שינויים

'''שחיקה''', ('''burnout''') היא תחושה ארוכת טווח של תשישות כללית, אדישות רבה לעולם שסביב, ריכוז מועט ותקשורת לשונית בשפה פחות מדויקת.

'''שחיקה''', ('''burnout''') היא תחושה של של [[תשישות רגשית]] ארוכת-טווח, לאדישות רבה לעולם שסביב, ריכוז מועט ותקשורת לשונית בשפה פחות מדויקת.

יש הסבורים כי שחיקה ו[[מתח נפשי|דחק]] (או לחץ - "סטרס") הם אותו הדבר אך בפועל שחיקה היא תסמין (סימפטום) של דחק מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה).

לעיתים קרובות שחיקה מוקרנת גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה. לרוב, שחיקה נתפסת כתוצר של [[מתח נפשי|לחצים נפשיים]] מתמשכים, ללא תקופה מתאימה של התאוששות. לעיתים משתמשים בשחיקה ולחץ (stress) כשני מונחים מקבילים או זהים, אך שחיקה היא למעשה תגובה ללחצים שקשה להתמודד עימם{{הערה|שם=הערה מספר 20180919112926:0|{{צ-מאמר|מחבר=Sarah J. Tracy|שם=Burnout|כתב עת=The International Encyclopedia of Organizational Communication|עמ=1–9|מו"ל=John Wiley & Sons, Inc.|שנת הוצאה=2017-03-08|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/9781118955567.wbieoc015}}}}. שחיקה היא תסמין של דחק מתמשך שלא הייתה ממנו התאוששות ראויה (או מהצטברות של תחושות דחק כאלה)

שחיקה נגרמת בדרך כלל מביצוע פעולות חוזרניות ולא מתגמלות במסגרת חברתית כל שהיא אליה הפרט משתייך ובעיקר בהקשר מקום [[עבודה]]. גם הבאה של יותר מדי ילדים או לחלופין התמודדות לקויה עם ילדים ובעיות אחרות יכולה לגרום לכך.

שחיקה נגרמת בדרך כלל מביצוע פעולות חוזרניות ולא מתגמלות ב[[מוסד חברתי|מסגרת חברתית]] כלשהי אליה הפרט משתייך ובעיקר בהקשר מקום [[עבודה]], תופעה המכונה '''שחיקה תעסוקתית''' (Occupational burnout). גם עומס רב בטיפול בקרובי משפחה עקב הולדת יותר מדי ילדים או לחלופין התמודדות לקויה עם ילדים ובעיות אחרות כמו תחלואה כרונית של הורים או [[נכות]] של קרובים יכולה לגרום לכך.

שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

שחיקה מוקרנת לרוב לתחומי חיים כלליים כמו למידה כללית, התנהלות כלכלית, תחביבים, חינוך ילדים ועוד ומשפיעה עליהם לרעה ובכך מסכנת את הפרט, את סביבתו ולמעשה פוגעת בחברה כמערכת.

התנהגות המשקפת שחיקה נפשית במקום העבודה פוגעת הן בעובדים, הן במקום העבודה עצמו והן בלקוחות.

התנהגות המשקפת שחיקה נפשית במקום העבודה פוגעת הן בעובדים, הן במקום העבודה עצמו והן בלקוחות.

לפי הפסיכולוגית כריסטינה מסלאח{{הערה|[http://maslach.socialpsychology.org/ אתר socialpsycholgy.org]}} לשחיקה במקום העבודה שלושה מאפיינים: תשישות רגשית, [[ציניות]] (ריחוק רגשי מקרובים, תגובתיות סרקסטית) וירידה ביעילות העבודה או פיחות הישגים אישיים המתבטאת ב[[הערכה עצמית|הערכה]] שלילית של העובד את עצמו{{הערה|1=Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall. }}{{הערה|1=Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.}}.

לפי הפסיכולוגית כריסטינה מסלאח{{הערה|[http://maslach.socialpsychology.org/ אתר socialpsycholgy.org]}} לשחיקה במקום העבודה שלושה מאפיינים: תשישות רגשית, [[ציניות]] (ריחוק רגשי מקרובים, תגובתיות סרקסטית) וירידה ב[[יעילות העבודה]] או פיחות הישגים אישיים המתבטאת ב[[הערכה עצמית|הערכה]] שלילית של העובד את עצמו{{הערה|1=Maslach, C. (1982). The Burnout: The Cost of Caring. Engelwood Cliffs: Prentice Hall. }}{{הערה|1=Maslach, C., Jackson, S. E. (1986). The Maslach Burnout Inventory (2nd ed.). Palo Alto, CA: Consulting Psychologists Press.}}.

