שינויים

[[קובץ:הרוגים הולכי רגל לפי סוג דרך.PNG|ממוזער|מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנים 2008-16 לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה בכבישים בעיר בשנים 2008-2012. מאז שנה זו אין שיפור לא בכמות ההורגים בתאונות כאלה ולא בהרוגים הולכי רגל בסוגים אחרים של תאונות]]

[[קובץ:הרוגים הולכי רגל לפי סוג דרך.PNG|ממוזער|מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל בשנים 2008-16 לפי סוג הדרך בה נפגעו. רוב הירידה בכמות ההרוגים התרחשה בכבישים בעיר בשנים 2008-2012. מאז שנה זו אין שיפור לא בכמות ההורגים בתאונות כאלה ולא בהרוגים הולכי רגל בסוגים אחרים של תאונות.]]

'''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]] נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה.  

'''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]] נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה.  

בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל, מאז תקופה זו אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל, מאז תקופה זו אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה הפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  

שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל ביחס לאוכלוסיה גבוה פי 2 ממדינות שונות באירופה, גבוה פי 3 משוודיה וגבוה פי 4 מהולנד. זאת למרות ש[[הולכי רגל בישראל|שיעור הולכי הרגל]] בישראל (במדד של [[פיצול נסיעות]]) נמוך פי 2 לעומת מדינות אלה. חלק מהסיבות לפגיעות בהולכי רגל בישראל ידועות, אבל רובן אינן מטופלות באופן מערכתי. לדוגמה היפגעות הולכי רגל במעברי חצייה מהווה 40%-60% מבין ההרוגים, וניתן להפחית דבר זה על ידי [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה בטוחים]] אבל היבט זה לא מקודם למרות המלצות של גורמי מקצוע בנושא. דוגמה נוספת היא מחסור ב[[אזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] והעדר הכרות ויישום של [[מיתון תנועה]] באופן כללי. היבט נוסף שגורם לפגיעה בהולכי רגל בישראל הוא [[תכנון מוטה מכוניות]] ומחסור ב[[הליכתיות]] שיוצרים סביבות מסוכנות ולא נוחות להולכי רגל - לדוגמה רמזורי הולכי רגל שמאלצים הולכי רגל להמתין זמן רב - וגורמים לחצייה של הולכי רגל באור אדום.  

==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]]

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]]

מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום הם חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום הם חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 הייתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל, ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים הייתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך הייתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני)

בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 הייתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל, ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים הייתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך הייתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני)

אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד.  

אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד.  

מעורבותם הרבה של קשישים בתאונות דרכים מתבטאת בכל המדדים של היפגעות הולכי רגל: ביחס לשכיחות באוכלוסייה, ביחס לקילומטר הליכה וביחס למספר חציות כביש.[http://www.zahavmerkaz.edu1.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1654331] יש סיבות שונות להפגעות של הולכי רגל מבוגרים - אנשים מעל גיל 65 מגיבים לאט יותר, ירידה ביכולות הקוגניטיביות פרושה לפעמים הערכה לא נכונה של מרחק או מהירות, ירידה בתפקודי הראייה והשמיעה. סיבה נוספת קשורה לירידה בכושר הגופני של מבוגרים רבים (במיוחד נוכח [[אורח חיים יושבני]] ועקב מחלות שונות ונכויות) - אנשים מבוגרים מתקשים יותר להגיע למעברי חצייה מרוחקים ולכן הם עלולים לקצר את מרחק החציה. כמו כן אנשים מבוגרים ובעלי כושר נמוך חוצים לאט יותר את הכביש. סיבה נוספת לפציעות קשות ומוות בקרב מבוגרים היא שהגוף שלהם פגיע יותר למכות ועלול להקלע לכשל רב מערכתי, כך שפציעה קלה באדם צעיר עלולה להפוך לפציעה חמורה או מוות אצל אדם מבוגר.  

מעורבותם הרבה של קשישים בתאונות דרכים מתבטאת בכל המדדים של היפגעות הולכי רגל: ביחס לשכיחות באוכלוסייה, ביחס לקילומטר הליכה וביחס למספר חציות כביש.[http://www.zahavmerkaz.edu1.org.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1654331] יש סיבות שונות להיפגעות של הולכי רגל מבוגרים - אנשים מעל גיל 65 מגיבים לאט יותר, ירידה ביכולות הקוגניטיביות פרושה לפעמים הערכה לא נכונה של מרחק או מהירות, ירידה בתפקודי הראייה והשמיעה. סיבה נוספת קשורה לירידה בכושר הגופני של מבוגרים רבים (במיוחד נוכח [[אורח חיים יושבני]] ועקב מחלות שונות ונכויות) - אנשים מבוגרים מתקשים יותר להגיע למעברי חצייה מרוחקים ולכן הם עלולים לקצר את מרחק החציה. כמו כן אנשים מבוגרים ובעלי כושר נמוך חוצים לאט יותר את הכביש. סיבה נוספת לפציעות קשות ומוות בקרב מבוגרים היא שהגוף שלהם פגיע יותר למכות ועלול להיקלע לכשל רב מערכתי, כך שפציעה קלה באדם צעיר עלולה להפוך לפציעה חמורה או מוות אצל אדם מבוגר.  

