שינויים

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק ב-שנות 1990. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלימי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

באותן שנים לא ניטע אורן הקפריסאי (אורן ברוטיה), משום שהוא נחשב אקוטיפ של אורן ירושלים ולא מין נפרד. מאוחר יותר התגלו יתרונות רבים של אורן קפריסאי על פני אורן ירושלים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלו לטעת אותו, אבל נטיעות נרחבות שלו החלו רק ב-שנות 1990. עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 עיקר הנטיעות היו של אורן ירושלימי, אך מאז נטיעות מין זה פחות מאוד בגלל פגיעותו לכנימה "המצוקוקוס הארץ ישראלי"  Matsucoccus josepHi.{{הערה|שם=kkl1}}

נטיעת עצי מחט נתקלת בביקורת על כך שהיא שהיא גורמת בעיות שונות. יש מבקרים הטוענים כי עצי המחט - אורן וברוש אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. סיבה אחת היא הקמת "[[מדבריות האורן|מדבריות אורן]]" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים [[מערכת אקולוגית]] בעלת [[מגוון אקולוגי]] נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]. טענה נוספת נגד יערות אלה היא שיערות מחטניים כאלה תורמים להתפשטות של [[שריפות יער בישראל]] עקב מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן. ביקורת נוספת היא שיערות אלה "לא מעניינים" והם פחות יפים מחורש טבעי ועשיר יותר במינים. דבר זה עלול לפגוע הן בחוויה של מטיילים מישראל והן בנושא של תיירות לישראל.

נטיעת מעט מינים של אורנים נתקלת בביקורת על כך שהיא שהיא גורמת בעיות שונות (ראו בהמשך), בין היתר בגלל שהדבר יוצר לכאורה "[[מדבריות אורן]]" עם מיעוט מינים אחרים. דבר זה משתנה אולי עם הזמן עקב שינויים שונים בהתפתחות העצים.  

 

טיעוני הנגד של קק"ל היא שמיני האורן ניטעו בכוונה - לא בגלל נוסטלגיה, אלא בגלל התאמה שלהם לנסיבות שהיו בישראל בתחילה ואמצע המאה ה-20. העצים שרדו בתנאים קשים שבהם הצלחת מינים אחרים היתה נמוכה יותר, כך שיערות אלה הם בגדר "יערות חלוץ" שמאפשרים התפתחות של מיני עצים וצמחים אחרים.

 

לטענת אנשי קק"ל בתוך יערות האורן מתפתח יש התפתחות של  תת-יער עשיר ומגוון, שכולל מינים נוספים כמו אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, וזאת תודות לסיוע שהאורנים מספקים להתפתחות העצים האחרים. דבר זה כולל מספר היבטים - העצים רחבי העלים זקוקים לחצי צל כדי להתפתח בצורה טובה, בניגוד לאורנים שהם אוהבי שמש. יערות אורן בוגרים מספקים תנאים טובים יותר מבחינה זו לעצים רחבי העלים. בנוסף העצים משפרים את איכות ה[[קרקע]] - הקרקע המקורית בה ניטעו האורנים היתה דלה וחשופה, והעצים העשירו את הקרקע בחומר אורגני. השורשים מונעים גם [[סחף קרקע]]. בנוסף נטען כי יערות אורן של קק"ל לפחות הם מוגנים יותר משריפות וכי קיום של רעייה מבוקרת ביערות אלה מועילה בפיתוח היער וצמחים עשבוניים.

5. הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בע"ח ציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה. {{הערה|שם=kkl1}}

בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

בתחילת המאה ה 21 החלה הקרן הקיימת לישראל לשתול יותר יערות המתאימים לאקלים המקומי ול[[משק המים בישראל]].

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]]  אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.  

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]]  אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.  

1. אכלוס דירות ריקות.

יש מבקרים הטוענים כי עצי המחט - אורן וברוש אלו הם עצי מחט שמתאימים יותר לאיזורים צפוניים יותר -[[יערות הצפון]]. יש טענה שזה קרה מפני שהגיעו הרבה עולים מארצות אירופה שהתגעגעו ליערות האלה אשר גדלים בחלק הצפוני של אירופה. סיבה אחת היא הקמת "[[מדבריות האורן|מדבריות אורן]]" - יערות שבהן סוג אחד או שניים של עצים שיוצרים [[מערכת אקולוגית]] בעלת [[מגוון אקולוגי]] נמוך של עצים, שיחים ובעלי חיים, שמספקת [[שירות המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]]. טענה נוספת נגד יערות אלה היא שיערות מחטניים כאלה תורמים להתפשטות של [[שריפות יער בישראל]] עקב מאפיינים אקולוגיים של יערות אורן. ביקורת נוספת היא שיערות אלה "לא מעניינים" והם פחות יפים מחורש טבעי ועשיר יותר במינים. דבר זה עלול לפגוע הן בחוויה של מטיילים מישראל והן בנושא של תיירות לישראל.

