שינויים

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטלסיטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.   

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטלסיטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.   

היום התמותה מ[[השמנה]] גדולה פי 3 מהתמותה מ[[רעב]]{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}, למרות זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אדאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף.

היום התמותה מ[[השמנה]] גדולה פי 3 מהתמותה מ[[רעב]]{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}, למרות זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף.

== הגדרות למחסור ועודף ==

== הגדרות למחסור ועודף ==

[[הבנק העולמי]] הגדיר ב 2015 [[עוני]] כמצב בו אדם מקבל ביום הכנסה של 1.55 דולר או פחות(לפי ערך הדולר ב 2015){{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2015/10/04/world-bank-forecasts-global-poverty-to-fall-below-10-for-first-time-major-hurdles-remain-in-goal-to-end-poverty-by-2030 World Bank Forecasts Global Poverty to Fall Below 10% for First Time; Major Hurdles Remain in Goal to End Poverty by 2030] 04.10.2015}}. הגדרה זו נתקלת בביקורת היות ומדובר בערך שאינו מוחלט - שכן כוח הקניה של דולר תלוי בשאלות פוליטיות, בטכנולוגיה ועוד. כמו כן הגדרה זו של עוני היא עוני יחסי. קיימות גם הגדרות רפואיות למצב של [[תת תזונה]] - שיכול להגרם עקב מחסור בקלוריות או עקב מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים. תחומים אחרים ברפואה מגדירים מצבים שגורמים לפגיעה ב[[הומאוסטאזיס]] - לדוגמה חשיפה לקור או לחום במשך זמן רב מידי עלולים לגרום לכוויות קור, כווית חום, היפותרמיה ועוד, חשיפה כזו היא בדרך כלל תלות של שילוב של האקלים החיצוני ושל היבטים כמו ביגוד, משאבי דיור, בידוד ולפעמים גם [[אנרגיה]] לחימום או למיזוג. מחסור באנרגיה הוא בדרך כלל מגבלה על תפקוד של כל מערכת פיזיקלית ובכלל זה [[מערכות מפזרות]] שנדרשות לזרם מינימלי של אנרגיה כדי לשרוד ולשגשג.  

[[הבנק העולמי]] הגדיר ב 2015 [[עוני]] כמצב בו אדם מקבל ביום הכנסה של 1.55 דולר או פחות(לפי ערך הדולר ב 2015){{הערה|הבנק העולמי [http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2015/10/04/world-bank-forecasts-global-poverty-to-fall-below-10-for-first-time-major-hurdles-remain-in-goal-to-end-poverty-by-2030 World Bank Forecasts Global Poverty to Fall Below 10% for First Time; Major Hurdles Remain in Goal to End Poverty by 2030] 04.10.2015}}. הגדרה זו נתקלת בביקורת היות ומדובר בערך שאינו מוחלט - שכן כוח הקניה של דולר תלוי בשאלות פוליטיות, בטכנולוגיה ועוד. כמו כן הגדרה זו של עוני היא עוני יחסי. קיימות גם הגדרות רפואיות למצב של [[תת תזונה]] - שיכול להגרם עקב מחסור בקלוריות או עקב מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים. תחומים אחרים ברפואה מגדירים מצבים שגורמים לפגיעה ב[[הומאוסטאזיס]] - לדוגמה חשיפה לקור או לחום במשך זמן רב מידי עלולים לגרום לכוויות קור, כווית חום, היפותרמיה ועוד, חשיפה כזו היא בדרך כלל תלות של שילוב של האקלים החיצוני ושל היבטים כמו ביגוד, משאבי דיור, בידוד ולפעמים גם [[אנרגיה]] לחימום או למיזוג. מחסור באנרגיה הוא בדרך כלל מגבלה על תפקוד של כל מערכת פיזיקלית ובכלל זה [[מערכות מפזרות]] שנדרשות לזרם מינימלי של אנרגיה כדי לשרוד ולשגשג.  

יש לציין שגם המחסור וגם העודף אינם טובים לבריאות וגורמים לבעיות רבות. מצד שני במקרים רבים שני התופעות נוצרו בגלל דיכוי קבוצה אחת על ידי קבוצה שנייה. לכן מעניין להבין מה בעצם גרם להיווצרות התופעה, כלומר מה גרם לקבוצה המדכאת לדכא כדי ליצור מערכת בה יש עוני ועודף, למרות שהדבר גורם נזק גם למי שחי במחסור וגם למי שחי בעודף. התשובה לשאלה זו יכולה להיות מורכבת למדי, אבל ייתכן שלחלק מהסיבות יש [[היסטוריה סביבתית|רקע היסטורי ]].

יש לציין שגם המחסור וגם העודף אינם טובים לבריאות וגורמים לבעיות רבות. מצד שני במקרים רבים שני התופעות נוצרו בגלל דיכוי קבוצה אחת על ידי קבוצה שנייה. לכן מעניין להבין מה בעצם גרם להיווצרות התופעה, כלומר מה גרם לקבוצה המדכאת לדכא כדי ליצור מערכת בה יש עוני ועודף, למרות שהדבר גורם נזק גם למי שחי במחסור וגם למי שחי בעודף. התשובה לשאלה זו יכולה להיות מורכבת למדי, אבל ייתכן שלחלק מהסיבות יש [[היסטוריה סביבתית|רקע היסטורי ]].

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של קייט ראוורטצ' באנגלית Kate Raworth. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

[[תמונה:בייגלה הקיימות.jpeg|right|thumb|350px|"בייגלה הקיימות" הוא תרשים המתאר תאורייה של קייט ראוורטצ' באנגלית Kate Raworth. לפי התאורייה הצריכה של האנושות צריכה להיות מאוזנת כך שמצד אחד לא תגרום למחסור כמו רעב לדוגמה ומצד שני לא יגרום לצריכה עודפת הגורמת לשינויי אקלים, התכלות משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית(ראה מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אדאולוגית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה 18. בקפיטליזם שנוצר בגלל האדאולוגיה הזאת חברה שלא תשאף לייצר כמה שיותר סביר שתפשוט רגל כי המתחרים שכן שואפים יקחו לה את השוק. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית(ראה מידע על הגורמים האלה בדף [[נשק]]). לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום. יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה 18. בקפיטליזם שנוצר בגלל האידאולוגיה הזאת חברה שלא תשאף לייצר כמה שיותר סביר שתפשוט רגל כי המתחרים שכן שואפים יקחו לה את השוק. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי ב עלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.