ילדים בגילאים 14-0 מהווים גם הם קבוצת גיל הנמצאת בסיכון גבוה להפגע בתאונות דרכים. חלק מהסיבות להפגעות דומות לכלל האוכלוסיה, ובנוסף להן יש גורמי סיכון נוספים:

ילדים בגילאים 14-0 מהווים גם הם קבוצת גיל הנמצאת בסיכון גבוה להיפגע בתאונות דרכים. חלק מהסיבות להיפגעות דומות לכלל האוכלוסייה, ובנוסף להן יש גורמי סיכון נוספים:

ילדים לא תמיד יכולים להתנהג בבטחה כמו הולכי רגל מבוגרים בשל היעדר בשלות קוגניטיבית ובשל מאפייניהם הפיזיולוגיים. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. כמות ההשגחה של הורים, היקף הידע שלהם בהתנהגות בטוחה בדרכים היא בעלת השפעה רבה על מעורבות הולכי רגל ילדים בתאונות דרכים. בנוסף, למעמד חברתי-כלכלי והבדלי תרבות יש השפעה על הסיכוי של ילדים להיות מעורבים בתאונות דרכים - אם כי הסיבות לכך מגוונת - ונוגעות לדוגמה גם למצב התשתיות במקומות שונים - לדוגמה העדר מדרכות בחלק מהישובים הערבים.  

ילדים לא תמיד יכולים להתנהג בבטחה כמו הולכי רגל מבוגרים בשל היעדר בשלות קוגניטיבית ובשל מאפייניהם הפיזיולוגיים. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. כמות ההשגחה של הורים, היקף הידע שלהם בהתנהגות בטוחה בדרכים היא בעלת השפעה רבה על מעורבות הולכי רגל ילדים בתאונות דרכים. בנוסף, למעמד חברתי-כלכלי והבדלי תרבות יש השפעה על הסיכוי של ילדים להיות מעורבים בתאונות דרכים - אם כי הסיבות לכך מגוונת - ונוגעות לדוגמה גם למצב התשתיות במקומות שונים - לדוגמה העדר מדרכות בחלק מהישובים הערבים.  

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור ההרוגים הולכי הרגל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה - בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורבגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.   

בשנת 2016 נהרגו בישראל 103 הולכי רגל, לכן בישראל שיעור ההרוגים הולכי הרגל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. להשוואה - בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשוויץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 2 מגרמניה, פי 3 לעומת שוודיה ופי 4 לעומת הולנד.   

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

נכון לשנת 2016, אחוז הולכי הרגל בישראל בהיבט של [[פיצול נסיעות]] הוא 8 אחוזים, זאת לעומת הולד, שם אחוז ההולכים מהתנועה הוא 18% - גבוה פי 2 ויותר ביחס לאחוז הולכי הרגל בישראל. מכאן שבמדד בטיחות פר הולך רגל, הולכי הרגל בישראל נמצאים בסיכון גבוה פי 8 לעומת הולנד.

==סוגי הרכב שפוגעים בהולכי רגל==

==סוגי הרכב שפוגעים בהולכי רגל==

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים)]]  

[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|היפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים).]]  

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל. טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת-דיווח על פצועים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים קלים ממה שמדווח, ושחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות, הוא גבוה יותר.  

לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-2015, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל. טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים ל-5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל-0.6%. כמות של כ-6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת-דיווח על פצועים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים קלים ממה שמדווח, ושחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות, הוא גבוה יותר.  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון אחד לכך הוא קנסות על הולכי רגל שלא חוצים במעברי חצייה, פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם יש הולכי רגל או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון אחד לכך הוא קנסות על הולכי רגל שלא חוצים במעברי חצייה, פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם יש הולכי רגל או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[איזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להמנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת הפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל.  

