שינויים

[[תמונה:Organic Apple.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפוח [[מזון אורגני|אורגני]]. בעוד שהמלצות מדוייקות לגבי איכות התזונה של מזונות שונים משתנות באופן תדיר עם מחקרים, ישנן המלצות תזונה קבועות שעומדות כבר עשרות שנים ביחס לתושבי מדינות מערביות כגון שתיה מרובה של מים, והגדלת הצריכה של ירקות ופירות.]]

[[תמונה:Organic Apple.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפוח [[מזון אורגני|אורגני]]. בעוד שהמלצות מדוייקות לגבי איכות התזונה של מזונות שונים משתנות באופן תדיר עם מחקרים, ישנן המלצות תזונה קבועות שעומדות כבר עשרות שנים ביחס לתושבי מדינות מערביות כגון שתיה מרובה של מים, והגדלת הצריכה של ירקות ופירות.]]

'''תזונה בריאה''' (באנגלית: '''Healthy diet''') היא [[תזונה]] שמסייעת לשמירה או לשיפור ה[[בריאות]]. תזונה בריאה מקטינה [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כמו [[השמנת יתר]], [[יתר לחץ דם]], [[אחוז כולסטרול בדם]], [[אחוזי סוכר גבוהים בדם]] שמובילים להתפתחות [[מחלות כרוניות]] מסוכנות וקטלניות - [[מחלות לב]], [[סרטן]], [[שבץ]], [[סוכרת]] ועוד. לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ותזונה לקויה. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}}הערכה זו דומה להערכת ארגון הבריאות העולמי ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009}} {{הערה|שם=health2012}} יותר מכל גורם סיכון בריאותי אחר.   

'''תזונה בריאה''' (באנגלית: '''Healthy diet''') היא [[תזונה]] שמסייעת לשמירה או לשיפור ה[[בריאות]]. תזונה בריאה מקטינה [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] כמו [[השמנת יתר]], [[יתר לחץ דם]], [[אחוז כולסטרול בדם]], [[אחוזי סוכר גבוהים בדם]] שמובילים להתפתחות [[מחלות כרוניות]] מסוכנות וקטלניות - [[מחלות לב]], [[סרטן]], [[שבץ]], [[סוכרת]] ועוד. לפי משרד הבריאות, נכון לשנת 2017 בכל שנה מתים כ-10,000 ישראלים עקב [[השמנה]] ותזונה לקויה. אלו מהווים כמעט רבע (23%) מסך [[סיבות מוות בישראל|התמותה בישראל]]. {{הערה|שם=govil2017|[https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/25072017_2.aspx השפעות הכלכליות של צריכת מזון לא בריא וההשמנה והתועלת הצפויה מיישום תקנות סימון מזון], משרד הבריאות, 25/07/2017}}הערכה זו דומה להערכת ארגון הבריאות העולמי ביחס לתרומת תזונה לקויה למוות במדינות עשירות {{הערה|שם=who2009}} {{הערה|שם=health2012}} יותר מכל גורם סיכון בריאותי אחר.   

תזונה בריאה כוללת צריכה של כמויות מתאימות של כל קבוצות המזון, כולל כמות מספקת של מים. ניתן להשיג אבות-מזון ממזונות שונים ולכן יש מגוון רחב של דיאטות בריאות. למרות זאת יש כיום הסכמה רחבה בקרב רופאים מה נחשב דיאטה שמזיקה לבריאות - דיאטה עתירה בסוכר מוסף, מלח, ושומנים ודלה בפירות, ירקות ומקורות צמחיים היא תזונה שמזיקה לרוב הציבור.  

תזונה בריאה כוללת צריכה של כמויות מתאימות של כל קבוצות המזון, כולל כמות מספקת של מים. ניתן להשיג אבות-מזון ממזונות שונים ולכן יש מגוון רחב של דיאטות בריאות. למרות זאת יש כיום הסכמה רחבה בקרב רופאים מה נחשב דיאטה שמזיקה לבריאות - דיאטה עתירה בסוכר מוסף, מלח, ושומנים ודלה בפירות, ירקות ומקורות צמחיים היא תזונה שמזיקה לרוב הציבור.  