שחיקה של צוותים רפואיים גורמת לטיפול לקוי בחולים ובאנשים עם בעיות המצריכות טיפול המוגדר במדינתם כ"טיפול רפואי" וגורמת לטיפול גרוע, לבדיקות מיותרות (טרטורים), לרפואה מתגוננת, לטיפול רשלני ואף מעלה הסיכוי לסיכון חיי המטופל או שפיותו ממש (טראומה) כמו גם את חייהם ושפיותם של קרוביו.

שחיקה של צוותים רפואיים גורמת לשחיקה ב[[אמפתיה]], לטיפול לקוי בחולים ובאנשים עם בעיות המצריכות טיפול המוגדר במדינתם כ"טיפול רפואי" וגורמת לטיפול גרוע, לבדיקות מיותרות (טרטורים), לרפואה מתגוננת, לטיפול רשלני ואף מעלה הסיכוי לסיכון חיי המטופל או שפיותו ממש (טראומה) כמו גם את חייהם ושפיותם של קרוביו.

==הקצנת שחיקה==

==הקצנת שחיקה==

שחיקה יכולה להיות מוקצנת מ[[יוקר מחיה]] גבוה, [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה]], [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]], [[זיהום רעש]], התמודדות לא נאותה עם [[סרקזם]], [[תפישת עולם חומרנית]] לפיה ערך האדם נמדד רק או בעיקר בממונו (ראו [[ממוניזם]]), [[פיצוץ אוכלוסין]] ובמידה רבה גם מחובות-[[ריבית]] הלוחצים את האדם לשלם עוד ועוד כסף בדרך כלל בשל תפיחת החוב (במיוחד במדינות עם רקע של יוקר מחיה גבוה) ומשימוש מועט מדי ב[[טכנולוגיה]] (כגון [[אפליקציה|אפליקציות]] ו[[רובוטיקה]] וכן מיעוט סינכרון בין אפליקציות שונות של מוסדות ציבוריים-ממשלתיים לכדי ריבוי [[ביורוקרטיה]] שאולי הייתה מיותרת בכל מקרה).

שחיקה יכולה להיות מוקצנת מ[[יוקר מחיה]] גבוה, [[היעדר תחבורה ציבורית יעילה]], [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]], [[זיהום רעש]], התמודדות לא נאותה עם [[סרקזם]], [[תפישת עולם חומרנית]] לפיה ערך האדם נמדד רק או בעיקר בממונו (ראו [[ממוניזם]]), [[פיצוץ אוכלוסין]] ובמידה רבה גם מחובות-[[ריבית]] הלוחצים את האדם לשלם עוד ועוד כסף בדרך כלל בשל תפיחת החוב (במיוחד במדינות עם רקע של יוקר מחיה גבוה) ומשימוש מועט מדי ב[[טכנולוגיה]] (כגון [[אפליקציה|אפליקציות]] ו[[רובוטיקה]] וכן מיעוט סינכרון בין אפליקציות שונות של מוסדות ציבוריים-ממשלתיים לכדי ריבוי [[ביורוקרטיה]] שאולי הייתה מיותרת בכל מקרה).

הורה שחוק (בפרט עם שחיקה מוקצנת) ככלל יהיה פחות סבלני ל[[חינוך]] ילדיו, יהיה טכני יותר וסרקסטי יותר בחינוכם ואף יברור פחות איזה מזון הוא נותן להם (ראו [[זיהום מזון]]) ויהיה נתון יותר לתעמולה תקשורתית של גופי תקשורת מסחריים הקשורים בדרך כלל בקשרי [[הון-שלטון]] המסכנים את האזרח.

הורה שחוק (בפרט עם שחיקה מוקצנת) ככלל יהיה פחות סבלני ל[[חינוך]] ילדיו, יהיה טכני יותר וסרקסטי יותר בחינוכם ואף יברור פחות איזה מזון הוא נותן להם (ראו [[זיהום מזון]]) ויהיה נתון יותר ל[[תעמולה|תעמולה תקשורתית]] של גופי תקשורת מסחריים הקשורים בדרך כלל בקשרי [[הון-שלטון]] המסכנים את האזרח.

