שינויים

נוספו 222 בתים ,  13:25, 4 בדצמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''חוק האריזות''' (או בשמו המלא - '''חוק להסדרת הטיפול באריזות''') הוא חוק משנת 2011 אשר בא להסדיר את מחזור פסולת האריזות בישראל ומטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים.
+
'''חוק האריזות''' (או בשמו המלא - '''חוק להסדרת הטיפול באריזות''') הוא חוק משנת 2011 אשר בא להסדיר את [[מחזור]] [[פסולת|פסולת]] האריזות בישראל ומטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים - דבר הנובע מהרעיון של [[אחריות יצרן מורחבת]].  
במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת תאגיד מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת חומרי הגלם לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת ועליו לעמוד ביעדים של מחזור מכלל הפסולת.  
+
במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת [[תאגיד]] מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת [[חומר גלם|חומרי הגלם]] לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת ועליו לעמוד ביעדים של מחזור מכלל הפסולת.  
בדצמבר 2016, ההכרה של המשרד להגנת הסביבה בתאגיד תמיר הוארכה ל-5 שנים נוספות.
+
 
 +
בדצמבר 2016, [[המשרד להגנת הסביבה]] האריך את ההכרה בתאגיד תמיר ל-5 שנים נוספות.
 
   
 
   
 
== מוטיבציה לחוק ==
 
== מוטיבציה לחוק ==
הפסולת בישראל מוטמנת במטמנות באיזור הנגב מאז שהחליטו לעבור למטמנות מהרי הזבל כמו [[חירייה]] שאפיינו את משק הפסולת בעבר. המטמנות דורשות שטח רב ומתמלאות במהירות. לפי חישובים שנעשו המטמנות הקיימות עתידות להתמלא עד שנת 2020 אם ממשיכים בעסקים כרגיל. המדינה החליטה שעל מנת לא להגיע למצב זה של מילוי המטמנות ופתיחת מטמנות חדשות יש לטפל בפסולת האריזות על מנת להפחית את הטמנת הפסולת. פסולת האריזות תופסת כ-75% מסך הפסולת בפחים.
+
[[פסולת בישראל|הפסולת בישראל]] מוטמנת במטמנות באיזור הנגב מאז שהחליטו לעבור למטמנות מהרי הזבל כמו [[חירייה]] שאפיינו את משק הפסולת בעבר. המטמנות דורשות שטח רב ומתמלאות במהירות. לפי חישובים שנעשו המטמנות הקיימות עתידות להתמלא עד שנת 2020 אם ממשיכים בעסקים כרגיל. המדינה החליטה שכדי למנוע מצב של מילוי המטמנות ופתיחת מטמנות חדשות יש לטפל בפסולת האריזות על מנת להפחית את הטמנת הפסולת. פסולת האריזות תופסת כ-75% מסך הפסולת בפחים.
    
== יישום חוק האריזות בפועל ==
 
== יישום חוק האריזות בפועל ==
שורה 11: שורה 12:  
=== הפרדת הפסולת ===
 
=== הפרדת הפסולת ===
 
הפסולת מופרדת לסוגים הבאים:
 
הפסולת מופרדת לסוגים הבאים:
* פח כתום - אריזות פלסטיק ומתכת, קופסאות שימורים, תרסיסים, קלקר וקרטוני חלב ומיץ
+
* '''פח כתום''' - אריזות פלסטיק ומתכת, קופסאות שימורים, תרסיסים, קלקר וקרטוני חלב ומיץ
* פח חום - פסולת אורגנית
+
* '''פח סגול''' - אריזות זכוכית ללא מכסה
* פח סגול - אריזות זכוכית ללא מכסה
+
* '''פח כחול''' - נייר, אריזות קרטון דק וקרטוני ביצים
* פח כחול - נייר, אריזות קרטון דק וקרטוני ביצים
+
* '''פח אפור''' - פסולת מתכת
* פח אפור - פסולת מתכת
+
* '''מחזורית''' - מחזור בקבוקי פלסטיק
* מחזורית - מחזור בקבוקי פלסטיק
+
* '''פח חום''' - פסולת אורגנית (ל[[קומפוסט]])
 
חוק האריזות לא מחייב לעשות שימוש בפסולת אורגנית, ועל כן רשויות רבות לא מציבות פח חום, וברשויות אלו הפסולת האורגנית מושלכת לפח הכללי. כאשר יש פח כתום, למעשה אין צורך בפח האפור ואכן רשויות שמציבות פח כתום לא מציבות את הפח האפור.
 
חוק האריזות לא מחייב לעשות שימוש בפסולת אורגנית, ועל כן רשויות רבות לא מציבות פח חום, וברשויות אלו הפסולת האורגנית מושלכת לפח הכללי. כאשר יש פח כתום, למעשה אין צורך בפח האפור ואכן רשויות שמציבות פח כתום לא מציבות את הפח האפור.
    
=== מיון הפסולת ===
 
=== מיון הפסולת ===
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] מפעיל מספר מפעלי מיון אשר לוקחים את הפסולת שהופרדה במקור וממיינים אותה. לאחר המיון, החומרים מועברים למפעלי מחזור אשר מייצרים מהפסולת הממויינת חומרי גלם לתעשייה. המתכת מופרדת באמצעות מגנטים ענקיים, הפלסטיק מופרד על ידי שקילת החומרים וחלוקתם לסוגי פלסטיק שונים והזכוכית והנייר מובלים היישר למפעלי המיחזור מאחר והם מופרדים לגמרי.
+
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] מפעיל מספר מפעלי מיון אשר לוקחים את הפסולת [[הפרדה במקור|שהופרדה במקור]] וממיינים אותה. לאחר המיון, החומרים מועברים למפעלי מחזור אשר מייצרים מהפסולת הממויינת חומרי גלם לתעשייה. המתכת מופרדת באמצעות מגנטים ענקיים, הפלסטיק מופרד על ידי שקילת החומרים וחלוקתם לסוגי פלסטיק שונים והזכוכית והנייר מובלים היישר למפעלי המיחזור מאחר והם מופרדים לגמרי.
 
מפעלי המיון מוקמים וממומנים על ידי התאגיד באמצעות הכספים שקיבל מהיצרנים והיבואנים. על התאגיד למצוא מפעלי מיחזור שיתעניינו בפסולת וישלמו לו על חומרי הגלם שאסף ומיין.
 
מפעלי המיון מוקמים וממומנים על ידי התאגיד באמצעות הכספים שקיבל מהיצרנים והיבואנים. על התאגיד למצוא מפעלי מיחזור שיתעניינו בפסולת וישלמו לו על חומרי הגלם שאסף ומיין.
   שורה 38: שורה 39:  
* [http://www.tmir.org.il/ תאגיד המיחזור תמיר]
 
* [http://www.tmir.org.il/ תאגיד המיחזור תמיר]
 
* [http://infospot.co.il/sviva/scp/%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA מדריך יישום לחוק האריזות] infospot
 
* [http://infospot.co.il/sviva/scp/%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA מדריך יישום לחוק האריזות] infospot
 +
 
;כתבות בעיתונות:
 
;כתבות בעיתונות:
 
* {{כלכליסט|רויטל חובל|חוק האריזות יוצא לדרך - בקרוב: אריזות הקוטג' והבמבה ימוחזרו|3391186|9 בפברואר 2010}}
 
* {{כלכליסט|רויטל חובל|חוק האריזות יוצא לדרך - בקרוב: אריזות הקוטג' והבמבה ימוחזרו|3391186|9 בפברואר 2010}}