שינויים

שורה 45: שורה 45:  
ההסבר המלתוסיאני הפשוט לא התרחש לא רק בגלל גידול בפריון החקלאי, אלא גם בגלל שעם השנים ירד [[פריון ילודה|פריון הילודה]] - כמות הילדים שכל אשה יולדת ירד בהתמדה בכל המדינות בעולם. דבר זה גורם לכך שהאוכלוסייה אינה גדלה באחוז גידול אחיד מה שיניב גידול מעריכי, אלא גדלה באחוז גידול הולך ויורד - מה שמניב [[פונקציית סיגמואיד]] לפחות לגבי גודל האוכלוסייה עצמה. כפי הנראה הירידה בילודה קשורה לירידה בתמותה - ככל שיותר צאצאים שורדים כך הילודה יורדת. לפי "הקואליציה למקורות מתחדשים" עוני נשאר הסיבה העיקרית לפיצוץ אוכלוסין{{הערה|RRC Logo Renewable Resources Coalition [https://www.renewableresourcescoalition.org/overpopulation-causes-effects-solutions/ Overpopulation: The Causes, Effects and Potential Solutions] 6 לדצמבר 2018}}
 
ההסבר המלתוסיאני הפשוט לא התרחש לא רק בגלל גידול בפריון החקלאי, אלא גם בגלל שעם השנים ירד [[פריון ילודה|פריון הילודה]] - כמות הילדים שכל אשה יולדת ירד בהתמדה בכל המדינות בעולם. דבר זה גורם לכך שהאוכלוסייה אינה גדלה באחוז גידול אחיד מה שיניב גידול מעריכי, אלא גדלה באחוז גידול הולך ויורד - מה שמניב [[פונקציית סיגמואיד]] לפחות לגבי גודל האוכלוסייה עצמה. כפי הנראה הירידה בילודה קשורה לירידה בתמותה - ככל שיותר צאצאים שורדים כך הילודה יורדת. לפי "הקואליציה למקורות מתחדשים" עוני נשאר הסיבה העיקרית לפיצוץ אוכלוסין{{הערה|RRC Logo Renewable Resources Coalition [https://www.renewableresourcescoalition.org/overpopulation-causes-effects-solutions/ Overpopulation: The Causes, Effects and Potential Solutions] 6 לדצמבר 2018}}
   −
אם זאת, נשאלת השאלה: למה עם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים? על רוב המדענים מקובלת תאורית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]]  שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.
+
'''אם זאת, נשאלת השאלה: למה עם כך הגידול המשמעותי באוכלוסייה התרחש דווקא בתחילת המהפכה התעשייתית - הרי טוענים שהיא העלתה את רמת החיים?'''
   −
אפשר להעלות גם השערה אחרת. [[המהפכה התעשייתית]] גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל הפועלים והעמים הילידים שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה 19 ובמאה ה 20 הוא כבר חל לרדת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Demographic_history#Historical_population_of_the_world Historical population of the world]}} חשוב לברר את הנושא, כי לפי התאורייה של המעבר הדמוגרפי כדי להגביל את הגידול באוכלוסייה אפשר לנקוט בעיקר ב 2 אמצעים: או להוריד את רמת החיים ולעלות את התמנותה כמו שהיה קודם, מה שלא פופולרי או באמצעות אמצעי מניעה מודרניים ורמת צריכה נוכחית או אפילו יותר גבוהה מה שלא תמיד פופולרי, ובעייתי מבחינת קיימות ובריאות. לעומת זאת עם ההשערה השנייה נכונה אז באמצעות צמצום צריכה לרמה המיטיבה עם החברה והבריאות חלוקה צודקת אפשר לפתור גם את בעיית פיצוץ האוכלוסין.
+
על רוב המדענים מקובלת תאורית [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]]  שטוענת כי העלייה ב[[תוחלת החיים]] וב[[רמת החיים]] עם התחלת [[המהפכה התעשייתית]] בהתחלה גרמה לגידול באכלוסייה כי מצד אחד יותר ילדים שרדו והילודה נשארה בערך כפי שהיא ואחר כך גרמה להאטה או עצירה בגידול האכלוסייה כי האנשים חיו יותר אבל מצד שני הילודה ירדה{{הערה|Raivio K [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1670537 How does infant mortality affect birth rates?] 1990 US National Library of Medicine National Institutes of Health Search database}}.
 +
 