==המלצות התזונה של ארגון הבריאות העולמי==

==המלצות התזונה של ארגון הבריאות העולמי==

[[ארגון הבריאות העולמי]] ממליץ על 5 הצעדים הבאים ביחס לתזונה:{{הערה|שם =who_Strategy|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/diet/en/ Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health], [[ארגון הבריאות העולמי]]}}

[[ארגון הבריאות העולמי]] ממליץ על חמשת הצעדים הבאים בתחום התזונה:{{הערה|שם =who_Strategy|[http://www.who.int/dietphysicalactivity/diet/en/ Global Strategy on Diet, Physical Activity and Health], [[ארגון הבריאות העולמי]]}}

* להשיג מאזן אנרגיה מאוזן ו[[השמנה|משקל בריא]].

* להשיג מאזן אנרגיה מאוזן ו[[השמנה|משקל בריא]].

* להגביל את [[מזון שמן|צריכת האנרגיה מכלל השומנים]], ולהעביר את צריכת השומנים מ[[שומן רווי|שומנים רווים]] לשומן בלתי-רווי, ולקראת הפסקת צריכה של [[חומצות טראנס]].  

* להגביל את [[מזון שמן|צריכת האנרגיה מכלל השומנים]], ולהעביר את צריכת השומנים מ[[שומן רווי|שומנים רווים]] לשומן בלתי-רווי, ולקראת הפסקת צריכה של [[חומצות טראנס]].  

* להגביר את הצריכה של [[צמחונות|מזון צמחי]] - [[פירות]] ו[[ירקות]], [[קטניות]], [[מזון מלא|גרעינים מלאים]] ואגוזים.  

* להגביר את הצריכה של [[צמחונות|מזון צמחי]] - [[פירות]] ו[[ירקות]], [[קטניות]], [[מזון מלא|גרעינים מלאים]] ו[[אגוזים]].  

* להקטין את הצריכה של [[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכרים]] (פחמימות) פשוטות. המלצות הארגון משנת 2015 הן להגביל את צריכת הסוכר המוסף שקיים במזונות כמו [[משקאות ממותקים]] (כולל מיצי פירות), מעדני חלב שונים, ומוצרי מאפה לעד 10% מסך הקלוריות - כ-6 כפיות סוכר ביום לאדם מבוגר.  

* להקטין את הצריכה של [[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכרים]] (פחמימות) פשוטות. המלצות הארגון משנת 2015 הן להגביל את צריכת הסוכר המוסף שקיים במזונות כמו [[משקאות ממותקים]] (כולל מיצי פירות), מעדני חלב שונים, ומוצרי מאפה לעד 10% מסך הקלוריות - כ-6 כפיות סוכר ביום לאדם מבוגר.  

* להגביל את צריכת ה[[מלח]]/סודיום מכל המקורות ולהבטיח כי המלח מכיל כמות זעירה של היסוד יוד (Iodized, למניעת מחסור ביוד).

* להגביל את צריכת ה[[מלח]]/סודיום מכל המקורות ולהבטיח כי המלח מכיל כמות זעירה של היסוד יוד (Iodized, למניעת מחסור ביוד).

בפרסום של ארגון הבריאות העולמי על כלל גורמי הסיכון הבריאותיים משנת 2008 מובהר חלקה הרב של תזונה בריאה במניעת מחלות ומוות. תזונה, יחד עם [[פעילות גופנית]] היא מרכיב חשוב במניעת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] מרכזיים - [[לחץ דם גבוה]] [[אחוז גבוה של סוכר בדם]], [[השמנה]], [[עודף כולסטרול בדם]], ו[[צריכה נמוכה של ירקות ופירות]] ולסיכונים אלה מצטרף גם סיכון של [[מחסור בפעילות גופנית]]. ששת הסיכונים האלה יחד תורמים ל-19% מכלל מקרי המוות בעולם. {{הערה|לא ניתן לחבר את סך הסיכונים בחיבור פשוט שכן יש ביניהם תחומי חפיפה}} במדינות עניות ובינוניות גורמים אלה תורמים ל-18% מסך מקרי המוות, ובמדינות עשירות (כמו ארצות הברית, מדינות אירופה, ישראל) גורמים אלה תורמים לכ-25% מכלל מקרי המוות. לשם השוואה [[עישון]] גורם במדינות מערביות לכ-18% מכלל התמותה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}}  

