שינויים

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון [[שקיות פלסטיק חד פעמיות]]{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[מחסור ועודף|ייצור יתר]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון [[שקיות פלסטיק חד פעמיות]]{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

    

    

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. ניתן לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

==ייצור==

===ייצור===

 

====השפעת הייצור על שינוי האקלים====

===השפעת הייצור על שינוי האקלים===

על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  

על פי הנתונים של [http://www.plasticpollutioncoalition.org/ הקואליציה העולמית למאבק בפסולת פלסטיק] כ-8% מהנפט המופק בעולם משמש לשם ייצור מוצרי לפלסטיק, כאשר במהלך ההפקה נפלטים [[גזי חממה]] חזקים כמו [[מתאן]]. על כל אונקיה של פוליאתילן- החומר ממנו מופקים שקיות הפלסטיק החד פעמיות נפלטים 5 אונקיות של פחמן דו חמצני. {{הערה|Elizabeth Glazner, [http://www.plasticpollutioncoalition.org/pft/2015/11/17/plastic-pollution-and-climate-changePlastic Pollution and Climate Change [Plastic Pollution Coalition 10.12.2015}}. אם המגמה הנוכחית תמשך עד 2050 20% מהנפט ילך לפלסטיק{{הערה|פרטו - אינדוסטרי ניוז [https://www.petro-online.com/news/fuel-for-thought/13/breaking_news/new_research_suggests_plastic_industry_guzzles_more_oil_than_aviation_sector/37808 New Research Suggests Plastic Industry Guzzles More Oil Than Aviation Sector] 17.02.2016 International Labmate Limited}}  

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר

===זיהום אוויר===

====זיהום אוויר====

ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.

ייצור תרכובות פלסטיק מנפט עלול לגורר זיהום אוויר. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט  כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט  כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

 

==== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ====

=== צריכת אנרגיה בייצור הפלסטיק ===

ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}

ייצור של מוצרי פלסטיק מ[[נפט גולמי]] בארצות הברית דורש 62 עד 108 מגה-ג'ול אנרגיה לקילוגרם. זאת בהתחשב בכך שיעילות ממוצעת של תחנות בארצות הברית הן ביעילות של 35%. ייצור של סיליקון ומוליכים למחצה עבור ציוד אלקטרוני מודרני דורש אפילו כמות גדולה יותר של אנרגיה - 230 עד 235 מגה-ג'ול לק"ג סיליקון וכ-3,000 מגה-ג'ול לקילוגרם של מוליכים למחצה. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/2009/06/embodied-energy-of-digital-technology.html The monster footprint of digital technology], Low Tech magazine, 2009.}} צריכה זו גבוהה בהרבה לעומת מוצרים אחרים - הפקת [[ברזל]] מעופרת ברזל צורכת 20-25 מגה-ג'ול, הפקת זכוכית מחול דורשת 13-35 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת פלדה מברזל דורשת 20-50 מגה-ג'ול לק"ג, הפקת [[נייר]] מעץ דורשת 20-50 מגה ג'ול לק"ג. {{הערה|[http://www.lowtechmagazine.com/what-is-the-embodied-energy-of-materials.html How much energy does it take (on average) to produce 1 kilogram of the following materials?], Low Tech magazine, 2009.}}

 

=== שינוע מהיצרן לצרכן ===

== שינוע מהיצרן לצרכן ==

הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.

הפלסטיק עובר דרך ארוכה מבאר הנפט למפעל שהופך את הנפט או הגז לפלסטיק משם למעל שעושה מהפלסטיק שקית או בקבוק משם למפעל שממלא את הבקבוק במיץ או לסופרמרקט שמשתמש בשקיות ואז לבית של הצרכן. הפלסטיק משמש לרוב לאריזת מוצרים אחרים ומגיע לכל החנויות ולכן הוא עושה דרך ארוכה מהרגיל. בגלל זה ובגלל הכמויות האדירות שלו השינוע אחראי על חלק משמעותי מהפליטות. לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 29% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהשינוע{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.