 +
אפשר להעלות גם השערה אחרת. [[המהפכה התעשייתית]] גרמה בהתחלה לעלייה בתמותה אצל [[פועלים|הפועלים]] והעמים [[ילידים|הילידים]] שנוצלו על ידי הקולוניאליסטים כדי לקדם אותה. ייתכן שזה גרם לעלייה בילודה עקב עלייה בתמותת ילדים אצל הקבוצות האלה ואחר כך כאשר העלייה בכמות המוצרים והירידה בחשיבות העבודה הפיזית עקב מיכון העלתה את הסיכויים לשרוד בקבוצות האלה הילודה ירדה. באירופה שיא הגידול באוכלוסייה נרשם במחצית השנייה של המאה ה 19 ובמאה ה 20 הוא כבר חל לרדת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Demographic_history#Historical_population_of_the_world Historical population of the world]}} חשוב לברר את הנושא, כי לפי התאורייה של המעבר הדמוגרפי כדי להגביל את הגידול באוכלוסייה אפשר לנקוט בעיקר ב 2 אמצעים: או להוריד את רמת החיים ולעלות את התמנותה כמו שהיה קודם, מה שאיננו מוסרי, או באמצעות אמצעי מניעה מודרניים ורמת צריכה נוכחית או אפילו יותר גבוהה מה שלא תמיד פופולרי, [[מחסור ועודף|ובעייתי מבחינת קיימות ובריאות]]. לעומת זאת עם ההשערה השנייה נכונה אז באמצעות צמצום צריכה לרמה המיטיבה עם החברה והבריאות וחלוקה צודקת אפשר לפתור גם את בעיית פיצוץ האוכלוסין.
    
אצל בעלי החיים, ככל שיותר צאצאים שורדים, תוחלת החיים ארוכה יותר רמת החיים גבוהה יותר כך יש פחות ילודה. בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה '''הזבובים''', בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה '''הזאבים''' מביאים יחסית מעט צאצאים: אצליהם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שתמותת הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.
 
אצל בעלי החיים, ככל שיותר צאצאים שורדים, תוחלת החיים ארוכה יותר רמת החיים גבוהה יותר כך יש פחות ילודה. בעלי החיים הנמצאים ברמה אינטלקטואלית נמוכה יותר כמו לדוגמה '''הזבובים''', בדרך כלל מולידים יותר צאצאים: התמותה בצאצאים שלהם גבוהה ההורים לא דואגים לילדים ורק בילודה גבוהה אפשר לשרוד. מבנה הגוף הפשוט יחסית מאפשר להביא הרבה מאוד צאצאים ולגדל אותם ללא דאגה מצד ההורים. זה ניקרא אסטרטגית "R". מצד שני בעלי חיים הנחשבים לבעלי רמה אינטלקטואלית גבוהה כמו לדוגמה '''הזאבים''' מביאים יחסית מעט צאצאים: אצליהם התמותה נמוכה יחסית, ההורים דואגים לצאצאים מה שמאפשר לשרוד גם עם יחסית מעט צאצאים. מצד שני מבנה הגוף המורכב שלהם לא מאפשר להביא מספר צאצאים דומה לזה של זבובים. זה נקרא אסטרטגית "K". משהו דומה מתרחש גם אצל בני האדם אם כי זה לא בדיוק אותו הדבר. ניתן לראות שככל שתמותת הילדים יורדת יורדת גם הילודה ולהפך, למרות שהמדענים עדיין לא פיענחו את כל הסיבות.
4,291

עריכות