שינויים

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

===כריתת היערות בזמן הטורקים===

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

בזמן הטורקים בוצעה כריתה גדולה של יערות בישראל לצורכי הסקה ושימושים אחרים בעץ. הצורך לכרות עצים החריף במיוחד במהלך המאה ה-19 עקב [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] חד שהיה בתקופה זו. במשך התקופה הממלוכית, וכך גם בימי העות'מאנים, נע מספרם של תושבי הארץ, לפי האומדנים, בין 160,000 ל- 225,000. הקיפאון הדמוגרפי (שנגרם בשל עוני ותנאים קשים) נמשך עד לשנת 1840. אז, תוך כ- 100 שנה - פרק זמן קצר יחסית, כמעט ששולש מספר התושבים, והגיע עד 700,000. לדבר זה היתה השפעה גדולה על הביקוש לעץ. בארץ ישראל, בה לא מצויים מחצבי [[פחם|פחם אבן]] ו[[נפט]], המשיכו להשתמש בפחמי עץ לצרכים תעשייתיים, כגון עיבוד ברזל או תעשיית זכוכית, עד לסוף המאה ה- 19. משפחה יהודית במושבות הייתה משתמשת בכטונה פחמים בשנה, ולהכנתה של זו נדרשו כשלוש טונות עצי חורש. לאלה, נוסף גם השימוש ב"חטאב" - עצים להסקה, לאפייה, לחימום ולבישול. משפחת פלאחים ערביים, בת חמש-שש נפשות, צרכה, לפי האומדן, כשלוש טונות עצי הסקה לשנה. אומדן אחר "מסתפק" בכ- 150 ק"ג פחם לנפש בשנה באזורים קרים, כלומר "רק" כטונה עצים למשפחה בשנה. בכפרים רבים המשיכו להשתמש בעץ לבישול ולאפיית לחם עד לשנות ה- 80, ויש כפריים מעטים המתמידים בכך עד היום. {{הערה|שם=lib|1=ד"ר עוזי פז, ד"ר מחמוד זחאלקה[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3936 היה היה יער: על אזור רמת מנשה], הספרייה הוירטואלית של מט"ח}}

בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}

בראשית המאה ה-20 עסק המדען [[אהרון אהרונסון]] בסוגריות [[יערנות]] ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913, הגיש למושל ביירות, את החיבור היערני "חישוף היערות בארץ-ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח מחה אהרונסון כנגד כריתת העצים על ידי השלטון הטורקי. {{הערה|שם=kkl1|כליל אדר, [http://www.greenwin.kkl.org.il/features/forest/trees/israel_trees/oren/oranim/ מעלות טובות לנטיעת אורנים ביער ובגינון], אתר קק"ל לצעירים}} בזמן מלחמת העולם הראשונה היה מחסור ב[[פחם]] להסקת קטרים והטורקים גדעו עצים מכל הבא ליד - כולל איום על עצי מטע - דבר זה הביא להרס מואץ של יערות רבים בישראל. {{הערה|שם=lib}}