== שימושים ==

=== שימוש ===

==== רעילות ====

 

=== רעילות ===

[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.  

[[פתלטים]] הם קבוצה של תרכובות כימיקליות שמשמשות בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק כדי להפוך אותם לגמישים יותר. השימוש העיקרי בהם הוא להפיכת פוליויניל כלוריד (PVC) מפלסטיק קשיח לפלסטיק גמיש. פתלטים הם נוזליים נטולי צבע וריח, הם מסיסים בשומן ובמידה פחותה מכך במים. משתמשים בפתלטים במגוון גדול של מוצרים - קופסאות מזון חד פעמיות, סכום חד פעמי, בקבוקי פלסטיק לשתייה, ציפוי גלולות ב[[תעשיית התרופות]], קוסמטיקה, בשמים, חומרי בנייה, צעצועים, וילונות אמבטיה ועוד.  

פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא [[Bisphenol A]] אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution#Effects_on_humans  Plastic pollution Effects on humans]}}.

פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא [[Bisphenol A]] אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution#Effects_on_humans  Plastic pollution Effects on humans]}}.

 

==== פלסטיק במי השתייה ====

=== פלסטיק במי השתייה ===

נכון לנתונים של 2018 בערך 83% מהמים בברזים בעולם, מכילים חלקיקי פלסטיק מקרוסקופיים העלולים לגרום ל[[סרטן]] ומחלות נוספות. הריכוז הגבוהה ביותר הוא בארצות הברית ולבנון והריכוז הנמוך ביותר באירופה{{הערה|Chris Tyree & Dan Morrison [https://orbmedia.org/stories/Invisibles_plastics INVISIBLES

נכון לנתונים של 2018 בערך 83% מהמים בברזים בעולם, מכילים חלקיקי פלסטיק מקרוסקופיים העלולים לגרום ל[[סרטן]] ומחלות נוספות. הריכוז הגבוהה ביותר הוא בארצות הברית ולבנון והריכוז הנמוך ביותר באירופה{{הערה|Chris Tyree & Dan Morrison [https://orbmedia.org/stories/Invisibles_plastics INVISIBLES

The plastic inside us] 2017, ORB}}. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.

The plastic inside us] 2017, ORB}}. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.

ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.

ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.

 

=== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ===

== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום

נושאים "חמים" על סדר היום

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

 

===פסולת===

==פסולת==

==== פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ====

=== פסולת פלסטית בשטחים הפתוחים, בנהרות, באגמים, בימים, ובאוקיינוסים ===

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]

בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום.  [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]

ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.

ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.

=== תפיסת מקום במזבלות ===

==== תפיסת מקום במזבלות ====

ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

===שריפת פלסטיק===

====שריפת פלסטיק====

מכיוון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל [[דיאוקסינים]]. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

מכיוון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל [[דיאוקסינים]]. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

===מיחזור פלסטיק===

====מיחזור פלסטיק====

הרבה אנשים מנסים למחזר פלסטיק. אבל גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כאשר מדברים על שקיות חד פעמיות המחזור מזהם לא פחות מהייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}

הרבה אנשים מנסים למחזר פלסטיק. אבל גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כאשר מדברים על שקיות חד פעמיות המחזור מזהם לא פחות מהייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}

=== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ===

==== ניסיונות לפתור את הבעיה ללא צמצום ייצור והנזק מהם ====

אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה{{הערה| Erik Stokstad  [http://www.sciencemag.org/news/2017/05/critics-say-plan-drifting-ocean-trash-collectors-unmoored Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored] 11.05.2017 Science}} בעיקר מהסיבות הבאות:

אנשים רבים ניסו להוציא את הפלסטיק מהאוקיינוסים ברשתות או במשאבות, כדי לפתור את הבעיה ללא צמצום הייצור. אבל מומחים לא תומכים בפרויקטים כאלה{{הערה| Erik Stokstad  [http://www.sciencemag.org/news/2017/05/critics-say-plan-drifting-ocean-trash-collectors-unmoored Critics say plan for drifting ocean trash collectors is unmoored] 11.05.2017 Science}} בעיקר מהסיבות הבאות:

* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  

* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  

* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  

* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  

* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

== מאבק בזיהום הפלסטיק ==

== מאבק בזיהום הפלסטיק ==

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל.  