שחיקה מוקצנת מסכנת את האדם בדיכאון קליני, בצריכת [[תרופות פסיכיאטריות]], בהתמכרות ל[[סמי שעשוע]] ובבעיות גופניות ונפשיות כגון [[השמנה]], [[סוכרת]], מחלות אוטואימיוניות ועוד.

שחיקה מוקצנת מסכנת את האדם ב[[דיכאון|דיכאון קליני]], בצריכת [[תרופות פסיכיאטריות]], בהתמכרות ל[[סמי שעשוע]] ובבעיות גופניות ונפשיות כגון [[השמנה]], [[סוכרת]], מחלות אוטואימיוניות ועוד.

==שחיקה ואבטלה טכנולוגית==

==שחיקה, אבטלה ופשטות מרצון==

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה טכנולוגית]] מגביר שחיקה אם כי אבטלה טכנולוגית דווקא אמורה להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם (פחות זמן לעבודה ויותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן איכות עם המשפחה, יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, פילוסופיה ודתות, [[מדיטציה]], ספורט, השקעה בתזונה, טיולים, התאוששות ממכאובים ועוד).

סביר להניח כי החשש מ[[אבטלה]] ומ[[אבטלה טכנולוגית]] גוררת שחיקה שכן אבטלה גוררת [[מתח נפשי]] רב עקב החשש להגרר לעוני, הרגשה של חוסר עונים, הרגשת פחד מפני העתיד, הערכה נמוכה מצד החברה וביקורת מצד בני משפחה וחברים. 

 

תחת תנאים נכונים אבטלה טכנולוגית דווקא יכולה להקטין שחיקה - אם רווחים מ[[הון]] מחולקים בצורה שוויוניות יותר בחברה, כך שהפרנסה פחות קשורה להכנסות מעבודה. אם יש בטחון ביחס לפרנסה (לדוגמה עקב [[מס הכנסה שלילי]], תמיכה ממשלתית בשיטות של [[סוציאל דמוקרטיה]] או [[כלכלה דמוקרטית]] שמאפשרת חלוקת אחריות ובעלות על משאבי הון שונים), או אם פוחת הצורך בהכנסה כספית עקב [[פשטות מרצון]] ופיתוח הון אישי, ואו מאגרי הון אחרים, יורד גם הצורך בשעות עבודה ארוכות ורציפות.

 

כך פחות שעות עבודה, כל עוד אינן פוגעות בסיכויי השרידה של הפרט או המשפחה, ואינן גורעות מהשקעה בילדים , ואינן גורם לחרדות שונות, יכולות להקטין דרסטית את כמות השחיקה בקרב בני האדם. זאת עקב השקעת פחות זמן בעבודה , והשקעת זמן מאוזנת יותר בתחומי חיים אחרים שתכופות הם מורידי מתח נפשי -כמו יותר זמן ללמידה על היקום, הסביבה הטבעית, יותר זמן שינה ופיתוח [[הרגלי שינה]] טובים יותר, יותר זמן איכות עם המשפחה, [[קהילה|פעילות קהילתית]], יותר זמן ללמידה כללית, תחביבים, פילוסופיה, דתות, [[מדיטציה]], ספורט ו[[פעילות גופנית]], השקעה ב[[תזונה]], טיולים, התאוששות ממכאובים ועוד.

== ראו גם ==

== ראו גם ==

* [[מתח נפשי]]

* [[מתח נפשי]], [[בדידות]]

* [[פרבור]]

* [[פרבור]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[פקקי תנועה]]

* [[תכנון מוטה רכב פרטי]]

* [[זיהום רעש]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום אור]], [[זיהום במזון]], [[זיהום מים]]

* [[פקקי תנועה]]

* [[עומס מידע]], [[התמכרות לסמארטפון]]

* [[זיהום רעש]]

* [[תזונה בריאה]] [[השפעות בריאותיות של סוכר]]

* [[זיהום אוויר]]

* [[אנטי-ריבית#ריבית כמשתנה הפוגע במערכת החינוך]], [[אי שוויון כלכלי]], [[עוני]], [[אבטלה]]

* [[זיהום אור]]

* [[אנטי-ריבית#ריבית כמשתנה הפוגע במערכת החינוך]]

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

 

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]