* זמני המתנה ארוכים ברמזורים - הגישה היא שיש להתאים את המערכת לבני האדם ולא להפך - לכן להימנע ממקומות שבהם הולך הרגל צריך לחכות זמן רב במעברי חציה עם רמזור. המתנה כזו עלולה לגרור חציה באור אדום - שגוררת היפגעות של הולכי רגל. לפי הגישה הישנה מה שנדרש הוא להגביר את האכיפה והחינוך על הולכי הרגל, אבל גישה של [[הליכתיות]] וחזון אפס טוענות כי יש להתאים את הרחוב להולכי הרגל.  

* מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש.  

* מעברי חציה לא בטוחים - ניתן לשפר את בטיחות במעברי החצייה על ידי שלל אמצעים כמו מעבר חצייה מוגבה, או הבלטת מדרכות אל הכביש.  

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[איזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[מחזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההיפגעות של הולכי רגל.  

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[איזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[מחזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההיפגעות של הולכי רגל.  

===היפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

===היפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

|}

|}

במגמות על פני שנים רואים ירידה במספר ההרוגים הולכי הרגל בתוך הישובים. בשנים 2003-2009 נהרגו בממוצע 94 הולכי רגל, ובשנים 2010-2015 נתןו זה ירד ל 74 הולכי רגל (ירידה של 22%). {{הערה|שם=lamascity|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-2015, בסינון להולכי רגל ולנפגעים ביישובים}}. עם זאת כמעט ואין שינוי מאז שנת 2010 - מספר ההרוגים נע בין 65-75 הרוגים בשנה.  

במגמות על פני שנים רואים ירידה במספר ההרוגים הולכי הרגל בתוך הישובים. בשנים 2003-2009 נהרגו בממוצע 94 הולכי רגל, ובשנים 2010-2015 נתון זה ירד ל-74 הולכי רגל (ירידה של 22%). {{הערה|שם=lamascity|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-2015, בסינון להולכי רגל ולנפגעים ביישובים}}. עם זאת כמעט ואין שינוי מאז שנת 2010 - מספר ההרוגים נע בין 65-75 הרוגים בשנה.  

מספר הולכי הרגל שנפצעו באופן קשה ירד גם הוא מממוצע שנתי של 618 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 476 פצועים קשים 2010-2015 (ירידה של 23%). {{הערה|שם=lamascity}}, רואים ירידה דרמטית בשנים 2008-2012 של כ-600 פצועים בשנה, לרמה של 380, אך שיפור זה הוא חד פעמי ומספר הפצועים הקשים נותר נשאר בטווח של 490 -580 פצועים קשים בשנה. {{הערה|שם=anyway}}

מספר הולכי הרגל שנפצעו באופן קשה ירד גם הוא מממוצע שנתי של 618 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 476 פצועים קשים 2010-2015 (ירידה של 23%). {{הערה|שם=lamascity}}, רואים ירידה דרמטית בשנים 2008-2012 של כ-600 פצועים בשנה, לרמה של 380, אך שיפור זה הוא חד פעמי ומספר הפצועים הקשים נותר נשאר בטווח של 490 -580 פצועים קשים בשנה. {{הערה|שם=anyway}}

מספר הולכי הרגל שנפצעו באורך קל בישובים עומד לכאורה על רמה של 7000-8000 פצועים בשנה מאז שנת 2005, בשנים 2008-09 היתה עליה זמנית במספר הפצועים מסיבה לא ברורה{{הערה|שם=anyway}} יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך למדי של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה - ככל הידוע ממחקרים בתחום, מספר הפצועים האמיתי עלול להיות גבוה במאות אחוזים, כך ששינוי על פני שנים עשוי להיות כתוצה משינוי בשיטת הרישום או הקצאת משאבים רביום יותר לדיוק הנתונים ולאו דווקא עקב שינוי כלשהו בשטח.  

מספר הולכי הרגל שנפצעו באורך קל בישובים עומד לכאורה על רמה של 7000-8000 פצועים בשנה מאז שנת 2005, בשנים 2008-09 הייתה עליה זמנית במספר הפצועים מסיבה לא ברורה{{הערה|שם=anyway}} יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך למדי של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה - ככל הידוע ממחקרים בתחום, מספר הפצועים האמיתי עלול להיות גבוה במאות אחוזים, כך ששינוי על פני שנים עשוי להיות כתוצאה משינוי בשיטת הרישום או הקצאת משאבים רבים יותר לדיוק הנתונים ולאו דווקא עקב שינוי כלשהו בשטח.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר שנובעים מיישום חלקי של [[חזון אפס]] בישראל. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים. דבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר  בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר שנובעים מיישום חלקי של [[חזון אפס]] בישראל. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים. דבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר  בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:הליכה]]