שינויים

נוספו 3,724 בתים ,  13:27, 17 בדצמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:  
ההשלכות של הקולוניזלים נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]] , [[אוניברסליזם]] ועוד.  
 
ההשלכות של הקולוניזלים נמשכות עד היום - לדוגמה יצירת מדינות חדשות כמו ארצות הברית, אוסטרליה וקנדה, קביעת הגבולות של מדינות לאום ברוב המדינות באפריקה, ובמזרח התיכון, התיישבות אנשים ממוצע אירופאי ברוב שטחה של צפון אמריקה, אוסטרליה וחלק מהותי מדרום אמריקה, התרחבות הרעיונות של נצרות והשפות האנגלית, הצרפתית, הספרדית והפורטוגזית, לחלק גדול מכדור הארץ והתפשטות כלל עולמית של [[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]], של [[גלובליזציה]] ורעיונות ותהליכים נוספים כמו [[ליברליזם]], [[קידמה]], [[לאומנות]] , [[אוניברסליזם]] ועוד.  
    +
==תהליכים שהניעו את הקולוניליזם==
 +
בספר [[קיצור תולדות האנושות]] שואל [[יובל הררי]] מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20.{{הערה|שאלה זו היא שאלת המוצא של ספר חשוב אחר [[רובים חיידקים ופלדה]] מאת [[ג'ארד דיימונד|שמהווה רקע חשוב לכתיבת הספר של הררי]]}} עד אז, אירופה הייתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'ינים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? רעיון כזה בשנת 1500 לדוגמה היה נראה לא הגיוני.
 +
 +
במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? לפי הררי הסיבה לכך היא הבדלים תרבותיים - [[מיתוס|מיתוסים]], [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.
 +
 +
מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - [[המהפכה המדעית]] ו[[קפיטליזם|הקפיטליזם]]. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריאליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו - של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.
 +
 +
במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המוקדמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפריאליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי. סיבה מרכזית לאימפריאליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות (כמו הודו, סין, האיסלם) שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה.
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* [[רעיון הקידמה]]
+
* [[רעיון הקידמה]], [[המהפכה המדעית]], [[קפיטליזם]]
* [[המהפכה המדעית]]
+
* [[גלובליזציה]], [[אימפריאליזם]]
* [[גלובליזציה]], [[אימפריאליזם]], [[קפיטליזם]]
   
* [[רובים חיידקים ופלדה]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)]], [[כשהתאגידים שולטים בעולם (ספר)]]
 
* [[רובים חיידקים ופלדה]], [[קיצור תולדות האנושות]], [[הדינמיקה של הקפיטליזם (ספר)]], [[כשהתאגידים שולטים בעולם (ספר)]]
 
* [[קללת המשאבים]]
 
* [[קללת המשאבים]]
שורה 21: שורה 28:  
* [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]
 
* [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]
    +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Colonialism קולוניאליזם] בויקיפדיה האנגלית
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Colonialism קולוניאליזם] בויקיפדיה האנגלית
שורה 27: שורה 36:  
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
 
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
 
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
 
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
 +
[[קטגוריה:אנתרופולוגיה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
 
[[קטגוריה:היסטוריה סביבתית]]
 
[[קטגוריה:היסטוריה סביבתית]]