 

2. הגבהת בניינים קיימים(אפשר להתחיל עם הגבהת בניינים נמוכים מ 5 קומות ל 5 קומות או פחות ורק אחר כך כאשר יתר האמצעים יגמרו, לעבור למגדלים).

לטענת אנשי קק"ל בתוך יערות האורן מתפתח יש התפתחות של  תת-יער עשיר ומגוון, שכולל מינים נוספים כמו אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, וזאת תודות לסיוע שהאורנים מספקים להתפתחות העצים האחרים. דבר זה כולל מספר היבטים - העצים רחבי העלים זקוקים לחצי צל כדי להתפתח בצורה טובה, בניגוד לאורנים שהם אוהבי שמש. יערות אורן בוגרים מספקים תנאים טובים יותר מבחינה זו לעצים רחבי העלים. בנוסף העצים משפרים את איכות ה[[קרקע]] - הקרקע המקורית בה ניטעו האורנים היתה דלה וחשופה, והעצים העשירו את הקרקע בחומר אורגני. השורשים מונעים גם [[סחף קרקע]]. בנוסף נטען כי יערות אורן של קק"ל לפחות הם מוגנים יותר משריפות וכי קיום של רעייה מבוקרת ביערות אלה מועילה בפיתוח היער וצמחים עשבוניים.

5. הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בע"ח ציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה. {{הערה|שם=kkl1}}

בישראל קיים תהליך של [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכולסין]] מהיר. ישראל שהיא כבר מדינה בעלת צפיפות אוכלוסין גבוה, היא בעלת [[פריון ילודה בישראל|פריון ילודה]] גבוה ופריון זה לא יורד עם השנים. בנוסף לכך קיימת מגמה של [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] דברים שמקשים על הגדלת צפיפות המגורים בערים קיימות. התוצאה של שני התהליכים הללו הוא בניית שכונות וערים חדשות על חשבון שטחים אחרים, בין היתר על חשבון שטחי יער.  

3. בנייה במקום חניות וכבישים תוך התנתקות מהרכב הפרטי. רכבות, אופניים, אוטובוסים זקוקים להרבה פחות חניות מאשר מכוניות והם גם יוצרים משמעותית פחות פקקים: האופניים תופסים פחות מקום על הכביש ואוטובוס יכול להכיל 50 איש והוא תופש פחות מקום מ 50 מכונות עם בן אדם אחד בכל מכונית. לגבי אוטובוס דו קומתי האפקט מתגבר וברכבת עוד יותר. בגלל שהם תופשים פחות מקום יש פחות סיכוי שווצר פקק ואז אין צורך שיהיה עוד כביש לאותו היעד כדי למנוע פקק. הכבישים והחניות תופשים בישראל כנראה יותר מקום מדירות, בין היתר בגלל שהדירות לרוב בנויות בקומות והכבישים והחנינות לרוב בקומה אחת.

ניתן להפחית בעיה זו על ידי האטת קצב גידול האוכלוסיה ואף [[ייצוב אוכלוסין]], דבר זה עלול לקחת שנים רבות בגלל [[מומנטום אוכלוסין]] - האוכלוסיה ממשיכה לגדול במשך עשרות שנים גם אם כל הזוגות מתחילים כבר היום להוליד רק שני ילדים. פתרונות אחרים נוגעים להגדלת [[צפיפות האוכלוסין]] בישובים קיימים כולל אכלוס דירות ריקות, [[בנייה מרקמית]] במקום בתים נמוכים, בניה במקום [[חניה|חניות]] וכבישים תוך מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ובנייה במקום שטחים של צה"ל או שטחי תעשיים ומסחר שננטשו.  

4. בנייה במקום בסיסי צה"ל, שטחי תעשייה וקניונים נטושים.

למרות שהאמצעים האלה, לעתים קרובות בישראל מעדיפים לבנות על השטחים הפתוחים. דוגמה לכך היא תכנית "רמת גוראל" המעמידה בסכנה את כל יערות חיפה, שהם כרגע במרחק הליכה לחיפאים רבים. במקרים רבים קיים מימד אירוני בשיווק של דירות חדשות בשכונות אלה- המצג לקונים הוא בניה בית בחיק הטבע אבל פגיעה ביערות מרחיקה את הנגישות עליהם.  

=== פגיעה ביערות בעקבות התחממות ובצורות ===

=== פגיעה ביערות בעקבות התחממות ובצורות ===

ב 2016 בעקבות בצורת של 4 שנים ברצף החלה תמותת עצים נרחבת בגליל ובכרמל{{הערה|עדי חשמונאי [https://news.walla.co.il/item/3015805 מומחי אקלים: "אלה בדיוק התנאים הנדירים שהיו לפני אסון הכרמל"]23.11.2016, וואלה}}. הבצורת כנראה נגרמה בגלל שינויי אקלים. אם השינויים ימשיכו באותו הקצב היערות בישראל יעמדו מול סיכון משמעותי והיעלמותם יכולה לגרום למדבור נרחב בחלק הצפוני של ישראל שכרגע איננו מדברי: זאת בגלל שהיערות שומרים על הקרקע מהתחממות יתר, גורמים ללחות באוויר וכדומה.