בפרסום של ארגון הבריאות העולמי על כלל גורמי הסיכון הבריאותיים משנת 2008 מובהר חלקה הרב של תזונה בריאה במניעת מחלות ומוות. תזונה, יחד עם [[פעילות גופנית]] היא מרכיב חשוב במניעת [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]] מרכזיים - [[לחץ דם גבוה]] [[אחוז גבוה של סוכר בדם]], [[השמנה]], [[עודף כולסטרול בדם]], ו[[צריכה נמוכה של ירקות ופירות]] ולסיכונים אלה מצטרף גם סיכון של [[מחסור בפעילות גופנית]]. ששת הסיכונים האלה יחד תורמים ל-19% מכלל מקרי המוות בעולם. {{הערה|לא ניתן לחבר את סך הסיכונים בחיבור פשוט שכן יש ביניהם תחומי חפיפה}} במדינות עניות ובינוניות גורמים אלה תורמים ל-18% מסך מקרי המוות, ובמדינות עשירות (כמו ארצות הברית, מדינות אירופה, ישראל) גורמים אלה תורמים לכ-25% מכלל מקרי המוות. לשם השוואה [[עישון]] גורם במדינות מערביות לכ-18% מכלל התמותה. {{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}}  

בשנת 2012 [[סיבות מוות בישראל|מתו בישראל]] כ-40 אלף ישראלים בשנה.{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}, היות ולפי ארגון הבריאות העולמי גורמי תזונה ופעילות גופנית תרמו יחד ל-25% מכלל מקרי המוות במדינות עשירות, ניתן להעריך בצורה גסה כי תזונה גרועה מובילה למוות בטרם עת של כ-10,000 ישראלים בשנה.  

בשנת 2012 [[סיבות מוות בישראל|מתו בישראל]] כ-40 אלף ישראלים בשנה.{{הערה|שם=health2012|נחמה גולדברגר, מרים אבורבה, ציונה חקלאי [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf סיבות מוות מובילות בישראל, 2000-2012], משרד הבריאות, יולי, 2015}}, היות ולפי ארגון הבריאות העולמי גורמי תזונה ופעילות גופנית תרמו יחד ל-25% מכלל מקרי המוות במדינות עשירות, ניתן להעריך בצורה גסה כי תזונה גרועה מובילה למוות בטרם עת של כ-10,000 ישראלים בשנה. נתון זה מתאים גם לפרסום של משרד הבריאות משנת 2017. {{הערה|שם=govil2017}}

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 [[הרגלי בריאות]] - [[הימנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על דיאטה בריאה (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל ארבעת הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות - ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%. <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>

מחקר משנת 2009 בדק 23 אלף גרמנים על פני 7 שנים. נבדקה ההשפעה של 4 [[הרגלי בריאות]] - [[הימנעות מעישון]], [[השמנה|משקל גוף תקין]] (לפי מדד BMI), ביצוע [[פעילות גופנית]] בכמות מספקת (3.5 שעות פעילות בשבוע) ושמירה על דיאטה בריאה (צריכת ירקות ופירות גבוהה, צריכת [[דגנים מלאים]] וצריכה נמוכה של בשר). 4% מהמשתתפים לא שמרו על אף אחד מהכללים הללו, ו-9% שמרו על כולם. לאחר התחשבות במשתני הבקרה (גיל, מין, השכלה ומקצוע), נמצא שמשתתפים ששמרו על כל ארבעת הכללים היו בעלי סיכוי נמוך ב-78% לפתח אחת מ-4 מחלות כרונית נפוצות לעומת אנשים ללא הרגלי בריאות - ([[סוכרת]] 93%, [[אוטם שריר הלב]] 81%, [[שבץ]] 50% ו[[סרטן]] 36%. <ref>Ford ES et al. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19667296 Healthy living is the best revenge: findings from the European Prospective Investigation Into Cancer and Nutrition-Potsdam study]. Arch Intern Med. 2009 Aug 10;169(15):1355-62. doi: 10.1001/archinternmed.2009.237.</ref>