שינויים

נוספו 61 בתים ,  05:35, 12 בדצמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
סיבה עיקרית לקיומם של יערות מדבריים היא תופעת ה[[אללופתיה]] אם כי ייתכנו באופן פחות נפוץ גם סיבות אחרות.
 
סיבה עיקרית לקיומם של יערות מדבריים היא תופעת ה[[אללופתיה]] אם כי ייתכנו באופן פחות נפוץ גם סיבות אחרות.
   −
לפי דעה, מדבריות עצים גורמות למגוון בעיות אקולוגיות ובראשן היעדר יער ממוזג (יער עתיר לחות), פחות משקעים, פגיעה במינים אנדמיים (שיחים, פרחים ופטריות) עד כדי סכנת כליה שלהם, סיכוי גבוה יותר לזיהום אוויר (ראו מדוע להלן) ואף דכדוך פסיכולוגי ותסכול של המטיילים בקרבתם.
+
לפי דעה, יערות מדבריים גורמים למגוון בעיות אקולוגיות ובראשן היעדר [[יער ממוזג]] (יער מגוון [[גנטיקה|גנטית]] ועתיר לחות), פחות משקעים, פגיעה במינים אנדמיים (עצים, שיחים, פרחים ופטריות) עד כדי סכנת כליה שלהם, סיכוי גבוה יותר לזיהום אוויר (ראו מדוע להלן) ואף דכדוך פסיכולוגי ותסכול של המטיילים בקרבתם.
    
בחלק אחד של המקרים (חורשות מלאכותיות קטנות היקף) ניתן לטפל בתופעה בטכנולוגיות הזמינות כיום אך בחלק שני של המקרים (חורשות מלאכותיות רחבות היקף או יערות מלאכותיים עצומים) ניתן יהיה לטפל ביעילות רק בעתיד הקרוב יחסית (100 שנה לערך) עם הכנסת טכנולוגיות שונות עליהן יתואר בהמשך הערך.
 
בחלק אחד של המקרים (חורשות מלאכותיות קטנות היקף) ניתן לטפל בתופעה בטכנולוגיות הזמינות כיום אך בחלק שני של המקרים (חורשות מלאכותיות רחבות היקף או יערות מלאכותיים עצומים) ניתן יהיה לטפל ביעילות רק בעתיד הקרוב יחסית (100 שנה לערך) עם הכנסת טכנולוגיות שונות עליהן יתואר בהמשך הערך.
שורה 15: שורה 15:  
המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל{{הבהרה|אם מישהו מהעורכים יודע מי היה ההוגה המקורי של המונח - נא להוסיף}} מן הסיבה של דיכוי אנדמיות בתוך היער. המונח עצמו בוקר על ידי הנהלת קק"ל והם השיבו לביקורת שעלתה סביבו באתר החברה במגוון מאמרים.
 
המונח "מדבריות האורן" נתבע על ידי מי ממבקרי קק"ל{{הבהרה|אם מישהו מהעורכים יודע מי היה ההוגה המקורי של המונח - נא להוסיף}} מן הסיבה של דיכוי אנדמיות בתוך היער. המונח עצמו בוקר על ידי הנהלת קק"ל והם השיבו לביקורת שעלתה סביבו באתר החברה במגוון מאמרים.
   −
==גלריית מדבריות עצים בארץ ישראל==
+
==גלריית יערות מדבריים בארץ ישראל==
 
<gallery>
 
<gallery>
 
Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.
 
Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.
שורה 31: שורה 31:  
</gallery>
 
</gallery>
   −
הגלריה לעיל ממחישה בצורה שלא ניתן לערער עליה כי יערות חד מיניים, דו מינים, תלת מיניים, ארבע מיניים, חמש מיניים וכדומה גורמים לתופעת ה[[אללופתיה]] (או אמנסליזם) במסגרתה מין צמח דומיננטי אחד או כמה מיני צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים או לפחות מזיקים צמיחה ושגוג של מיני צמחים אחרים בקרבת מקום, כאשר המין הראשון או המינים הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.
+
הגלריה לעיל ממחישה בצורה שלא ניתן לערער עליה כי יערות חד מיניים, דו מינים, תלת מיניים, ארבע מיניים, חמש מיניים וכדומה גורמים לתופעת ה[[אללופתיה]] (או אמנסליזם) במסגרתה מין צמח דומיננטי אחד או כמה מיני צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים או לפחות מזיקים צמיחה ושגשוג של מיני צמחים אחרים בקרבת מקום, כאשר המין הראשון או המינים הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.
    
ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.
 
ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.
שורה 111: שורה 111:  
בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שמין הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.
 
בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שמין הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.
   −
אין ספק כי [[אללופתיה]] (חילוף עלים מהיר מדי ש"חונק" מינים סמוכים מלשגשג - אם אלה בכלל מופיעים בקרבת המין הדומיננטי), צל מועט (הקפדה על עצים מחטניים לא סבוכים) וכן גם מיעוט משקעים (שנגרם בעצמו מיערות לא טבעיים או כריתת יערות) גורמים שלושתם למדבריות אורן, מדבריות ברוש ומדבריות של כל חלקת יער חד מינית, דו מינית וכדומה.
+
אין ספק כי אללופתיה (חילוף עלים מהיר מדי ש"חונק" מינים סמוכים מלשגשג - אם אלה בכלל מופיעים בקרבת המין הדומיננטי), צל מועט (הקפדה על עצים מחטניים לא סבוכים) וכן גם מיעוט משקעים (שנגרם בעצמו מיערות לא טבעיים או כריתת יערות) גורמים שלושתם למדבריות אורן, מדבריות ברוש ומדבריות של כל חלקת יער חד מינית, דו מינית וכדומה.
    
<gallery style="display: flex; justify-content: center; align-items: top">
 
<gallery style="display: flex; justify-content: center; align-items: top">
שורה 127: שורה 127:  
גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית.
 
גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית.
   −
כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים מינית (3 מינים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות אם כי אין לציבור יכולת לדעת באופן שוטף כמה מינים נשתלים בכל יער או השתילה נעשית באופן רנדומלי או בחלקות ייעודיות למינים ספציפיים (פרקטיקה שמעודדת אללופתיה בכל חלקה נתונה).
+
כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים מינית (3 מינים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות אם כי אין לציבור יכולת לדעת באופן שוטף כמה מינים נשתלים בכל יער או השתילה נעשית באופן רנדומלי או בחלקות ייעודיות למינים ספציפיים (פרקטיקה שמעודדת [[אללופתיה]] בכל חלקה נתונה).
    
==מבט לעתיד==
 
==מבט לעתיד==
6,899

עריכות