ב 2016 בעקבות [[בצורת בישראל|בצורת]] של 4 שנים ברצף החלה תמותת עצים נרחבת בגליל ובכרמל{{הערה|עדי חשמונאי [https://news.walla.co.il/item/3015805 מומחי אקלים: "אלה בדיוק התנאים הנדירים שהיו לפני אסון הכרמל"]23.11.2016, וואלה}}. הבצורת כנראה נגרמה בגלל [[שינויי אקלים]]. אם השינויים ימשיכו באותו הקצב היערות בישראל יעמדו מול סיכון משמעותי והיעלמותם יכולה לגרום ל[[מדבור]] נרחב בחלק הצפוני של ישראל שכרגע איננו מדברי: זאת בגלל שהיערות שומרים על הקרקע מהתחממות יתר, גורמים ללחות באוויר וכדומה.

 

=== התגברות שרפות יער בישראל ===

=== התגברות שרפות יער בישראל ===

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שריפות יער בישראל}}

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - למערכות האקולוגיות, [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה). שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

[[שריפות יער בישראל]], הן בעיה גדלה והולכת. שריפות יער יכולות לגרום לנזקים גדולים - ל[[מערכת אקולוגית|מערכות האקולוגיות]], [[חקלאות בישראל|לחקלאות]], לתיירות ונופש, ועוד. כמו כן, שריפות אלה יכולות להגיע לישובים ובתים ולגרום נזק גדול ברכוש ואף בחיי אדם. בישראל יש בממוצע כ-1,000 שריפות יער בשנה או כ-3 שריפות יער בממוצע ביום. רוב השריפות הן שריפות קטנות שנכבות מהר. אבל חלק מהשריפות הן גדולות מאד. השטח השנתי הממוצע של כלל שריפות יער בשנה הוא 37 אלף דונם. לצורך השוואה, זהו שטח גדול משטח השיפוט של העיר נתניה. שטחי היער בישראל משתרעים על פני כ-1.621 מיליון דונם, מעט יותר מ-7% משטחה הכולל של מדינת-ישראל.{{הערה|שם=matam|נצ"מ ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, אביגיל עמית, [http://mops.gov.il/safetyandemergency/nationalfireservices/fireforecastsystem/pages/canbepredictable.aspx מערכת חיזוי שריפות - מת"ש], כתב העת 'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים,  גיליון מס' 1 - יוני 2012}} כך שבממוצע בכל שנה נשרפים כ-2% משטחי היערות.  

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}} יש לציין שהצתות על רקע לאומני הם פעילות אידיוטית במיוחד, כי העלמות היערות פוגעת בכל הלאומים הנמצאים קרוב ליער ומצמצמת את היכולת שלהם להתקיים בכבוד בשטח זה.

הסיבות העיקריות לפרוץ שריפות יער הן- הצתות בזדון, פעילות כלכלית (שריפת אשפה ופסולת) ופעילות צבאית, המתגברות במהלך סוף השבוע, וכן חוסר זהירותם של מטיילים, הפוקדים את היערות ואת הגנים בסופי השבוע.{{הערה|שם=matam}} יש לציין שהצתות ופגיעה ביערות פוגעת בכל הלאומים הנמצאים קרוב ליער ומצמצמת את היכולת שלהם להתקיים בכבוד בשטח זה.

הבעיה הגדלה של שריפות יער בישראל קשורה לא רק להתגברות תופעה של הצתות אלא גם לתופעה כלל עולמית - [[התחממות עולמית ושריפות יער|החמרה של שריפות יער עקב התחממות עולמית]]. דבר זה נוגע להיבטים כמו מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער.  

הבעיה הגדלה של שריפות יער בישראל קשורה לא רק להתגברות תופעה של הצתות אלא גם לתופעה כלל עולמית - [[התחממות עולמית ושריפות יער|החמרה של שריפות יער עקב התחממות עולמית]]. דבר זה נוגע להיבטים כמו מה הסיכוי ששריפה קטנה תהפוך לשריפת יער ענקית שמתפשטת ללא שליטה. היבטים של עוצמת השריפה כוללים את חום הלהבות בשריפה, מספר מוקדי השריפה, היכולת של האש לדלג מעל מחסומים, קצב התקדמות השריפה, משך השריפה, והשטח הכולל שנשרף בסופו של דבר. בדומה למדינות רבות אחרות יש בשנים האחרונות החמרה בכמות ובהיקף של שריפות יער.