במקומות רבים בעולם צומצמו הנזקים מהזיהום ושאר הבעיות שגורם הפלסטיק, כולל בישראל.  

=== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ===

=== קמפיין ארגון האומות המאוחדות ===

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום

נושאים "חמים" על סדר היום

במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות.  

במקומות רבים נאסרו או הוגבלו שקיות הפלסטיק החד פעמיות.  

=== ישראל ===

=== ישראל ===

הצעדים שעשתה ישראל בנושא זה הם משמעותיים ויכולים לעזור במידת מה לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. אתם יכולים לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן] ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:

הצעדים שעשתה ישראל בנושא זה הם משמעותיים ויכולים לעזור במידת מה לא רק לניקיון חופיה אלה גם למאבק בזיהום האוויר והפחתת פליטות גזי החממה. אתם יכולים לראות את הצעדים שנעשים בעולם לצמצום הזיהום משקיות פלסטיק [https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags כאן] ואת צעדים של ישראל בערך המורחב:

{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}.

{{הפניה לערך מורחב|חוק השקיות}}.

=== הודו ===

=== הודו ===

* ב-2018 הושג ניצחון גדול במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.

* ב-2018 הושג ניצחון גדול במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.

=== צ'ילה ===

=== צ'ילה ===

* ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

* ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

 

=== אירופה ===

=== אירופה ===

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

=== ניו זילנד ===

=== ניו זילנד ===

ניו זילנד הכריזה שהיא אוסרת על שקיות פלסטיק חד פעמיות החל משנת 2019{{הערה|Kate Lyons and agencies [https://www.theguardian.com/world/2018/aug/10/jacinda-ardern-says-new-zealand-will-ban-plastic-bags Jacinda Ardern says New Zealand will ban plastic bags] 10.08.2018, The Guardian}}.

ניו זילנד הכריזה שהיא אוסרת על שקיות פלסטיק חד פעמיות החל משנת 2019{{הערה|Kate Lyons and agencies [https://www.theguardian.com/world/2018/aug/10/jacinda-ardern-says-new-zealand-will-ban-plastic-bags Jacinda Ardern says New Zealand will ban plastic bags] 10.08.2018, The Guardian}}.

=== דומיניקה ===

=== דומיניקה ===

דומיניקה הכריזה שהיא תאסור על סכו"ם ומכלי מזון מפלסטיק וסטירופואם{{הערה|Francesca Street [https://edition.cnn.com/travel/article/dominica-plastic-ban/index.html Caribbean island of Dominica bans plastic and Styrofoam] 10 לאוגוסט 2018, CNN}}.

דומיניקה הכריזה שהיא תאסור על סכו"ם ומכלי מזון מפלסטיק וסטירופואם{{הערה|Francesca Street [https://edition.cnn.com/travel/article/dominica-plastic-ban/index.html Caribbean island of Dominica bans plastic and Styrofoam] 10 לאוגוסט 2018, CNN}}.

=== בורונדי ===

=== בורונדי ===

בורונדי מתכוונת לאסור שיממוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות עד סוף שנת 2019{{הערה|News24 [https://www.news24.com/Africa/News/burundi-plans-plastic-bag-ban-20180814  

בורונדי מתכוונת לאסור שיממוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות עד סוף שנת 2019{{הערה|News24 [https://www.news24.com/Africa/News/burundi-plans-plastic-bag-ban-20180814  

Burundi plans plastic bag ban] 14 לאוגוסט 2018}}.

Burundi plans plastic bag ban] 14 לאוגוסט 2018}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[נפט]]

* [[נפט]]