שורה 1: |
שורה 1: |
− | חלק גדול מהפעילות בשוק ההון כיום היא ספקולטיבית ואינה קשורה לכלכלה המטריאלית. מטרת הפרויקט ליצור מנגנונים שיצמצמו את הפעילות הספקולטיבית ויחברו שוב את שוק ההון לעולם הפיסי - בראיה כי כך יכנסו שיקולי הסביבה לשוק. | + | חלק גדול מהפעילות בשוק ההון כיום היא ספקולטיבית ואינה קשורה לכלכלה המטריאלית. |
| + | |
| + | מטרת הפרויקט ליצור מנגנונים שיצמצמו את הפעילות הספקולטיבית ויחברו שוב את שוק ההון לעולם הפיסי - בראיה כי כך יכנסו שיקולי הסביבה לשוק. |
| | | |
| ===תיאור הבעיה=== | | ===תיאור הבעיה=== |
שורה 5: |
שורה 7: |
| כיום חלק ניכר מהפיעלות בשוק ההון היא ספקולטיבית (''יש נתונים?'') - דהיינו, ניירות ערך נקנים ונמכרים בטווחי זמן מאד קצרים רק בגלל ציפיות שערכם יעלה או ירד, ללא קשר לביצועים של החברות שהנפיקו את הניירות. תהליך זה גורם ל: | | כיום חלק ניכר מהפיעלות בשוק ההון היא ספקולטיבית (''יש נתונים?'') - דהיינו, ניירות ערך נקנים ונמכרים בטווחי זמן מאד קצרים רק בגלל ציפיות שערכם יעלה או ירד, ללא קשר לביצועים של החברות שהנפיקו את הניירות. תהליך זה גורם ל: |
| * בעיית קצב: קצב הפעילות הפיננסית הולך ועולה בעוד הפעילות בעולם הפיסי נותרת בקבועי זמן של חודשים ושנים. אי התאמה זו לא מאפשרת לשיקולים הסביבתיים להילקח בחשבון בעולם הפיננסי. | | * בעיית קצב: קצב הפעילות הפיננסית הולך ועולה בעוד הפעילות בעולם הפיסי נותרת בקבועי זמן של חודשים ושנים. אי התאמה זו לא מאפשרת לשיקולים הסביבתיים להילקח בחשבון בעולם הפיננסי. |
− | * אי יציבות: המערכת הפיננסית הופכת בלתי יציבה (''יש נתונים?''). התוצאה היא שמערכות כלכליות אמיתיות נפגעות - ראו למשל קריסת שווקי המטבע במזרח ב-1997. | + | * אי יציבות: המערכת הפיננסית הופכת בלתי יציבה (''יש נתונים?''). התוצאה היא שמערכות כלכליות אמיתיות נפגעות - ראו למשל קריסת שווקי המטבע במזרח ב-1997, או השפל הגדול. |
− | * חוסר יעילות: משאבים רבים מופנים בכדי להתמודד עם הקצב המתגבר של השינויים, משאבים שאינם תורמים לכלכלה (להפך - ע"פ שני הסעיפים הקודמים). | + | * חוסר יעילות: משאבים רבים מופנים בכדי להתמודד עם הקצב המתגבר של השינויים, משאבים שאינם תורמים לכלכלה (להפך - ע"פ שני הסעיפים הקודמים). (נתונים?) |
| + | |
| + | ניתן להגיד ששוק פיננסי יציב הוא סוג של מוצר ציבורי - רוב הציבור סובל מקריסה דרמטיות שעלולות לרסק את הכלכלה, אלא בירידות איטיות ומתונות יותר. |
| + | |
| + | בנוסף, השקעה על פי ביצועי חברות היא דבר שמתגמל משקיעים שחקרו ובדקו אילו פירמות עתידות לצמוח, ואילו השקעה ספולקטיבית מתגמלת ספקולנטים שהצליחו לעורר גל ציפיות ולממש את המניות שלהם בזמן. |
| + | |
| + | משקיע אמיתי אמור לבדוק את ביצועי החברה שבה הוא אמור להשקיע, ודבר זה דורש זמן ולא מתבצע "מהיום למחר". בנוסף הוא אמור להאמין שכסף שהוא מספק לחברה היום יתן לה אפשרות לגדול, להשתפר ולפסק תועלת חברתית גדולה יותר, בעתיד, על ידי השקעת הכסף שלו במיזמים יצרניים. אלא שהשקעה כזו גם היא דורשת זמן, ולכן הגיוני שמשקיע אמיתי לא ישקיע היום וירצה חזרה את כספו עוד שבוע או אפילו עוד חודש. |
| + | |
| + | שוק פיננסי ספקולטיבי לא יציב לא רק מעניש את החברה כולה, אלא גם את המשקיעים ה"טובים" שבסך הכל מנסים להשקיע בפירמות. הם נפגעים (לפחות בתאוריה) מבועות ספקולטביות. שלא בתאוריה, מישהו צריך להפסיד את כספו בבועות בורסאיות - ולרוב אלו אנשים עם פחות מידע - כלומר משקיעים קטנים יותר. הבורסה נועדה לאפשר למשקיעים להשקיע בחברות על פי ביצועי חברות, לא על פי טרנדים של השקעה. |
| | | |
| ==אפשרויות לפיתרון== | | ==אפשרויות לפיתרון== |