחבורה ציבורית (מתוכם 7% השתמשו ברכבת המטרו) סה"כ תחבורה פעילה מהווה 47% מסך התחבורה במטרופולין. [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=253] הצפיפות הגבוהה בעיר מאפשרת תחבורה יעילה. דבר נוסף שמסייע לכך הוא בלוקים קצרים, רשת רחובות דמויית גריד, עירוב שימושים ותשתיות הליכה נוחות.  בשנים האחרונות העיר מקדמת שבילי אופניים וכן קונספט חדש בשם "סופר בלוק" שהוא שילוב של הרעיון של [[איזור מיתון תנועה]] יחד עם [[מדרחוב]] - מאפשרים למכוניות להיכנס לאיזור אבל רק לחלקים ממנו ובמגבלת מהירות של 10 קמ"ש בלבד. כל שאר השטח משמש לתנועה בטוחה ונעימה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. {{הערה|1=פרטים על סופר בלוק בסרטון הבא [https://www.youtube.com/watch?v=ZORzsubQA_M]}} {{הערה|1=ראו פרטים נוספים על [https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.391449152698684%2C2.1754285950256644&z=13 ברצלונה במפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}

בנייה מרקמית קיימת בערים נוספות בספרד. כולל מדריד, ויטוריה, בילבאו ועוד. קל להבחין בכך בתמונות לווין ובמיוחד בתמונות אלכסוניות של ערים כאלה {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%93,+Madrid,+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%E2%80%AD/@40.4225367,-3.675505,726m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0xd422997800a3c81:0xc436dec1618c2269!8m2!3d40.4167754!4d-3.7037902 חלק של מדריד בצילום לווין]}} בעיירה '''Granollers''' שליד ברצלונה, גרים 59 אלף תושבים (מספר תושבים דומה לזה של גבעתיים).  [[סקר פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 72% מהעובדים הגיעו לעבודה ברגל, 4% הגיעו בתחבורה הציבורית ו-24% הגיעו במכונית. (להשוואה אחוז הולכי הרגל בתל אביב עומד על 11%) [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=464] בעיירה יש אלמנטים רבים שמקלים על [[הליכתיות]] כמו [[איזורי מיתון תנועה]] ומדרכות רחבות, ההליכה פופולרית בזכות צפיפות של העיר, עקב בנייה מרקמית ועירוב שימושים בחלקים רבים של העיר, כך ששרותים מסחר ומגורים נמצאים במרחק הליכה. {{הערה|1=ראו פרטים על העיר ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.601089047995984%2C2.2886392731262504&z=15מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}  

בנייה מרקמית קיימת בערים נוספות בספרד. כולל מדריד, ויטוריה, בילבאו ועוד. קל להבחין בכך בתמונות לווין ובמיוחד בתמונות אלכסוניות של ערים כאלה {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/place/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%93,+Madrid,+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%E2%80%AD/@40.4225367,-3.675505,726m/data=!3m1!1e3!4m5!3m4!1s0xd422997800a3c81:0xc436dec1618c2269!8m2!3d40.4167754!4d-3.7037902 חלק של מדריד בצילום לווין]}} בעיירה '''Granollers''' שליד ברצלונה, גרים 59 אלף תושבים (מספר תושבים דומה לזה של גבעתיים).  [[סקר פיצול נסיעות]] משנת 2005 מצא כי 72% מהעובדים הגיעו לעבודה ברגל, 4% הגיעו בתחבורה הציבורית ו-24% הגיעו במכונית. (להשוואה אחוז הולכי הרגל בתל אביב עומד על 11%) [http://www.epomm.eu/tems/result_city.phtml?city=464] בעיירה יש אלמנטים רבים שמקלים על [[הליכתיות]] כמו [[איזורי מיתון תנועה]] ומדרכות רחבות, ההליכה פופולרית בזכות צפיפות של העיר, עקב בנייה מרקמית ועירוב שימושים בחלקים רבים של העיר, כך ששרותים מסחר ומגורים נמצאים במרחק הליכה. {{הערה|1=ראו פרטים על העיר ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?&mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=41.601089047995984%2C2.2886392731262504&z=15מפת עירוניות מתחדשת ברחבי העולם]}}